פנחס יחזקאלי: אפקט ויסמן – מהעמדת פנים לאהבה אמיתית…

תקציר: אחת התופעות המוכרות בעבודת מודיעין היא, שכאשר נשלח סוכן/ת להפיל יעד ברשתו ולגרום לו להתאהב בו, הוא נופל בעצמו לפח שביקש לטמון ומתאהב… התופעה הזו - שהעמדת פנים יוצרת באמת אהבה - מוכרת כ'אפקט וייסמן' (Wiseman Effect), על שם האיש שגילה אותה - הפסיכולוג, פרופ' ריצ'רד ויסמן (Richard Wiseman): פסיכולוג וסופר בריטי. האפקט הזה עובד, אגב, לא רק על בן/בת זוג, אלא גם על מקום עבודה, רעיון, תחום עניין כלשהו וכדומה…

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי dimitrisvetsikas1969 לאתר Pixabay]
[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי dimitrisvetsikas1969 לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים על מורכבות האהבה, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

אחת התופעות המוכרות בעבודת מודיעין היא, שכאשר נשלח סוכן/ת להפיל יעד ברשתו ולגרום לו להתאהב בו, הוא נופל בעצמו לפח שביקש לטמון ומתאהב...

התופעה הזו - שהעמדת פנים יוצרת באמת אהבה - מוכרת כ'אפקט וייסמן' (Wiseman Effect), על שם האיש שגילה אותה - הפסיכולוג, פרופ' ריצ'רד ויסמן (Richard Wiseman): פסיכולוג וסופר בריטי, העומד בראש יחידת המחקר של אוניברסיטת הרטפורדשייר שבבריטניה. הוא מביא אותה בספרו: 'קרע את ספר הכללים המקובלים' (Rip It Up), שראה אור באנגלית ב- 2012.

האפקט הזה עובד, אגב, לא רק על בן/בת זוג, אלא גם על מקום עבודה, רעיון, תחום עניין כלשהו וכדומה.

בכרזה - ד"ר פנחס יחזקאלי: ד"ר פנחס יחזקאלי: אפקט ויסמן משמעו, סוף הרגשה במעשה תחילה... 
ככל שנעמיד פנים זמן רב יותר שאנו אוהבים בן זוג, מקום עבודה, חבר וכדומה, כך תהפוך העמדת הפנים שלנו 'לדבר האמיתי'... [בכרזה: ד"ר פנחס יחזקאלי על אפקט ויסמן והשלכותיו... התמונה: טל בוצר. הכרזה: ייצור ידע]
[בכרזה: ד"ר פנחס יחזקאלי על אפקט ויסמן והשלכותיו... התמונה: טל בוצר. הכרזה: ייצור ידע]

למה זה קורה?

[בתמונה משמאל: כריכת ספרו של פרופ' ריצ'רד וייסמן על התסמונת, "Rip It Up", שראה אור ב- 2-12 בהוצאת Macmillan. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

העמדת פנים, שמישהו מושך אותנו, מגדילה את הרגישות שלנו לקסמיו וליתרונות הטמונים בו; ומגדילה את הסיכוי שלנו להתאהב בהם באמת (Wiseman, 2012).

האפקט הזה מסביר, למשל, את ההצלחה היחסית של נישואים מסודרים בהשוואה לנישואים קונבנציונליים: מחקרים שנעשו בעבר הראו, כי אלו שנישאו בנישואין מסודרים או אלה שבני זוגם נבחרו עבורם על ידי הורה או שדכן, נוטים להרגיש יותר מאוהבים, לאורך זמן, בהשוואה לאלה שנישאו בנישואים רגילים, שמרגישים פחות מאוהבים ככל שחולף הזמן (Wiseman, 2012).

