[בתמונה: הרוזן אלפרד פון שליפן, ראש המטה הכללי של גרמניה הקיסרית בשנים 1891–1906, ויוצרה של 'תכנית שליפן']

[לאוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב-25 במרץ 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

כשם שהצבא הפרוסי-גרמני היה הבסיס להיווצרות תורת הניהול, הוא היה גם הבסיס ליצירת תורת התכנון הצבאית המודרנית, המתבססת על כמות גדולה בהרבה של אנשים וכלי לחימה; לוחות זמנים מדויקים וטכנולוגיה.

לעג הגורל הוא שדווקא אחד התכנונים האסטרטגיים המבריקים שידענו בעת החדשה: התוכנית הגרמנית לכיבוש מערב אירופה בשישה שבועות (לפני עידן השריון והמטוסים) - תכנית שליפן (Schlieffen-Plan) המפורסמת, נכשלה; וזה אולי הלקח העיקרי מתוכנית זו:

לעולם עלול אי הוודאות לגבור על כל תכנון, טוב ככל שיהיה! לא נגזים אם נקבע שמרכיב אי הודאות אינו זוכה למקום הראוי לו בתכנונים שלנו. זו גם הסיבה שבין 70% ל- 95% מהתכנונים האסטרטגיים נכשלים; ורובם המכריע של האחרים מצליחים מהסיבות הלא נכונות! 

[להרחבת המושג: 'אי ודאות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'תכנון', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן] [להרחבה בנושא הצלחה וכישלון, לחצו כאן]

האתגר שליווה את תכנון תכנית שליפן היה הצורך לחזור על מפעלו של 'מולטקה הזקן' שהביס את צרפת תבוסה מוחלטת ב- 1870 (שליטה של צרפת - נפוליאון השלישי אף נלקח בשבי (ראו התמונה למטה...); וזאת, בתנאים קשים בהרבה:

• הברית הצבאית בין צרפת לרוסיה, שנחתמה ב- 1892, וחייבה את גרמניה ללחום בשתי חזיתות בו זמנית: נגד צרפת ואנגליה במערב; ונגד רוסיה במזרח.
• הברית האוסטרית גרמנית, לפיה הייתה גרמניה צריכה לתמוך באוסטרו-הונגריה בכל סכסוך עם רוסיה.
• אילוצי הניטרליות: משני קצותיה של צרפת שכנו מדינות ניטרליות: שוויץ ובלגיה. בניגוד ל- 1870, לא היה די מקום לצבא ההמונים הגרמני ללפות את צרפת ולהישאר, בה בעת, בתוך גבולותיה. יתרה מכך, הסיכוי היחידי להימנע ממלחמה חזיתית היה ביצוע האיגוף דרך שטחה של בלגיה הניטרלית. היה די ברור גם, שהפרת הניטרליות הבלגית, תגרור את כניסתה של בריטניה למלחמה, לצד צרפת.
• צבא ההמונים והלוגיסטיקה המתלווה אליו חייב שטח פריסה גדול יותר והקצאה ותזמון של אמצעי ניוד משוכללים (רכבות).

[בתמונה: האתגר שליווה את תכנון תכנית שליפן: תבוסת צרפת ב- 1870; בתמונה - נפוליאון השלישי - שבוי ומובס - וראש ממשלת גרמניה, אוטו פון ביסמרק, לאחר קרב סדאן שהתרחש בספטמבר ב-1870 במסגרת מלחמת צרפת–פרוסיה. התמונה היא נחלת הכלל]

את תכנית הקרב המורכבת ויוצאת הדופן הזו גיבש הרוזן אלפרד פון שליפן (Alfred Graf von Schlieffen), ראש המטה הכללי של גרמניה הקיסרית בשנים 1891–1906; ואחד האסטרטגים המשפיעים ביותר בעת החדשה (ראו תמונה בראש המאמר); כתיבתה הושלמה ב- 1906, שנת יציאתו של שליפן לגמלאות, ורק חוט השערה היה בין כישלונה להצלחה...

[להרחבת המושג: 'מורכבות', לחצו כאן]

"האחרון מימין יגע בכנף שרוולו בתעלה"

(טוכמן, 1996, עמ' 35-27; ראו תמונת כריכה משמאל).

חמש החלטות קרדינליות קיבל שליפן כבסיס לתכניתו:

• אין מנוס מהפרת הניטרליות של בלגיה.
• כיבוש אירופה המערבית חייב להסתיים תוך שישה שבועות: להערכת הגרמנים, פלישה רוסית (על פי ההסכם שכרתה עם צרפת) - כולל גיוס המילואים; תנועת כוחות ברכבות לשטח; וצעידה אל הגבול - תיקח כשישה שבועות; שזה חלון הזמן שיש לגרמניה להביס את אויביה במערב; ולהזרים את הכוחות - בעזרת מערכת הרכבות המשומנת שלה - מזרחה.

