[בתמונה: ניצב ניסו שחם... הצילום הועלה לויקיפדיה על ידי משטרת ישראל. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 16 בנובמבר 2021

ד"ר אבי ברוכמן שירת במשטרת ישראל בתפקידי פיקוד מטה והדרכה. בתפקידו האחרון שימש כראש המחלקה לשיטור קהילתי, בדרגת ניצב משנה. הוא עוסק במחקר ייעוץ והוראה בתחומי קרימינולוגיה ומערכת אכיפת החוק.

*  *  *

ב- 15 בנובמבר 2021 קיבל בית המשפט העליון את עמדת הפרקליטות, והותיר על כנו את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, שבו הורשע ניצב בדימוס ניסו שחם.

כזכור, בפברואר 2020 גזר השופט שמואל מלמד מבית המשפט השלום בת"א (ראו תמונה משמאל למטה) את דינו של שחם (ת"פ 31283-10-13 המחלקה לחקירות שוטרים נ' שחם) ל:

• עונש מאסר למשך 10 חודשים. ("כן גם שוטרים נכנסים לכלא", ראו מאמרנו באתר ייצור ידע).
• מאסר למשך 5 חודשים על תנאי למשך 3 שנים, שלא יעבור עבירה של מרמה והפרת אמונים או עבירה של מעשה מגונה.
• תשלום קנס בסף 7,500 שקלים או 75 ימי מאסר תמורתם, הקנס ישולם בתוך 180 ימים.
• תשלום פיצוי על סך 1,500 שקלים לשתי מתלוננות, ופיצוי על סך 500 שקלים למתלוננת שלישית.

[לכתבה המלאה של בריינר ומענית ב'הארץ', לחצו כאן]

מורג (2020) כותב, שמח"ש (המחלקה לחקירת שוטרים) הגישה לפני כשבע שנים כתב אישום חמור נגד קצין המשטרה הבכיר, וייחסה לו מרמה והפרת אמונים בשמונה פרשות שונות. על פי כתב האישום המקורי, הוא קשר קשרים אינטימיים עם שמונה שוטרות זוטרות, צעירות בשנים, והוסיף ופעל בעינינם במצבים של ניגוד עניינים.

[בתמונה משמאל: כב' השופט שמואל מלמד. התמונה היא נחלת הכלל]

נוסף לכך, יוחסו לו בכתב האישום שתי עבירות של מעשה מגונה ועבירה של הטרדה מינית בגין שלוש פרשות מתוך השמונה המוזכרות. לפני שנתיים זיכה אותו השופט בני שגיא מבית המשפט השלום בתל אביב מרוב העבירות. הוא הורשע בעבירה אחת של מעשה מגונה - בגלל נשיקה לשוטרת. על שחם נגזר עונש קל של 240 שעות לתועלת הציבור. שני הצדדים, סנגורו ופרקליטות המדינה, ערערו על ההחלטה.

בשנה שעברה החמיר בית המשפט המחוזי וקבע כי שחם ביצע עבירות נוספות - מרמה הפרת אמונים והטרדה מינית. המחוזי החזיר את התיק לשלום שיגזור את עונשו של שחם. במהלך הדיונים, השופטים הציעו לשחם שיודה בעבירה של הפרת אמונים תוך ריצוי עבודות שרות. סנגוריו של שחם דחו את ההצעה.

[בתמונה: ניסו שחם - דחה הצעה שיודה בעבירה של הפרת אמונים תוך ריצוי עבודות שרות... התמונה היא צילום מסך]

ומכאן, הגענו לגזר הדין שפרסם היום כבוד השופט מלמד.

הערכים המוגנים...

בגזר הדין המנותח והמנומק מקדיש השופט פרק לתחום הערכים המוגנים בעבירה של עבירת המרמה והפרת האמונים. הוא, מציין שלושה ערכים מוגנים:

• הערך הראשון הינו אמון הציבור בעובדי הציבור.
• הערך השני הינו טוהר המידות של פקידי ציבור.
• הערך השלישי הינו אינטרס הציבור, שעליו מופקד עובד הציבור.

[למאמר: 'אמון: התנאי האולטימטיבי לכל אינטראקציה חיובית…', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אמון הציבור במשטרה', לחצו כאן]

[הכרזה: ייצור ידע]

אני סבור שגם כיום דברים אלו נכונים; ובכלל זה, למקרה בו אנו דנים. הנאשם טען בטיעוניו כי לא עשה דבר; ולכן, שלב הטיעון לעונש הוא שלב שיש לעבור אותו כדי להמשיך בדרך למשוכה הבאה של הערעור לבית משפט העליון.

