[בתמונה: אני מעדיף שלא לחשוב מי היה הגאון הראשון שהבין, שאפשר לקבל תזונה גם מעטיניהן של הפרות... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים: 'העתיד כבר כאן', לחצו כאן]

המחבר (ראו תמונה משמאל), רועי צזנה, הוא דוקטור לננו-טכנולוגיה; עמית בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב, ומרצה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון.

בוגר קורס המנהלים של אוניברסיטת הסינגולריות ומחבר הספר המדריך לעתיד.

[התמונה משמאל: מאלבום התמונות הפרטי של המחבר]

האתרים של ד"ר רועי צזנה   

• מדע אחר.
• Curating the Future

זהו מאמר רביעי בסדרת מאמרים על המאה ה- 21. ראו את הרשומות הקודמות כדי להיחשף למחשבות האחרות:

• למאמר הראשון על עתיד הרפואה, לחצו כאן.
• למאמר השני על ערימות הזבל של המאה ה- 21, לחצו כאן.
• למאמר השלישי על השלמת המעבר מהכוח למוח, לחצו כאן.

גילוי נאות: אני לא יובל נח-הררי...

*  *  *

לפני עשרת-אלפים שנים בערך, החלו בני-אדם לתרבת בעלי-חיים לצורכיהם האנוכיים. כלומר, בשביל הבשר והחלב שאלו נתנו. אני יכול לדמיין את הדרך בה זה קרה, כמו בסרט של דיסני: נער מצא פרת-בר צעירה, רעבה וכמהה למגע ולאהבה. נרקמה ביניהם מערכת יחסים של חיבה וכבוד הדדי, שבסופה הוא שכנע את הפרה להצטרף אליו לשבט ולהכיר את הוריו ומשפחתו.

ואז, כמובן, הם אכלו אותה, אבל הרעיון החל להכות שורש: אולי אפשר לפתות עוד פרות כאלו לחיות עם בני-השבט, כדי שיוכלו ליהנות מבשרן בכל עת? ואם הן כבר שם, אולי נמשיך לגדל אותן ואת צאצאיהן לאורך זמן – ונאכל גם אותם?

באשר לחלב, אני מעדיף שלא לחשוב מי היה הגאון הראשון שהבין שאפשר לקבל תזונה גם מעטיניהן של אותן פרות.

[התמונה משמאל היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Daria-Yakovleva לאתר Pixabay]

אבל אם נפסיק להיות ציניים לרגע, ברור שזו הייתה מהפכה עצומה – אחת מהגדולות ביותר שעברה האנושות. אפשר להשוות אותה למהפכת הרובוטים הממשמשת. כי מהן אותן חיות, אם לא רובוטים – עבדים המשרתים את האדם? חלקן נותנות לנו מבשרן ומחלבן. אחרות מאפשרות לנו לרכב עליהן כדי לגמוע במהירות מרחקים גדולים. ויש גם כאלו שצדות עבורנו, כמו הכלבים וציפורי הטרף.

החיות שירתו אותנו היטב, בחייהן וגם במותן, מאחר ואפשר היה למצוא שימוש כמעט לכל חלק בגופן לאחר המוות. אי אפשר לדמיין את ההיסטוריה האנושית בלי שוורים, סוסים, פרות, כלבים וכל היתר.

[בתמונה: איך אפשר לדמיין את ההיסטוריה האנושית בלעדי הסוסים, למשל? התמונה היא נחלת הכלל]

במהפכת התירבות הראשונה, שעבדנו "מאקרו-אורגניזמים" – כלומר, יצורים חיים שאנו יכולים לראות בעינינו הבלתי-מזוינות. בלי ששמנו לב לכך, שעבדנו בתהליך גם את המיקרו-אורגניזמים: החיידקים, הפטריות ושאר היצורים הזעירים שהתקיימו בתוך החיות הגדולות. הפרה לא הייתה יכולה להתקיים על עשב וחציר אילולא היו בקיבותיה כמה טריליוני חיידקים שפירקו את החומר הצמחי למרכיביו הבסיסיים ביותר, ואיפשרו לפרה להפיק ממנו אנרגיה וחומרי-בניין לגוף.

בעצם, אפשר לטעון, שמעולם לא היינו צריכים את הפרה בשביל הבשר או החלב. הפרה היא רק כלי-רכב, כמו משאית שמחזיקה מטען של חיידקים. החיידקים הם אלו שעושים את העבודה החשובה של פירוק עשב – מרכיב מזון שאין לנו את היכולת לאכול בעצמנו – לסוכרים ולחלבונים. אחרי שהחיידקים עושים את זה, הפרה מבצעת עוד כמה שלבים של עיבוד לחומרים הביולוגיים האלו ומטמיעה אותם בבשרה ובחלבה. היא עושה זאת ביעילות מחפירה של ארבעה אחוזים בלבד. כלומר, בחישוב גס מאד, על כל עשרים וחמישה קילוגרמים של חציר שאנחנו מספקים לפרה, היא תפיק לנו קילוגרם אחד של בשר. לא מרוצים? חבל. לכו תתווכחו עם הפרות ועם החיידקים שלהן.