[בתמונה משמאל: כריכת המהדורה העברית של ספרה של ברברה טוכמן, אוגוסט 1914, שראה אור לראשונה, בהוצאת משרד הביטחון ב- 1964; וכיום בהוצאת כנרת, זמורה ביתן אנו מאמינים שאנו עושים בכריכה שימוש הוגן]

• ההחלטה השלישית הייתה, שלצורך הבטחת הניצחון במערב תשקיע גרמניה שבע שמיניות מכוחה הצבאי; ורק שמינית אחת - תשע חטיבות בלבד - תישארנה לעמוד מול הרוסים, עד חזרת הצבאות המנצחים מהמערב. הרציונל שמאחורי אמירה זו בא לידי ביטוי בקביעתו של פרידריך הגדול: "מוטב לאבד מחוז, מאשר לפצל את הצבאות שהם כלי הניצחון!" (ראו כרזה למטה).
• ההחלטה הרביעית הייתה, לקבל את ההנחה, שלאחר שתופר ניטרליותה של בלגיה, ויוגש לה אולטימטום, היא לא תילחם ולא תוסיף את שש הדיביזיות שלה לכוחותיה של צרפת; ועקב כך יש סיכוי שגם בריטניה לא תיכנס למלחמה.
• ההחלטה החמישית הייתה לעשות שימוש בחיילי המילואים בקו החזית. זה היה רעיון מהפכני בזמנו שאף מדינה לא עשתה עד אז, בהאמינם באיכותם הירודה של אנשי המילואים. הסיבה לכך הייתה שלא היו לשליפן די חטיבות, גם כדי להשיג יתרון מספרי על צרפת; וגם לצורך בלימת הרוסים במזרח. החלטה זו הוסיפה 20 דיוויזיות מילואים ל-50 הדיביזיות של הצבא הפעיל (הצלחת השימוש הגרמני בחיילי מילואים שינה באחת את הקונספציה בצבאות העולם, לגבי אפקטיביות המילואים, כולל אצלנו...)

[להרחבת המושג 'ניצחון', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן]

[דיוקנו של פרידריך הגדול 'ברברוסה' הוא נחלת הכלל]

העיקרון המרכזי של התוכנית היה לפיתה של צרפת מעורפה והשמדתה, בנוסח קרב קנה המפורסם של חניבעל; אבל, בשל האילוץ של חוסר היכולת ללפות את צרפת משני צדדיה, התבססה התכנית על לפיתת צרפת ממערב, תוך הרס אגפי האויב והשלמתה בקרב הכרעה, שבו יותקף האויב מאחור.

מכאן, שמרכז הכובד של התכנית היה בכנף הימנית. זו הכנף שתעקוף את פריז מעורפה-ממערב; ותפריד בינה לבין הצבא הצרפתי בקרב לפיתה מכריע! (החץ השמאלי ביותר במפה). בקרב הזה היה תלוי גורלה של גרמניה (ראו המפה למטה):

[מפת תכנית שליפן: שימו לב לכנף הימנית (החץ השמאלי ביותר במפה). קרב ההכרעה בתום השלמת הלפיתה היה תלוי בחוזקה של כנף זו...). המפה היא נחלת הכלל]

ההיסטוריונית האמריקנית, ברברה טוכמן, מתארת בספרה, אוגוסט 1914, כיצד שליפן הגוסס בגיל 80, ממלמל בשעתו האחרונה: "המאבק בוא יבוא. רק חזקו את הכנף הימנית!" ...

איך זה נגמר?

החלום הגרמני להיות המנצחים הגדולים של מלחמת העולם הראשונה, נמוג 4 ימים לפני התכנון הגרמני של הניצחון הגדול, כאשר - הגלל התחושה שצרפת כבר קרסה למעשה - מפקד הכנף הימנית, הגנרל פון קלוק קיבל החלטה לוותר על לפיתת פריז וחתך מערבה לפניה, כשהוא חושף בפני הצרפתים - המייחלים לנס - את אגפו, ומאפשר להם לתקוף התקפת נגד על המארן.

[בכרזה: המאבק יבוא... רק חזקו את הכנף הימנית... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Hans לאתר Pixabay הכרזה: ייצור ידע.]

יש לציין כי רבות מהנחות הפתיחה של שליפן לא התקיימו במציאות:

• אמירתו של פרידריך הגדול: "מוטב לאבד מחוז, מאשר לפצל את הצבאות שהם כלי הניצחון!" לא לקחה בחשבון את הלחץ של דעת הקהל ואת זה שפרנסי פרוסיה המזרחית הפעילו על הקייזר, כשהרוסים החלו להתקדם במזרח, וזרם הפליטים גבר. כתוצאה מכך, לא עמדו הקייזר והמטה הכללי בלחץ והורו על תגבור החזית, למרות שלא היה צורך בכך, והכוחות המתגברים לא הספיקו להשתתף בקרב טננברג, שבו הביסה הארמיה השמינית הגרמנית את הארמיות הרוסיות. לעומת זאת, הכוחות החסרים הללו הכריעו בקרב ההכרעה עבור צרפת.
• מכאן שלא ניתן היה לתגבר על הכנף הימנית. להיפך. היא דוללה בשל רבדן העשתונות המטה הכללי בשל המצב החזית המזרחית.
• בלגיה נלחמה, וגזלה מהגרמנים זמן יקר במירוץ מערבה.

[להרחבה על קרב טננברג, לחצו כאן]

והעיקר - את הלקח העיקרי מתכנית שליפן הדגשתי כבר בתחילת המאמר: לעולם עלול אי הוודאות לגבור על כל תיכנון, טוב ככל שיהה!

[לאוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• ברברה טוכמן (1996), אוגוסט, 1914, תל אביב: מערכות (הוצאה שלישית).
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המרוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), מהו הגורם שמכריע מערכות? קרב טננברג כמקרה בוחן, ייצור ידע, 23/2/20.