[המקור: פייסבוק. הועלה על ידי ג'וזף דנג'לו]

[לקובץ המאמרים על שקרים, לחצו כאן]

ד"ר יוסף זהר, הינו עמית בפרויקט מחקר יישוב הסכסוכים השיפוטי, בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן; ועמית הוראה בחוג לקרימינולוגיה, אקדמית גליל מערבי.

מחקרו לתואר שלישי, "משפט פלילי בצל המיקוח – השפעת עסקאות הטיעון על המשפט הפלילי", נערך במסלול הרב-תחומי של אוניברסיטת חיפה, בהנחייתם של הפרופסורים ישראל אומן, אורן גזל-אייל ואלון הראל.

מחבר הספר 'הקבצן השביעי - רשימות מבית המעצר'

*  *  *

ירדתי במדרגות אחרי אהרון ברק. לפתע הגיע זקן עצבני, צעק עליו בכעס וקילל אותו באידיש. התבוננתי בו וזיהיתי שהוא קירק דאגלס. הסתכלתי עליו נרגש ועונג התפשט בי.

דאגלס הבחין בי, הסתובב לעברי ושאל בקול, "אינגאלע, ווס ווילסטע?", "ילד, מה אתה רוצה?"

חייכתי לעברו ועניתי: אין לי מושג מה אמרת לברק אבל אתה מזכיר לי את אבא שלי.

דאגלס לא ענה לי, ורק חייך לעברי את חיוך המיליון דולר המפורסם שלו. התעוררתי שמח עם חיוך על פני. תפסתי ת'ראש, למה אני לא מבין אידיש? מה לעזאזל צעק דאגלס על ברק?

לא צריך לקרוא את פשר החלומות של פרויד (ניסיתי ללא הצלחה; ראו כריכה משמאל) כדי להבין שמה שמציק לנו ביום ממשיך להעסיק אותנו בלילה. לא יודע איך זה אצל כותבים אחרים, אצלי הדרך לעבד את הטרדות היא לכתוב עליהן וכך להבטיח לעיתים שינה טובה יותר.

[בתמונה משמאל: כריכת הגירסה העברית של הספר: פשר החלומות לזיגמנד פרויד, שראה אור בהוצאת יבנה. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

סוף סמסטר, מבחנים, תרגילים, עבודות ואתגרים נוספים דחקו את נושא הכתיבה הבא, מדוע שוטרים משקרים? והוא התפרץ לו בחלומות יחד עם קירק דאגלס שנפטר בגיל 102 לפני כשבועיים.

אבל מה עשה אהרן ברק בחלום? כנראה בגלל שהתשובה אליה הגעתי לשאלה מדוע שוטרים משקרים, הינה בקצרה, שהשוטרים משקרים כיוון שכדאי להם והשופטים של ימינו מגוננים עליהם!

מדוע באמת שוטרים משקרים? התשובה המלאה מורכבת ודורשת עיון והתעמקות רצינית. אני דוחה את המשימה, מנסה לנקות את הראש וקורא פרשנות על פרשת השבת הקרובה 'משפטים', ומוצא שנאמר בה, "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק", שמות כג, ז.

מעניין, נחמה לייבוביץ' טוענת, שחז"ל הראו שבמקרים רבים האמת נדחית מפני השלום; מפני השלום בין איש לאשתו, בין אחים, בין שבטי ישראל. אך לדבריה, "כל המקרים האלה אינם בענייני משפט, אינם בבית הדין, אשר שם דורשת התורה את האמת כולה, את כל האמת ורק את האמת."

שוב מתחמק, אבל הסוגיה חוזרת ותוקפת אותי. פותח את הרדיו ושומע ברשת ב' את תמר אלמוג מראיינת את פרופ' אורן גזל-אייל, דיקן הפקולטה למשפטים באונ' חיפה. ומה אורן מספר לה? על השוטר ששיקר במשפט התנועה נגדו... 

[לקובץ המאמרים על 'פרשת משפטים', לחצו כאן]

[לראיון של תמר אלמוג עם פרופ' אורן גזל-אייל, לחצו כאן]

 

כל הטרדה הזו החלה לאחר שעו"ד שרון דניאלי הגיע כמרצה אורח לקורס במשפט פלילי לתלמידי שנה א' קרימינולוגיה, שאני מעביר באקדמית גליל מערבי. שרון, מרתק כדרכו, סיפר להם בין השאר כיצד תיאמו חוקריו של עמוס ברנס את עדויותיהם במשטרה כנגד טענותיו כי הודאתו נגבתה ממנו לאחר שלא ישן במשך ארבעה ימים ושלושה לילות שבמהלכם הוכה על ידי חוקריו.

אל מול עדותו זו של ברנס העידו אנשי המשטרה כאיש אחד, כי לא היו דברים מעולם, וכי ראש צוות החקירה שאול מרקוס כלל לא נכח בשחזור. בית המשפט המחוזי האמין לכל עדי התביעה והרשיע את ברנס.

[לפסק הדין בעניין עמוס ברנס נגד שאול מרקוס, לחצו כאן]

[עמוס ברנס בחקירה. התמונה היא צילום מסך]

על רקע פניות חוזרות ונשנות של ברנס מבין כותלי בית הסוהר, ובעקבות חשיפה על^-ידי קצין משטרה בדימוס, ניצב משנה עזרא גולדברג, של קיום פעולות בלתי כשרות שבוצעו על^-ידי חוקרי צוות החקירה בראשותו של מרקוס, פתחה בשנת 1980 המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עורכת^-הדין יהודית קרפ, בבדיקה מקיפה של הפרשה.

