בתרגילים אנחנו אלופים...
יש מתאר לתרגיל. כל הצדדים מתנהגים כמו שמצופה מהם לפיו. נראה שהמתאר לא חייב להיות מציאותי או קרוב למציאות. והתוצאות? תמיד מעולות! מישהו כאן זוכר תרגיל צה"לי אחד שנגמר בהפסד?
בתרגילים אנחנו אלופים... רק שבמלחמות, אנחנו... ככה... מפספסים קצת.
לשם המחשה, להלן תיאורו של האלוף במיל' עימנואל סקל את 'משחק המלחמה', "אייל ברזל", שהתקיים ביוני 1972, לפני מלחמת יום הכיפורים. על פי התרגיל, "... המצרים תקפו מהיערכות חירום, צלחו בשלושה ראשי גשר עם חמש דיוויזיות חי"ר, ו- 380 טנקים, ובהמשך עוד שתי חטיבות טנקים; והצליחו להתקדם עד ציר הרוחב, בלוזה ופתחי המעברים.
חיל האוויר הגיב מיד ותקף מטרות לאורך התעלה, כולל ציוד גישור וצליחה. הסדיר הנחית התקפת נגד תוך שעתיים לאחר הצליחה, והעסיק את המצרים, תוך הדיפתם חזרה לגדה המערבית.
לאוגדות המילואים שהגיעו ביום השלישי למלחמה, לא נותר אלא לצלוח בגזרה הצפונית..." (סקל, 2011, ע' 61).
במלחמה עצמה, זה היה, כמובן, סיפור אחר לגמרי...
[משמאל: כריכת ספרו של האלוף במיל' עמנואל סקל, הסדיר יבלום, כך הוחמצה ההכרעה בסיני במלחמת יום הכיפורים, שראה אור ב- 2011 בספריית מעריב. אמו מאמינים שאנו עושים בכריכה שימוש הוגן]
[לריכוז המאמרים בנושא מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן]
עולם כמנהגו נוהג
מה השתנה מאז? תשפטו בעצמכם: הנה לפניכם עבודת יחסי ציבור של דובר צה"ל:
אולי כדאי עם פחות יח"צ לרמטכ"ל לקראת התפקיד הבא?
ואגב, מישהו יכול להסביר לי - איך מתרגיל מפקדות טלפוני, הגענו לקפיצת מדרגה בקטלניות וביכולת התקיפה של צה"ל - אני אודה לו!
פעם היו הטלפונים הגדולים האלה של בזק. אם אחד מהם היה פוגע לך בראש או בבוהן, זה באמת היה קטלני. היום גם זה כבר אין.
בקרוב עליית מדרגה נוספת: קטלניות מובהקת!
חחח...
ואנקדוטה על תרגילים בצבא מקצועי טיפה יותר...
ב- 1906 פרש רמטכ"ל צבא גרמניה האגדי, הרוזן אלפרד פון שליפן, והקייזר הגרמני, וילהלם השני, הציע את התפקיד להלמוט פון מולטקה, ה'צעיר' (להבדיל מדודו בעל אותו השם, 'הזקן', ששימש כרמטכ"ל בעת מלחמת פרוסיה צרפת).
פון מולטקה לא היה מועמד טבעי, והיו טובים ומוכשרים ממנו; והייתה זו הזדמנות פז לעמוד בראש הצבא החזק בעולם ולהנהיג את המלחמה ה'גדולה' שבפתח, שתעצב כפי הנראה את גורל גרמניה והעולם כולו...
ולמרות זאת, הוא לא קפץ על ה'מציאה'. היה לו תנאי קצת הבעייתי אבל הוא הטיח אותו בקייזר בגלוי:
וילהלם השני היה נוהג להשתלט על משחקי המלחמה הצבאיים כבעין משחק, משתתף בהם וכמובן, מנצח בכולם; ונותן לזה פומבי, כמובן. ההיסטוריונית הבריטית, ברברה טוכמן, מספרת לנו שכתוצאה מכך, "הפכו התמרונים להבל" (טוכמן, 1996, ע' 78).
לכן, פון מולטקה היה נחוש: אם הקייזר לא ירפה, ויניח למקצוענים להשתמש בתמרונים ככלי אפקטיבי, הוא לא במשחק!
טוכמן מספרת, ש"למרבית ההפתעה, הסכים הקייזר בהכנעה...".
נראה שאצלנו, המטה הכללי כולו עושה כמעשה וילהלם השני, והופך את התרגילים למסעות יחסי ציבור; דוברו של הרמטכ"ל מפרסם...
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 18/9/18.
- ברברה טוכמן (1996), אוגוסט, 1914, תל אביב: מערכות (הוצאה שלישית).
- עמנואל סקל (2011), הסדיר יבלום? כך הוחמצה ההכרעה בסיני במלחמת יום הכיפורים, תל אביב: ספרית מעריב.
על הצבא הרומי נאמר שתרגיליו היו דומים למלחמה ומלחמותיו נראו יותר כתרגיל.
נפלא. ברשותך אעשה בזה שימוש!