אלא שבשנים האחרונות אנו נכנסים למהפכת התירבות השנייה, ובמהלכה נגלה שאנחנו יכולים בהחלט להתווכח עם הפרות, עם החיידקים ועם הפטריות והאצות וכל יתר המיקרו-אורגניזמים שעד כה קיבלנו כמובן מאליו.

הכוח המניע המרכזי מאחורי מהפכת התירבות הוא הקפיצות העצומות קדימה בתחום המכונה "ביולוגיה סינתטית". הרעיון מאחורי ביולוגיה סינתטית הוא שאנו יכולים להנדס את היצורים החיים. אנו לא חייבים לקבל אותם כמות שהם, אלא מסוגלים לתכנת אותם מחדש כדי לשפר את תכונות הבסיס שלהם – כולל טעם וריח.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי ulleo לאתר Pixabay]

הביולוגיה הסינתטית נסמכת על כלים שמתפתחים במהירות. אנו יכולים היום לקרוא את הקוד הגנטי השלם של יצורים חיים תוך יום או יומיים, וברגע שאנחנו מבינים אותו על בוריו, אנחנו מסוגלים גם להנדס אותו באמצעות טכניקות מודרניות להנדסה גנטית כמו קריספר-קאז. מכיוון שהטכנולוגיות הללו מתקדמות במהירות, אפשר לצפות שגם הביולוגיה הסינתטית תמשיך להשתכלל. וכפי שהגדיר זאת פאט בראון – מנכ"ל Impossible Foods –

"שלא כמו הפרה, אנו משתפרים מדי יום בעשיית בשר."

בראון צודק לגמרי. הביולוגיה הסינתטית עומדת רק להשתכלל מנקודה זו ואילך. כבר היום היא איפשרה לנו לקחת חיידקים ופטריות ולגרום להם לייצר אינסולין במעבדות, המגיע לכל ילד חולה סוכרת בעלות אפסית. בשלב הבא תאפשר לנו הביולוגיה הסינתטית לתכנת מחדש מיקרו-אורגניזמים כדי שיפיקו חומרי מזון של ממש: חלבונים, סוכרים ושומנים.

מכון המחקר RethinkX שחרר בסוף 2019 דו"ח המכיל תחזיות גדולות ושאפתניות לעתיד המזון (אפשר למצוא קישור בסוף הרשומה). חשוב לומר כבר עכשיו ש- RethinkX אוהבים לחולל מהומות עם הדו"חות שלהם, שחזו בין היתר שמכוניות חשמליות אוטונומיות יחליפו את רוב הרכבים הקיימים כיום תוך עשור או שניים, ושממשלות יוכלו תוך עשור לפטר תשעים אחוזים מעובדיהן – אם רק יסכימו להתקדם עם הטכנולוגיה. החוקרים ב- RethinkX אופטימיים מאד, בלשון המעטה, אבל הרעיונות שלהם מעניינים תמיד, ואני אוהב להתייחס לתרחישים שהם מתארים כאל "העתיד הוורוד ביותר". ומי יודע? אולי באמת נגיע אליו לפי לוח הזמנים שהם מתארים.

התרחיש האופטימי ביותר

אז מה חוזים לנו החבר'ה של RethinkX?

קודם כל, הם טוענים שעד 2030, שוק הבקר בארצות הברית יפשוט את הרגל, הלכה למעשה. הסיבה פשוטה: מהפכת התירבות השנייה תשים בידינו את הכלים הנחוצים לנו לייצור בשר במעבדה. בשר זה עשוי להיות מורכב מחלבונים שיפרישו חיידקים שנגדל במיכלי-ענק, או מתאי שריר של פרות (או יצורים אחרים) שנגדל במעבדות. התוצאה הסופית תהיה זהה: RethinkX מתנבאים שתוך עשור מהיום, הדרישה למוצרים המגיעים ישירות מפרות תפחת בשבעים אחוזים. חמש שנים לאחר מכן, ב- 2035, הדרישה למוצרים-מן-הפר תפחת בשמונים עד תשעים אחוזים. שוק הבקר יפשוט, כאמור, את הרגל, ומיליארד וחצי פרות ימצאו עצמן ללא עבודה.

[התמונה משמאל היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי niller56 לאתר Pixabay]

למה החוקרים בטוחים כל-כך שאנשים יסכימו לצרוך תחליפי-פרה? הם מונים חמש סיבות לכך –

• טעם: מהפכת התירבות תאפשר לנו לשלוט באופן ישיר בטעמם של המיקרו-אורגניזמים שאנו מגדלים, או של החומרים שהם מפרישים.
• נוחות: ניתן יהיה לגדל את המיקרו-אורגניזמים במעבדות ובבניינים במרכז העיר, כך שהבשר שנפיק מהם יוכל להגיע אלינו לצלחות תוך זמן קצר ובעלות נמוכה בהשוואה לעלות השינוע של בשר מהשדה.
• מגוון: בזכות מהפכת התירבות נוכל להפוך את הבשר לנוח יותר לאכילה. הוא יכיל פחות אלרגנים, ויהיה מותאם לכל סועד. רוצים סטייק בטעם דומדמניות-דם? תקבלו. רוצים אותו עם ניחוחות חריפים של חרדל-דבש וגבינת קממבר? תקבלו גם כן. המגוון הינו אינסופי.
• תזונה: המזון המעבדתי יהיה בריא יותר ממזון המופק מן החי. ההמבורגרים המעבדתיים יכילו פחות שומן ומלח מאלו העשויים מבשר פרה, ויהיו מועשרים גם ביותר ויטמינים ומינרלים משניתן למצוא במנת ירקות טריים.
• אמינות: מכיוון שניתן יהיה לייצר את בשר המעבדה בכל מקום, ולא רק בחוות מרוחקות החשופות לפגעי מזג האוויר, לא נצטרך לחשוש עוד מבצורות, משינויי אקלים או ממגיפות הפה והטלפיים. ואם זה לא מספיק, הרי שהמזון המהונדס יהיה גם פגיע פחות לזיהומים וייהנה מאורך חיים ממושך יותר על המדף.

גורם אחרון שאנשי RethinkX אינם מזכירים הוא הרצון להגן על הסביבה. בשר מעבדתי אמור להיות מופק באופן יעיל יותר מבשר המגיע מבעלי-חיים. תעשיית החי שואבת כמויות עצומות של מים לטובת בעלי-החיים, ובתמורה מספקת כמויות עצומות-לא-פחות של פסולת שיכולה להזיק למאגרי המים התת-קרקעיים ולאדמה עצמה. בקר וצאן משחררים גם גזי חממה בשפע, בגיהוקים ובפליטות מהצד השני. אבל בשר מעבדה אינו צורך משאבים באותה רמה. ומכיוון שאפשר לגדל אותו בכל בניין, באופן עקרוני, אימוץ נרחב שלו אמור להפחית את צריכת הנפט של ארצות הברית לחצי, פשוט מכיוון שלא יהיה צורך לשנע צאן ובקר לאורך ורוחב המדינה כולה.

אז אם אתם צריכים להחליט האם לקנות בשר מן הטבע, או בשר מעבדה שאינו מזהם, אינו מזוהם, שאתם יודעים בדיוק מאין הגיע ומה יהיה טעמו, ועל הדרך אתם גם תומכים ב- 'מגדלים מקומיים' – כלומר, בבעלי מעבדות שמייצרים את הבשר בעיר בה אתם גרים – נראה לי שדי ברור במה תבחרו.

או שלא.

עדיין לא שכנעתי אתכם? הנה שני טיעונים אחרונים: אל תקראו לבשר הזה "בשר מעבדה". השם הנכון שלו הוא "בשר נקי". נקי מרגשות אשם, נקי ממזהמים, נקי ממחלות. והוא גם יהיה זול יותר מהבשר הרגיל. משפחה ממוצעת בארצות הברית תחסוך יותר מ- 1,200 דולרים בשנה אם תעבור לבשר הנקי.

[בתמונה: משפחה ממוצעת בארצות הברית תחסוך יותר מ- 1,200 דולרים בשנה אם תעבור לבשר הנקי... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי ReinhardThrainer לאתר Pixabay]

ואם גם מזה לא השתכנעתם, ובכן – לא נורא. ברגע שמספיק אנשים במעמד הביניים ומתחתיו יסכימו לעבור לאכול בעיקר את המזון הנקי, תעשיית הבשר תפשוט את הרגל תוך זמן קצר. אני לא חושב שזה יקרה עד 2030, כפי שמתנבאים החוקרים של RethinkX, אבל אולי עשור או שניים לאחר מכן כבר נראה את החוות מתחילות להיעלם. כשזה יקרה, מחירו של סטייק ממוצע ירקיע לשחקים עוד יותר, והוא יהפוך למוצר מותרות, מהסוג שמגישים רק במסעדות היוקרתיות. המיליונרים יוכלו ליהנות מבשר 'טבעי' מדי יום, פשוט כסמל סטטוס. כל היתר ייאלצו להסתפק במזון זול, טעים, וכאמור – נקי.