[בתמונה משמאל: כריכת ספרו של פרופ' ריצ'רד וייסמן על התסמונת, "Rip It Up", שראה אור ב- 2-12 בהוצאת Macmillan. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

על החוקר: פרופ' ריצ'רד וייסמן 

פרופסור ריצ'רד וייזמן (ראו תמונה בהמשך הדף למטה) החל את הקריירה שלו כקוסם, כשהוא משלב במחקריו בין עיסוקו הקודם והשכלתו האקדמית. עיסוקיו כוללים, בין השאר, סוגיות העוסקות באינטואיציה, אשליות אופטיות ובעל-טבעי (ויקיפדיה: ריצ'רד וייזמן).

הוא חקר, למשל, את נושא המזל "הטוב" ו"הרע" ופרסם את מחקרו בספר "מזלך בידך". בספר נכתב כי לאנשים בעלי גישה חיובית ואמונה בהצלחתם סיכוי טוב יותר להצליח (אפקט פיגמליון) (ויקיפדיה: ריצ'רד וייזמן).

בנוסף, מציין המחקר, שהמצליחנים מקשיבים לאינטואיציה שלהם, נמנעים מסיכונים מיותרים מחד גיסא; ומשכללים את מיומנות האינטואיציה שלהם מאידך גיסא; וכך, לומדים להיעזר בה כחלק ממערכת השיקולים שלהם. 

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 5688709 לאתר Pixabay]
[בתמונה: לאנשים בעלי גישה חיובית ואמונה בהצלחתם סיכוי טוב יותר להצליח (אפקט פיגמליון)... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 5688709 לאתר Pixabay]

'סוף הרגשה במעשה תחילה...' טכניקת הפעולה החיובית של ד"ר ריצ'רד וייסמן

ריצ'רד ויסמן (ראו תמונה משמאל) הגה את מה שהוא כינה "טכניקת הפעולה החיובית", שלדעתו יכולה לשמש לא רק כדי להאיץ רגשות במערכות יחסים חדשות, אלא גם להצית אותם מחדש אצל מבוגרים יותר. הוא ערך ערב היכרויות מהיר בו חלק מהשותפים הצפויים הונחו להתנהג כאילו הם כבר מאוהבים זה בזה. 100 המשתתפים במחקר עודדו לאחוז בידיים, להביט זה בזה בעיניהם וללחוש סודות זה לזה.

[תמונתו של פרופ' וייסמן משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי BDEngler. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

לאחר מכן, המשתתפים נשאלו על רגשותיהם; וגילו כי יותר מפי שניים ממספר מי שזייפו משיכה, רצו להתראות שוב בהשוואה לשיעור הממוצע.

באופן ספציפי, 45 אחוז מאלה ששיחקו את המשחק הפסיכולוגי - והתנהגו כאילו היו מאוהבים - רצו להתראות שוב; לעומת 20 אחוז בלבד מהמתנדבים, תחת התנהגות היכרויות מהירה.

בנוסף, אלה ששיחקו תפקידים הרגישו 'קרובים' יותר לבן זוגם הפוטנציאלים בהשוואה לאלו שלא, בקנה מידה של אחד לשבע.

וייסמן: "להתנהג כאילו אתה מאוהב יכול להוביל להתאהבות בפועל. אנשים תמיד מתנהלים על חשיבה חיובית אבל, פעולה חיובית אפקטיבית באותה מידה." "למעשה הייתה לנו בעיה לעצור אנשים. הסתובבנו בפירוק זוגות זה מזה... בדיוק כמו שאנשים מרגישים מאושרים יותר כאשר הם מכריחים את הפנים שלהם לחיוך, כך גם זוגות של אנשים - שמתנהגים כאילו הם מוצאים אחד את השני מושכים - הפכו קרובים רגשית. עד כה הניחו, שהרגש מוביל לפעולה או להתנהגות; אבל, המחקר מראה שזה קורה גם להפך. פעולה יכולה להוביל לרגשות!" (Wiseman, 2012) [ראו בהקשר זה את מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'אני אוהב אותך לאה – גם אהבה מאולצת היא (אולי) אהבה...'].