בין הממצאים שהעלה דו"ח קרפ אשר הובילו לאישור משפט חוזר וליזיכויו של ברנס הייתה עדות השקר של של פקד עוזי נבות, ראש המעבדה הניידת לזיהוי פלילי, שצילם והקליט על גבי סרט וידאו את השחזור שנערך לברנס. נבות העיד במשפטו של ברנס כי מרקוס לא נכח בשחזור, ברם לאחר שקיבל נבות מעמד של עד מדינה והתחייבות ממפכ"ל המשטרה שאם ימסור עדות מלאה ואמתית לא יינקטו כנגדו צעדים שיפגעו במעמדו במשטרה, הודה נבות כי שיקר בעדותו במשפטו של ברנס.

לדברי נבות, ברנס הפסיק במהלך השחזור לשתף פעולה. השחזור הופסק למשך כחצי שעה, ובמהלכה הגיע מרקוס לאתר השחזור שבו שהה גם פקד יחיאל פיקהולץ, חבר נוסף בצוות החקירה. וכך סיפר נבות בהודעתו:

"בהיותי עומד איפה שעמדתי ראיתי את מרקוס מגיע בצעדים מהירים כשפניו אדומות מכעס ונכנס עם חלקו העליון של גופו דרך הצד הימני של האסקורט לתוך המכונית תוך כדי צעקות. באותה עת יחיאל פיקהולץ היה נע על השוליים של הכביש מצד ימין בין האסקורט לניידת ותוך כדי מתן מכת אגרוף בכף ידו השניה היה אומר בזעם 'אני אעשה ממנו קציצות', וחוזר על משפט זה כמה פעמים. באותה עת אני הספקתי לזהות דרך החלון האחורי של האסקורט שלפני, שמרקוס דוחף את ידיו לכוון ברנס כשברקע שמעתי צעקות".

[ראו: פרשת הרשעת השווא של עמוס ברנס | קליניקת החפות]

.

ב 1993, מבקר המשטרה, אברהם אדן, טבע את המונח 'תרבות השקר', התפיסה הלוחמנית יוצרת אצל השוטר תחושה של שליחות, ובטחון ש"במלחמה כמו במלחמה", ו"במלחמה הכל מותר". אדן ביסס את הדו"ח על הטיעון, שהאלימות המשטרתית, בצד נורמה של שקר, שנועדה לחפות על שוטרים אלימים, הם הביטוי לתרבות הארגון במשטרת ישראל. ראו:: התרבות הארגונית במשטרה והיבטיה השונים - ייצור ידע

בשנת 2015 גדל ב-53% מספר התיקים שהתקבלו במחלקת משמעת ממח"ש והופנו למסלול של הערת מפקד (46 לעומת 30 ב-2014), ומספר התיקים שהופנו להדרכת מפקד גדל ב-566% (40 לעומת 6 ב-2014). גם תיקים שבהם עלה שהשוטרים לא היו דוברי אמת או לא דיווחו דיווח מלא בדוחות פעולה ולפעמים אף תיאמו גרסאות, הופנו להדרכת מפקד. ראו: מבקר המדינה, דוח ביקורת מיוחד, טיפול המשטרה בעבירות שוטרים - מבקר המדינה.

בדצמבר 2019, נציב הביקורת דוד רוזן אמר בכנס הפליליסטים של לשכת עורכי הדין, כי טועני מעצרים של המשטרה משקרים על בסיס קבוע בבית משפט, לרבות בדוחות הסודיים, אותם הם מסתירים כ"תכתובת פנימית" גם אחרי שמוגש כתב אישום, ולא מאפשרים לבקר אותם כחלק מחומרי הראיות. רוזן המליץ לסנגורים לדרוש את הדוחות הסודיים על בסיס סעיף 74 לקבלת חומרי חקירה, ולחשוף כזבים שנמסרו לבית המשפט בשלב המעצר. לאחר מכן הבהיר כי "לא התכוונתי שכל נציגי המשטרה משקרים בהארכות מעצר".

"עורכי דין אומרים לי: אני מסתדר עם הפרקליטות. למה אני צריך להתעסק איתם? עדיף לי לבלוע ולהמשיך הלאה. זו לא הדרך", אמר רוזן. "הדרך היא לפנות כדי לשפר את הפרקליטות".

דוד רוזן יקר, ומה עשית בתפקידך הקודם כשופט כאשר הופיעו לפניך טועני מעצרים ושיקרו? אולי הדרך למנוע שקרים של שוטרים בבית המשפט ולשפר את הפרקליטות מתחילה אצל השופטים?

.

מה נדרש משופטים לעשות? "וְדָרְשׁוּ הַשֹּׁפְטִים הֵיטֵב, וְהִנֵּה עֵד שֶׁקֶר הָעֵד שֶׁקֶר עָנָה בְאָחִיו" (דב' יט:יח), והתורה אף קובעת את עונשו: "וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו, וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ" (דב' יט:יט).

סעיף 237 לחוק העונשין התשל"ז-1977 קובע כי "המעיד בהליך שיפוטי, ביודעין, עדות כוזבת בדבר מהותי לגבי שאלה הנדונה באותו הליך, הרי זו עדות שקר". אולם הלכה למעשה, רשויות האכיפה אינן מרבות להשתמש בסעיף זה.

ב 1982 בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע את סנ"צ בדימוס שאול מרכוס במתן עדות שקר בפרשת ברנס. ראו: פסק הדין מ-1982 של בית המשפט המחוזי בירושלים

מרכוס זוכה בבית המשפט העליון.

[בתמונה: אנדרטה לזכרו של עמוס ברנס, גן רקלינגהאוזן, עכו. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Oyoyoy. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

למה אני לא מבין אידיש? מה לעזאזל צעק דאגלס על ברק?

[לקובץ המאמרים על שקרים, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת משפטים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 11/2/19.