[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן]
ד"ר אבי ברוכמן שירת במשטרת ישראל בתפקידי פיקוד מטה והדרכה. בתפקידו האחרון שימש כראש המחלקה לשיטור קהילתי, בדרגת ניצב משנה. הוא עוסק במחקר ייעוץ והוראה בתחומי קרימינולוגיה ומערכת אכיפת החוק.
זהו מאמר ראשון בסדרה. למאמר השני, לחצו כאן.
* * *
מתוך סקרנות קראתי את ספרה המרתק של העיתונאית עדי מאירי " אם רק היו נותנים לי לדבר".
מאירי (2020) מתארת את מהלך שירותו של קצין החקירות המצטיין תנ"ץ אפרים ברכה ז"ל, אותו היא ליוותה שנים רבות ככתבת פלילים, מראשית הקריירה המשטרתית שלו ועד לסוף הטרגי, שבו הקצין שם קץ לחיו ב 5 ביולי 2015. בן 54 היה במותו.
מרבית תפקידיו של ברכה היו ביחידות מבצעיות ("שטח") בתחום החקירות. ברכה נחשב למודל של קצין חקירות מבריק, וחבריו מכנים אותו עד היום "החוקר מספר 1" במשטרה. הוא התקדם בסולם הדרגות והתפקידים בתחומי החקירות והתשאול, עד לתפקיד של ראש יחא"ה. לזכותו נזקפים פענוח של תופעות פשיעה חמורות והבאתם לדין עם הרשעה של שנים רבות בכלא של בכירי העבריינים. בנוסף, נזקפים לזכותו חקירות משמעותיות בתחום עבירות הצווארון הלבן, כמו: פרשת השר הירשזון, פרשיית "ישראל ביתנו" ( מעורבות של סגנית שר הפנים פאניה קירשנבאום ושר התיירות לשעבר סטס מיסזניקוב),פרשת מעונות ראש הממשלה ועוד.
[למאמר הבא בסדרה זו, לחצו כאן]
[בתמונה: אפרים ברכה בימים טובים, בטקס מינויו לראש היחידה הארצית לחקירות הונאה. המקור: דוברות המשטרה]
יחד עם זאת במהלך תפקידיו היו גם שברים/סדקים, שפגעו בשמו וביוקרתו המקצועית ושכנראה הובילו אותו להחלטה הנוראית.
מאירי (2020) מספקת בספרה המטלטל הצצה אינטימית למערכת היחסים המשפחתית המיוחדת של הקצין, מערכת היחסים עם אשתו וילדיו, תחום שנחקר רבות בתחום מדעי המשטרה (ראו למשל, אצל גימשי, 2007). היא מתארת סוגיות הקשורות לתרבות הארגונית המשטרתית, גם תחום שנכתב עליו רבות (ראו למשל יחזקאלי ,2004) כמו גם יחסי הגומלין בין המשטרה לתקשורת, מובאים כתובים וציטוטים מכתבות שנכתבו ושודרו בתקשורת הכתובה והאלקטרונית (למשל: גידי וויץ, יניב קובוביץ, יואב יצחק ואח'). מאירי נסמכת בכתיבה על מקורות רבים אותם היא מציינת: פסקי דין, עתירות לבג"ץ, כתבות של עמיתיה למקצוע, שיחות וראיונות שלה עם מעורבים.
[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן]
בחודש מרס 1996, נרצח בלב שכונת עמידר אייל הררי בן ה-16, אחד מהחיסולים שנעשו במלחמת הכנופיות בין רמת עמידר ופרדס כץ. קצין החקירות הצעיר והמבטיח ברכה מתמנה ע"י מפקד ימ"ר ת"א נצ"מ ליבר לעמוד בראש מחלק שיטפל בשתי הכנופיות.
הקצין ברכה, התגורר באותה עת באותה שכונה בפרדס כץ. כתושב השכונה, הלך למכולת לבית הכנסת,ניהל שיחות עם אנשים, חלקם עבריינים ודובב אותם על מנת לקבל אינפורמציה. מאירי (2020) מתארת שיום אחד הגיע לביתו לשיחה יוסי הררי (ראו תמונה משמאל). זה בהחלט מאד חריג ואינו מקובל, למרות שדיווח למפקדיו.
[בתמונה משמאל: יוסי הררי. צילום מסך מתוך כתבת הערוץ הראשון]
[להרחבה על יוסי הררי, לחצו כאן]
צוות החקירה ערכו פעילויות שונות וביצעו מעצרים של חלק מהעבריינים חברי הכנופיות לבדיקת האליבי שלהם. במהלך החקירות עולה שמו של הרב יאשיהו פינטו, צעיר ובעל ייחוס, שניסה לתווך בין הכנופיות. כותבת מאירי (2020) "... ברכה ביקש לזמן לעדות את הרב.
באותה תקופה, רבנים נחשבו לקדושים שאין לגעת בהם. פינטו (ראו תמונה למטה) נחשב אז לרב ידוע שרבים נהגו להתייעץ איתו. כדי לזמן אותו לחקירה נדרשו אישורים מהדרגים הבכירים ביותר במשטרה. האישור ניתן בסופו של דבר, והחוקרים תיאמו עם הרב מועד שבו יתייצב לחקירה. ביום החקירה של הרב נדרש ברכה לישיבה בירושלים וחוקריו ביצעו את החקירה, לא לשביעות רצונו המקצועית. רצח אייל הררי לא פוענח עד היום.
מלחמת הכנופיות המשיכה. הקרבן הפעם הרב שמעון חדיף, אחיו של יצחק (חישי) חדיף, ראש כנופיית פרדס כץ ,שמטען חבלה מתפוצץ במכוניתו. בעקבות חקירה מאומצת הצליח ברכה לרתום את ניסים ימין כעד מדינה כנגד יוסי הררי החשוד המרכזי. יוסי הררי נשלח בעקבות העדות של ימין לשבע שנות מאסר.
[להרחבה על יצחק (חישי) חדיף, לחצו כאן]
[בתמונה: כרזת אזכרה ב- 2018. תזכורת מימים אחרים... צילם ושיתף בפייסבוק: בוקי נאה]
טכניקה חקירתית זאת של איתור ושכנוע של עד מדינה להעיד כנגד עבריין אחר יושמה במרבית חקירותיו של ברכה, שהלכה והשתכללה מתיק לתיק, לדברי ברכה הוא גייס במהלך הקריירה שלו במשטרה כ -50 עדי מדינה. למיטב זיכרוני, בנימין זיגל (ראו תמונה משמאל) גייס את אחד מעדי המדינה הראשונים, ישראל גוטליב ראש עיריית בני ברק שהעיד כנגד השר אבו חצירה בשנת 1981. טכניקה זאת מיושמת מאז ועד ימינו, כאשר התביעה משתמשת בעדי מדינה, כמו גם, בתיק, עם, בו נאשם בנימין נתניהו ראש הממשלה.
ברכה, כקצין חקירות התמודד מול פרשיות עם עבריינים בכירים במהלך עבודתו. כתוצאה מכך, הוא היה מאוים ככמו גם משפחתו, ותקופות ארוכות היו הוא ובני משפחתו תחת אבטחה.
אחת הפרשיות המרתקות שההליך המשפטי בה עם ערכאות ערעור ערכו שנים רבות היא עם העבריין יחיא טורק שהואשם ברצח הילד אילוז אביב בן ה-3. גם בפרשיה זאת ברכה מצליח לשכנע את העבריין להיות עד מדינה, ברם, בניגוד לכללים הנהוגים של תיעוד. ברכה, ממשיך להיות מאוים.
השופטת סביונה רוט לוי ראש ההרכב במחוזי ת"א קובעת שהשופטים החליטו לזכות את יחיא טורק מרצח הפעוט אביב אילוז. "צודקים ב"כ הנאשם בטענתם כי בהיעדר הקלטה של השיחה בין הנאשם לחוקריו... אין אפשרות לקבוע באופן נחרץ שהיזמה לכריתת ההסכם השני באה מצידו של הנאשם (תפ"ח) תל אביב-יפו 1167/02 מדינת ישראל נ' תורק יחיא הכרעת דין מיום 14 דצמבר 2005).
