אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים
* * *
אנחנו מפסידים ובגדול במלחמה הזו. כל מי שמכיר את העובדות ומנתח את המצב יבין, כי במצב הכלכלי הזה של עלויות המלחמה שלהם ושלנו, הם צריכים להיות אידיוטים כדי לא להמשיך ולשגר לכאן רקטות...
אז הם לא אידיוטים. ואנחנו? וההנהגה שלנו? להערכתי כן ובגדול. עד מתי ההנהגה המדינית ביטחונית שלנו תמשיך להתכחש למציאות?
היום לאויב בעזה משתלם מאוד לשגר על מדינת ישראל רקטות, בכל עת שיחפצו כך הם נוהגים וכך הם גם ימשיכו.
אתמול והלילה נראה כי האויב מעזה שיגר לישובי העוטף רקטות שעלותם נניח כ- 120 אלף ש"ח ואנחנו שיגרנו כדי ליירט את הצינורות המעופפים טילים שעלותם הישירה כ 2-3 מיליון דולר.
פעילות זו מחליפה את הצורך שלהם להשתמש בטנקים ובמטוסים שהם כלי נשק יקרים שאין ביכולתם הכלכלית לרכוש ולתחזק.
בצפון, עלות התקיפות החוזרות ונשנות שלנו גבוהה מאוד; והם אמורות לבלום את זרימת הטילים המדויקים הכבדים, ארוכי הטווח והמסוכנים מאוד מאיראן, טילים שעלותם להערכתי היא אולי עשירית מעלות התקיפות.
בשני הזירות ההצלחה שלנו - וכך גם ברור שהיא הייתה צפויה להיות? - חלקית בלבד.
- ברור כי לא ניתן ליירט בהצלחה באמצעות כיפת ברזל את כל הרקטות שמשוגרות לכאן; וגם אם לעיתים אנחנו מצליחים בכך, אזי עדיין הציבור, נפגע כלכלית ופסיכולוגית, אנשים נפצעים במהלך הריצה לממ"ד ולאזורים המוגנים, הלימודים ומקומות העבודה מושבתים וכד'
- ברור כי לא ניתן לחסל את מרבית משלוחי הטילים המדויקים בזירה הענקית הזו בצפון ויש מקומות כמו בלבנון שם מתקיים בינינו לבין החיזבאללה מאזן אימה.
לאמור לא ניתן להפציץ את מאגרי הטילים, בלא להסתכן בתגובת הנגד שלהם, בפגיעה קשה בעורף הישראלי וביעדים חיוניים.
בשתי צורות הלחימה מהבחינה הכלכלית אנחנו מפסידים בגדול!
זו מלחמת התשה, מלחמה ארוכה חסרת תוחלת וסיכוי, מלחמת מאסף.
היסטורית, בכל מלחמה במהלך הזמן, ההיבט הכלכלי הוא הגורם החשוב ביותר; והוא זה שקובע, עד מתי המלחמה תימשך ואם ומתי תסתיים. כך גם ארה"ב - העשירה במדינות תבל - נסוגה לאחר השקעות של טריליונים במלחמות בווייטנאם, וצמצמה לרמה מזערית את המעורבות הצבאית בעיראק ובאפגניסטן.
לצערי היתרון הכלכלי במלחמה הזו הוא לצידם ובגדול. לכן ימשכו עוד ועוד השיגורים מעזה; וכך גם האיראנים ובני בריתם ימשיכו להבריח טילים, ולשדרג את הרקטות הכבדות שלהם לטילים מדויקים.
אנחנו חייבים לעבור לדרך התגוננות אחרת, דרך התגוננות שתעביר את היתרון הכלכלי לצידנו!
לא עוד ניסיון יירוט של רקטת גרד אחת - שעלותה נניח כ- 2000 דולר - באמצעות טילים שעלותם הישירה נניח כ- 100 אלף דולר, ועלות התפעול הכוללת שלהם גבוה משמעותית מהסך הנ"ל. ; ורקטות יש לאויב רבבות.
לא עוד יירוט רקטת זלזל כבדה אחת שעלותה נניח כ- 200 אלף דולר, בטילים שעלותם נניח כ- 2 עד 6 מליון דולר; וגם כאן עלות התפעול הכוללת גבוה משמעותית; ויש אלפי רקטות כאלה.
הפתרון הוא לעבור ליירוט באמצעות אנרגיה, במקום ליירוט באמצעות ברזלים מעופפים יקרים! יירוט באמצעות קרני לייזר רב עוצמה, יירוט שעלותו הישירה היא מאית ולעיתים רק אלפית מהעלות המטורפת של היירוטים שמתבצעים באמצעות טילים.
במצב כזה להערכתי אין ספק שהם יצמצמו את הפעילות הרקטית שלהם.
מדוע האחראים על הביטחון כאן לא מבינים שזו הדרך היחידה שבוודאות תפסיק את התהליך הזה? לא ברור. כנראה שיקולים זרים... אולי צרות מוח!
לצערי, כולם כאן יכולים להיות בטוחים שבמצב הנוכחי - שבו השיגורים על מדינת ישראל ימשיכו להיות בעלות אפסית, בהשוואה לעלויות היירוט והמניעה שלנו - השיגורים ימשכו וסביר שיתעצמו ובקרוב, לירי של טילים מדויקים!