אני סבור כי תהום פעורה בין תפיסת הנאשם את הערך המוגן של העבירות אותן ביצע הנאשם לבין תפיסתו למעשיו... הערך המוגן הוא לא הפגיעה בנשים כפי שתופס זאת הנאשם, אלא הפגיעה באמון הציבור. הציבור הוא ציבור העובדים בארגון בו בוצעה הפרת האמון, כמו גם בכלל הציבור... הגיע הזמן כי בארגונים ציבוריים הפועלים בצורה היירכית יפנימו כי הקץ ל "קשרים". גם הציבור הכללי מאבד מהאימון בארגון נוכח התנהלות קצינים בדרגה כה גבוהה כמו הדרגה בה מצוי הנאשם שעה שהמעשים התגלו...".

[התמונה משמאל היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Mark Morgan לאתר flickr]

המערכת המשפטית מטילה משקל משמעותי על עבירות הנעשות על ידי קצינים בכירים מאד. אסוציאטיבית, נזכרתי במהלך קריאת גזר הדין בדברים שכתב לפני שנים השופט ברק על מפכ"ל המשטרה רפי פלד: "קציני משטרה בכירים צריכים לשמש דוגמה לפיקודיהם... את שהוא חילל יקשה עליו לדרוש מפיקודיו לקדש" (בג"ץ 7074/93). (קראו את המאמר של ד"ר יחזקאלי "למה הם מסתבכים? על הסתבכויות של בכירים במשטרה וסיבותיהן", באתר ייצור ידע).

כזכור, גם בעניינו של סמפכ"ל המשטרה לשעבר ניצב בדימוס נסים מור (ראו בתמונה למטה מימין) החמיר בית משפט העליון בעונשו עקב מעמדו הרם בהיררכיה המשטרתית. ולצערנו, גם הוא נמצא בסטטוס של עבריין מין מורשע.

ניצב נוסף שהורשע בבית הדין למשמעת של המשטרה חגי דותן (ראו בתמונה למטה) על התנהגות שאינה הולמת שוטר או שיש בה לפגוע בתדמית המשטרה וכן בהטרדה מינית, ולאחר הודאתו קיבל נזיפה והורדה בדרגה למשך חצי שנה.

[למאמר: "למה הם מסתבכים? על הסתבכויות של בכירים במשטרה וסיבותיהן", לחצו כאן]

[בתמונה: גם וגם... חגי דותן וניסים מור (מימין). התמונות: דוברות המשטרה]

אחרית דבר 

הדעות בקרב אנשי משטרה לגבי ניצב שחם חלוקות. ישנם רבים התומכים בו ורואים בו קצין משטרה מקצועי, מחוספס, שאינו חושש להביע עמדות, לעיתים אף חריגות וקיצוניות. מאידך, אחרים שחושבים שהתנהגותו המוחצנת וסגנונו הבוטה אינו הולם קצין בדרגה בכירה בארגון המשטרה.

בית המשפט הכניס אותו  לקטגוריה של עבריין מין מורשע ודן לחומרה את מעשיו. האקלים החברתי והתרבותי היום מוקיע התנהגויות בלתי ראויות של בכירים במערכות השונות כמו גם במשטרה, תופעת ה- METOO#.

המערכת המשפטית אינה מתעלמת מכך. שופט בית משפט השלום שמואל מלמד פרסם גזר דין מנומק ומנותח המחזיק 22 עמודים. ועתה, אישר בית המשפט העליון את גזר הדין (בכפוף לבקשה לדיון בהרכב מורחב של שופטים). ניצב בדימוס ניסו שחם ילבש את המדים הכתומים של שב"ס ויכנס לכלא כעבריין מין מורשע.

האם כדברי פיתגורס זה ישפיע על כל היתר, קציני משטרה בארגון? לא בטוח... מה שבטוח שזה אות קין לארגון המשטרה ותרבותה. כמה חבל!

[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים אודות תופעת ה- MeToo# והשלכותיה, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• בג"ץ 7074/93.
• מורג, ג' (2020) "עונש מאסר לניצב ניסו שחם שביצע עבירות מין". ynet 10.02.20.
• ת"פ 31283-10-13 המחלקה לחקירות שוטרים נ' שחם.
• פנחס יחזקאלי (2019), אמון: התנאי האולטימטיבי לכל אינטראקציה חיובית…ייצור ידע, 15/6/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), אמון הציבור במשטרה, ייצור ידע, 24/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2003), למה הם מסתבכים? על הסתבכויות של בכירים במשטרה וסיבותיהן, ייצור ידע, 30/3/03.
• פנחס יחזקאלי (2018), MeToo# באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 6/10/18.