[בתמונה - יעקב ולאה בערוב השנים: תסמונת ויסמן... וַיְהִי בַבֹּקֶר וְהִנֵּה הִוא לֵאָה וַיֹּאמֶר אֶל לָבָן מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי הֲלֹא בְרָחֵל עָבַדְתִּי עִמָּךְ וְלָמָּה רִמִּיתָנִי. — בראשית, כ"ט, כ"ה. האמן: הנדריק טר ברוחן - התמונה היא נחלת הכלל]
[בתמונה - יעקב ולאה בערוב השנים: תסמונת ויסמן... וַיְהִי בַבֹּקֶר וְהִנֵּה הִוא לֵאָה וַיֹּאמֶר אֶל לָבָן מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי הֲלֹא בְרָחֵל עָבַדְתִּי עִמָּךְ וְלָמָּה רִמִּיתָנִי. — בראשית, כ"ט, כ"ה. האמן: הנדריק טר ברוחן - התמונה היא נחלת הכלל]

[לקובץ המאמרים על מורכבות האהבה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

 

One thought on “פנחס יחזקאלי: אפקט ויסמן – מהעמדת פנים לאהבה אמיתית…

  1. הבה נשליך את הרעיון הזה ליחסים בין לאומיים, היינו- האם חוזה שלום הנחתם בין מנהיגי שתי מדינות שבמלחמה, אף אם בין שני העמים קיימת איבה ברמה היסטורית- האם "הסכם שלום" הנחתם בין המנהיגים מלמעלה- יכול לחלחל עם הזמן ולהתנחל בלבותיהם של בני העמים עצמם.

    למשל: הסכם השלום עם מצריים, ניתן להגדירו היום במקרה הטוב "מצב של אי לוחמה", (למרות שמדי פעם נתון השגריר הישראלי בסכנת לינץ), כאשר רק סעיפים בודדים מההסכם ממומשים, ואילמלי המצב הבטחוני המאיים על מצריים בליווי 3 מיליארד דולר מענק שנתי של ארהב לצבא המצרי – ספק אם היו מתפתחים יחסי השיתוף הביטחוניים הם כנראה נקודתיים. השנאה האנטישמית של העם המצרי כלפי ישראל היא ברמה קיצונית שלא היתה כדוגמתה בעבר. וההתעצמות המצרית במדבר סיני בהיתר ישראלי שכנראה כבר לא ניתן להשיבו לתנאי הסכם השלום המקורי- אינם מבשרים טובות.

    כך גם הסכם השלום עם ירדן מקרטע, ההפגנות ה אנטי ישראליות ברבת אמון- אינן מבשרות על בואו של אביב ביחסי שתי המדינות, להיפך

    אמנם באירופה ניתן היה לעדן איבה היסטורית בין צרפת, אנגליה וגרמניה בהסכמי שלום- אך זה היה אפשרי רק לאחר שהיתה הכרעה צבאית מוחלטת, והעמים חפצו בשלום אמיתי. אבל במזרח התיכון?

    מכאן עולה שאלה נוספת: האם להמתין עד שישכון "שלום" בלבבות העמים -קודם שמנהיגיהם חותמים עליו בפרהסיה?
    אם נתייחס למשל לתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים- לפני הסכמי אוסלו שהביאו את אשפ לשלוט בגדה- כי אז נעלמו הגבולות, הם עבדו בישראל, וגם טיילו בחופי הים ובמסעדות שלנו ואנחנו ערכנו את הקניות בשווקים שלהם בגדה, לא היה שוטר, ולא מחסום במשך 19 שנים עד שערפת החל במעשי טרור. אני מאמין- שאלמלי הסכם אוסלו- בלי אשף ברמאללה- היה נעשה שלום בין העמים עוד לפני החתימה הרישמית בין המנהיגים במדשאת הבית הלבן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *