[בתמונה: גם בצפון גם בדרום, נבנו כוחות קומנדו בהיקף מערכתי, המיועדים לכיבוש יישובים ומתקני צה"ל בקדמת הגבול... המקור: העיתונות הערבית]

[מאמר זה ראה אור לראשונה בכתב העת ליברל. הוא מועלה לכאן באישורו ובאישור המחבר]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים. משמש היום כעמית מחקר במרכז בגין-סאדאת (בס"א), באוניברסיטת בר אילן.

*  *  *

מידי שנה, עם דיוני התקציב, פקידי האוצר תובעים מצה"ל התייעלות. תהליכי ההתייעלות - שנערכו בעשורים האחרונים במיקוד לצבא היבשה - הובילו לקיצוץ אחר קיצוץ וצמצום בסדר הכוחות, עד כדי פגיעה במוכנות למלחמה.

כשהתחילו לפני יותר משני עשורים בסגירת חטיבות ואוגדות, זה התאים למדי לדרג המדיני ולצבא. כי בעצם הבטיחו שאמנם צה"ל מצטמצם, אבל יוכל להתמקד בהקצאת רף משאבים משופר ליחידות שנותרו.

אלא שבדינמיקה ארגונית מוכרת, גם בין החטיבות והאוגדות שנותרו נוצר מדרג איכות חדש, שהזמין בהמשך את הקיצוץ הנוסף. ההיגיון המוביל לתהליך זה, מונע על ידי כשל מתודולוגי מוכר: תחת עיקרון הנכון ביסודו לניהול מפעלים וחברות כלכליות,  מצפים גם ממפקדי צה"ל ליישום תהליכי התייעלות באמות מידה ניהוליות, שלא הותאמו לייחודיות הארגון הצבאי.

בין השגרה לחירום

בעוד מבחנו העיקרי של עסק כלכלי מתממש בתחרות השוק הנוכחת ומתפתחת מידי יום, מבחנו העיקרי של בנין כוח צבאי למלחמה, מתממש במבחן המלחמה, שכל עוד לא פרצה הוא לא נוכח במלוא משמעויותיו. מתוך הכרת עומק אי הוודאות לגבי צורת המלחמה והקיפה העלולה להיות חסרת תקדים במלוא ממדיה - נדרשות לבניין הכוח הצבאי עתודות משמעותיות לשעת חירום. גם בניהול סיכונים לעסק כלכלי נדרש תכנון עתודות, אך הפרופורציות שונות באורח מובהק. במודעות לכך, במסמך אסטרטגיית צה"ל שפורסם לציבור על ידי הרמטכ"ל הקודם גדי אייזנקוט (ראו תמונה משמאל), הוגדר עיקרון מנחה לבניין הכוח של צה"ל:

[מקור תמונתו של גדי אייזנקוט משמאל: דובר צה"ל]

 "בנין היכולות ייעשה תוך יצירה או שימור של מסה קריטית. מלבד החשיבות שבהשגת היתרון האיכותי והטכנולוגי, יש חשיבות רבה לכמות האמצעים הניתנים להפעלה. הכמות משפיעה על האיכות ועל הגמישות בהפעלה. המסה בצד הגמישות, היא דרך התמודדות עם אי הוודאות לגבי אתגרי העתיד בשדה הקרב... "

[להרחבת המושג: 'בניין הכוח', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אי ודאות', לחצו כאן]  [להרחבת המושג, 'גמישות', לחצו כאן]

עיקרון זה מדגיש את הדילמה המתמדת בין כמות לאיכות, במיוחד בכוח היבשתי. בניגוד לכוח האווירי המגלם גמישות מהירה בהעברת המטוסים מזירה לזירה, הגמישות בכוח היבשתי מסורבלת ותלויה באופן קריטי בכמות היחידות. במתח בין כוח מחץ מובחר בהיקף מוגבל, לבין מסה כמותית באיכות בינונית, נדרש איזון יצירתי. לשם כך נבנה מערך המילואים בצה"ל, כמענה למצוקה המלווה את מדינת ישראל בחובתה הכפולה: גם להעניק מענה סביר למערכת האיומים הביטחוניים, בסדר הכוחות הרחב הנדרש לשעת חירום. וגם להיענות כראוי לכל יתר צרכי החברה הישראלית.

מכאן התגבש אחרי מלחמת העצמאות הרעיון המוכר מאז: החזקה קבועה של כוח צבאי סדיר, מוגבל בהיקפו, אך נשען על מערך מילואים רחב היקף המתייצב בשעת חירום בזמינות מהירה. למרות השינויים הרבים שחלו מאז אותן שנים ראשונות, יסוד רעיוני זה, בהענקת מענה למסה קריטית בכוחות היבשה, ממשיך להיות רלוונטי גם כיום.

[צבא היבשה: הגמישות בכוח היבשתי מסורבלת ותלויה באופן קריטי בכמות היחידות... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Lior34. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

הגמישות והזמינות האופרטיבית של צה"ל, בעיקר של כוחות היבשה, תובענית ממה שהיה מוכר בשני העשורים האחרונים. מאז מלחמת יום הכיפורים 1973, פעל צה"ל בכל פעם בזירה אחת בלבד, שאליה היה יכול לרכז את עיקר כוחותיו. במציאות האיומים המתהווה, בחיזבאללה מצפון ובחמאס מדרום ובהצטברות חסרת תקדים של איומי האש הרקטית על העורף הישראלי, גוברת הסבירות לתרחיש המחייב את צה"ל לפעולה במקביל בשתי הזירות. התמקדות הלחימה באזורים בנויים ומוגנים, ובמערכים מבוצרים תת-קרקעיים, תובעת סדר כוחות רחב היקף העולה בכמותו על כל מה שהוכר בעבר. הענות לאתגר זה תלויה בשילוב כוח מחץ מובחר ואיכותי, יחד עם מסה כמותית רחבת היקף, ברמה בינונית. צה"ל מתחדש ומתעצם בתחומים חדשים, אבל בצרכי הלחימה היבשתית הממשיכה להידרש גם למסה הכמותית, הולך ונוצר פער מדאיג.

[לסדרת מאמרי עצמאות וזיכרון, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), גמישות, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2018), בניין הכוח, ייצור ידע, 14/6/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), עצמאות וזיכרון באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 13/4/18.