כאמור, אני חושב שאנשי RethinkX אופטימיים מדי, אבל מעניין לבחון את הטיעונים שלהם. הם סקרו כמה מהפכות קודמות בתחום המזון, ובחנו כמה זמן לקח לתעשייה להחליף כמעט לגמרי את מרכיבי המזון הטבעיים (כלומר, כאלו המגיעים ישירות מצמחים ומבעלי-חיים שלא הונדסו גנטית) במרכיבים סינתטיים או בכאלו שהופקו מחיידקים וממיקרו-אורגניזמים מהונדסים.

תוצאות הסקירה בהחלט מרשימות:

• אם ב- 1920 חומצה ציטרית הופקה מצמחים, הרי שעשור אחד בלבד לאחר מכן, שמונים אחוזים מכל כמות החומצה הציטרית בעולם יוצרה באופן סינתטי.
• ב- 1982, כל האינסולין לשימוש אנושי הופק מבעלי-חיים. עשור לאחר מכן, כמעט מאה אחוזים מכל האינסולין בעולם מיוצר על-ידי מיקרו-אורגניזמים מהונדסים גנטית.
• ב- 1989, ריבופלבין – המוכר גם כוויטמין B2 – הופק כולו מצמחים ומבעלי-חיים. עשור לאחר מכן… ובכן, הבנתם את הקטע. כמעט כל הוויטמין B2 בעולם מיוצר כיום על-ידי מיקרו-אורגניזמים מהונדסים.

[המקור: דו"ח מכון RethinkX: Rethinking Food and Agriculture 2020-2030. קישור לדו"ח]

בקיצור, מהפכות בתחום מרכיבי המזון מתרחשות במהירות, ובדרך-כלל מתחת לאף של הצרכנים. אני מניח שאף אחד מכם לא טרח לשאול מאין מגיעה החומצה הציטרית בלימונדה שלו, או הוויטמין B2 שבמוצרי המזון המועשרים שהוא אוכל. כנראה שכשזה מגיע לבשר, חלב, או אפילו עור מהמעבדה, המהפכה תהיה ברורה יותר. אבל בהינתן העובדה שהעולם גם ככה מנסה למצוא היום דרכים להאכיל מספר הולך וגדל של בני-אדם, ועדיין לשמור על איכות הסביבה, נראה לי שאפילו הגרינפיסניקים השרופים ביותר עשויים להסכים עם הטרנד החדש הזה.

מאה של חיים

המאה ה- 21, לפיכך, עומדת להיות מאה של חיים. מצד אחד, אנו ניפטר במהלכה ממיליארד וחצי פרות, 23 מיליארד תרנגולות, שני מיליארד חזירים ומיליארד כבשים בערך (ועוד מספרים זעומים של חיות מאכל אקזוטיות יותר כיענים, תנינים, קנגרואים ואחרים). כל אלו ייכחדו כמעט לגמרי, ונודה באמת: הן לא עומדות למות בשיבה טובה. מהרגע שלא יהיה בחיות הללו צורך, הן ימצאו את דרכן לבית המטבחיים ולמפעלי הדבק. אלא שכמובן, הן היו אמורות להגיע לשם בכל מקרה. ההבדל המרכזי יהיה שרובן, הפעם, לא יזכו להביא צאצאים לעולם שימשיכו את מעגל המוות.

[בתמונה: המאה ה- 21, לפיכך, עומדת להיות מאה של חיים. מצד אחד, אנו ניפטר במהלכה ממיליארד וחצי פרות, 23 מיליארד תרנגולות, שני מיליארד חזירים ומיליארד כבשים בערך... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Capri23auto לאתר Pixabay]

אנו נחליף את כל החיות האלו ביצורים מיקרוסוקופיים, שאותם נגדל בכמויות עצומות. מיכל אצות בודד אחד יכיל קוואדריליון (אלף טריליון) מיקרו-אורגניזמים שכאלו שיפיקו עבורנו שומנים, חלבונים וסוכרים. ואנו נמקם מיכלים שכאלו בכל מקום – בכל עיר ואולי גם בכל כפר. וכן – היצורים המיקרוסקופיים הללו גם ימותו במיכלים האלו בכמויות גדולות, אבל למי אכפת מהם? אין להם מוח, אין להם תודעה או מודעות עצמית, ואין לי שום רגשות אשם על הריגתם. אלו מכונות ביולוגיות פשוטות ותו לא.

המאה ה- 21 תהיה מאה גדושה בחיים – אבל הפעם אלו יהיו חיים מיקרוסקופיים חד-תאיים. זו תהיה מאה בה כל אדם יזכה במזון הבריא והמזין ביותר עבורו, הטעים ביותר והמיוחד ביותר שהיצורים האלו ייצרו עבורו.

אני כבר לא יכול לחכות...

[לאוסף המאמרים: 'העתיד כבר כאן', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• קישור לדו"ח של RethinkX