[בתמונה: גדולת המוטיבציה של הצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה... התמונה היא נחלת הכלל]

[לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על מוטיבציה', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 15 באוגוסט 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

הֲנָעָה או מוטיבציה (Motivation) היא מכלול התהליכים אשר מעוררים, מכוונים ומשמרים את החתירה האנושית לעבר מטרה מסוימת. זוהי תופעה אישית, הקובעת במידה רבה את יכולתו של הפרט בארגון להשיג את מטרותיו האישיות; והיא משאב מרכזי במימוש צרכיו וציפיותיו.

מוטיבציה של עובדים היא גורם מרכזי ביכולת של מנהלים לחתור להשגת מטרתם, קל וחומר במקרה של מפקדי צבא בעת קרב.

במלחמת העולם הראשונה הייתה המוטיבציה של החיילים בשפל. יחידות רבות סבלו מתבוסתנות, רצון להישרדות בכל מחיר, אמפתיה עם חיילי האויב וסלידה מהקצינים שדחפו אותם אל מותם, ללא טעם ותכלית. 

במלחמת העולם השנייה, ביקשו הגרמנים להבטיח שמצב זה לא יחזור. יתרה מכך: בעולם של טנקים ומטוסים, מילת המפתח היא המהירות, שתהמם את האויב ותמנע ממנו להתאושש ולהתעשת. הצורך להימצא כל העת בתנועה מתמדת תוך כדי לחימה, מתיש ומחייב מורל גבוה. באתגר הזה למוטיבציה יש תפקיד חשוב.

[איך מתגברים על העייפות והקשיים ונוסכים בחיילים מוטיבציה? בתמונה: חיילי הווארמאכט בתנועה מתמדת במערב אירופה. התמונה היא נחלת הכלל]

הפתרון הגיע מהגישה השונה של הרייך השלישי לסוגיית הסמים:

• מחד גיסא, סמים נמכרו בבתי מרקחת כתרופות.
• מאידך גיסא, נרקומנים טופלו בבתי חולים ובמוסדות גמילה כחולים לכל דבר (ואגב, שהתייחסו לזה כאתגר רפואי, הגרמנים השיגו תוצאות מצוינות בגמילת מכורים; אבל, זה כבר נושא למאמר אחר...).

כיוון שכך, מצאו ראשי הווארמאכט את תרופת הפלא, שגם תחזיק את חייליהם ערים; וגם תמנע מהם מלהיות מוכרעים על ידי שינה ועייפות: הם ציידו ביד רחבה את כל הלוחמים בקו המגע - בעיקר, שיריונרים, טייסים ולוחמי לילה - בגלולות של ה'תרופה' פרוויטין (Pervitin) שהיא מתאמפטאמין חזק המוכר בימינו בשם "קריסטל מת". הגלולות הללו יוצרו בברלין על ידי חברת התרופות Temmlerwerke ונמכרו במכירה חופשית בבתי מרקחת בגרמניה ושימשו בעצם כ'גלולות מרץ' למניעת תשישות. הנוטלים אותם הרגישו תחושה של מרץ, עוצמה ויכולת, ולא נזקקו לשינה לפרקי זמן ארוכים.

[בתמונה: מפעל הייצור של חברת טמלר בברלין-יוהניסטל. התמונה צולמה ב- 2015. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Arche-foto; Burkhart Rüchel. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

התוצאה הייתה פנטסטית: בעוד ראשי הצבא הצרפתי העריכו שייקח לגרמנים כשבועיים, להתקדם עד לעיר האסטרטגית סדאן (הממוקמת בסמיכות לגבול בלגיה על גדת הנהר מז, ומשמשת כנקודה אסטרטגית לחציית הנהר) עשה זאת הצבא הגרמני - בשלושה ימים ושלושה לילות של לחימה רצופה, שבהם החיילים הגרמנים לא ישנו ולא נזקקו למנוחת לילה (לראשונה בתולדות המלחמה) בגלל הפרוויטין, בעוד יריביהם קורסים נפשית, מעוצמת ההלם והעייפות כאחד...

[לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על מוטיבציה', לחצו כאן]