[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Tinou Bao לאתר flickr]

המאמר עודכן ב- 1 בספטמבר 2021

אם זה נע, הצדע לו / אם זה לא נע, זרוק אותו לפח / אם איך יכול לזרוק, סייד אותו! (דיקסון, 1976, ע' 182)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

בבל"ת הוא קיצור המילים בלבול ביצים ללא תועלת, והוא המושג העברי לכינוי האנגלי בולשיט (Bullsheet) שמשמעותו: חריוני פרים. בבל"ת הוא אחד המאפיינים המוזרים ביותר של המיליטריזם, שחסר לכאורה כל היגיון, ובכל זאת, הוא רב משמעות (שם, ע' 182).

המושג בבל"ת זכה לפרק משלו בספרו המפורסם של נורמן דיקסון (1976): 'הפסיכולוגיה של השלומיאליות בצבא' (עמ' 193-181; ראו תמונת הכריכה של המהדורה העברית בסוף המאמר).

"הייתי בצבא כמעט חמש שנים, ואני עוד לא מבין למה צחצוח אבזמים, או רצפות, או כל דבר אחר שהמש"ק חושב עליו, הופך אותך לגבר; או למה צריך לעבור לדום כל הזמן, או לעשות תס"ח כמו להקת רקדניות, או לבקש רשות ללכת לבית השימוש. האמת היא שכשאתה נכנס לצבא, אתה מוותר על החופש שלך, מבחינה גופנית ורוחנית, וכל מה שנשאר לך זה למלא פקודות" (חייל סדיר, מתוך דיקסון, 1976, ע' 181).

מילה דומה לבבל"ת היא חֻרְטַט (מהמילה הערבית 'חרטא', שמשמעה שטות והבל.

ישנם, כמובן טעמים מוצדקים לבבל"ת (שם, ע' 182):

• הוא שומר על רמה של סדר, ניקיון, משמעת, גאווה אישית, ציות ומורל, שאין להשיגם, כמדומה, בשום דרך אחרת. דהיינו, בהתנהגות מוסברת, להבדיל מהתנהגות כפייתית.
• כמו כן, הוא משיג רמה של אחידות התורמת לסולידריות ולגיבוש הקבוצתי.

יש קשר הדוק בין בבל"ת לשמרנות, שכן, מעצם מהותו הוא אוהב אחידות ושונא חריגות (שם, ע' 191). הוא מיועד למנוע שינוי, לכפות עצמים והתנהגויות לתבנית נוקשה, ולשמור בעינו את המצב הקיים (שם, ע' 182).

משמע, הבבל"ת מסמל את העיקרון הכללי המשותף לכל האורגניזמים: עיקרון המאבק באקראיות (שם, ע' 191). מטרתו, להביא את הארגון למצב של קיפאון.

[בתמונה משמאל: כותרת הגרסה העברית של ספרו המיתולוגי של נורמן דיקסון, הפסיכולוגיה של השלומיאליות בצבא, שראתה אור בהוצאת 'מערכות', ב- 1979]

[להרחבת המושג: 'קיפאון', לחצו כאן]

זו בדיוק הבעיה בבבל"ת...

כתוצאה מכך שנוצר מצב של קיפאון, מאבד הארגון את הגמישות האסטרטגית (האגיליות) לעמוד במצבים בלתי צפויים, מתערער ברגע של מבחן וגולש לכאוס, והתוצאות עלולות להיות קטלניות (שם, ע' 182).

על כך מצטט דיקסון את אוסקר ווילד: "כוונות טובות אינן אלא ניסיונות חסרי תועלת להתערב בפעולתם של חוקי הטבע"...

[לקובץ המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, לחצו כאן] [להרחבת המושג: כאוס, לחצו כאן]

.

מקורות

• נורמן דיקסון, הפסיכולוגיה של השלומיאליות בצבא, תל אביב: מערכות.
• פנחס יחזקאלי (2014), קיפאון - סטגנציה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 21/2/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.