ברכה, קיבל פה ביקורת שיפוטית על פעילותו כחוקר. רמת האיום עליו עלתה. הוגש ערעור, התיק חזר למחוזי ולאחר הסדר טיעון בין פרקליטו של טורק והפרקליטות השית עליו בית המשפט המחוזי 15 שנות מאסר, הכוללות את השנים שהיה בכלא (ראו את הכתבה למטה). האסיר יחיא טורק בן 60 מיפו נפטר בכלא שבוע לפני שהיה אמור להשתחרר ממאסר ממושך.
[למאמר המלא של גלעד גרוסמן ב'חדשות וואלה', לחצו כאן]
יואב סגלוביץ (ראו תמונה משמאל) העביר את ברכה ליחידה הכלכלית שהקים, משם הוא עובר לשרת ביחב"ל, ממשיך להתקדם לתפקיד סגן ראש יחא"ה ומשם לתפקיד המטה הרגיש של ראש מחלקת חקירות באח"ם. כותבת מאירי (2020) ..." היה זה בבחינת חותמת לאמון ולהערכה שרחשו לו במערכת".
[מקור תמונתו של יואב סגלוביץ' משמאל: דוברות המשטרה]
ביולי 2013 זימן סגלוביץ לשיחה את ברכה והודיע לו שהוא והמפכ"ל דנינו החליטו למנות אותו לתפקיד של ראש יחא"ה. כותבת מאירי (2002): "מבחינתו הייתה למינויו לראש יאח"ה רק משמעות אחת: מפקדיו מאמינים בו ביושרתו. ההכפשות שמתפרסמות עליו מדי יום לא משפיעות עליהם ולא מרתיעות אותם. בעיניו, זה היה ההישג הגדול ביותר".
ברם, גם אירוע זה עובר תחת טלטלות קשות. באוגוסט 2013 הוגשה עתירה לבג"ץ נגד המינוי. העתירה נסמכת על החלטה של השופט עמירם בנימיני מינואר 2012 בנוגע לפרשה שאירעה בסוף שנות ה-90. כותב יועז (2014): "רשלנות קשה וניהול חקירה שלא כדין על ידי תת ניצב אפרים ברכה, כיום מפקד יחא"ה, בגיבוי פרקליטה בכירה מפרקליטות מחוז ת"א (פלילי), הביאו את המדינה לשלם סכום נכבד של מיליוני שקלים לעבריין שתבע את המדינה, בעקבות חשיפתו לשורה של עבריינים - כך נכתב הערב (ד') בפסק דינו של בית המשפט העליון שהתיר, לאחר התיידנות ממושכת שארכה שנים ארוכות, לפרסם את פרטי הפרשה, הגורמת מבוכה קשה לכלל מערכת אכיפת החוק ובפרט למשטרת ישראל".
[לכתבה המלאה של יובל יועז ב'גלובס', לחצו כאן]
שופטי העליון שדנו בנושא התירו פרסום חלקי. עו"ד אריה רוטר לשעבר היועמ"ש של השב"כ מונה לבחון את הפרשה וכתב :"המשטרה כשלה בהעברת כלל המידע הנדרש לניהול המשפט (האזרחי)... מדובר "בשרשרת כשלים" שמקורה ברשלנות ולא בקנוניה... החשד לקונספירציה במקרה זה - היה לו בסיס של ממש, נוכח סדרת התקלות הבלתי מוסברות בפרשה... אילו הראיות הנוספות היו בפני הפרקליטות בעת ניהול התביעה האזרחית, סביר ביותר להניח שהיה בהן כדי להביא לשינוי מסקנותיו של השופט המחוזי.
פרקליטות המדינה ודוברות המשטרה פרסמו הודעה משותפת ובה נאמר כי "בית המשפט קבע קביעות רשלנות הן ביחס למשטרה והן ביחס לפרקליטת. עמדת המדינה הייתה ועודנה כי תנ"ץ אפרים ברכה, עו"ד אושרה גז והממונים עליהם פעלו במקצועיות ובסבירות (יועז,2014)
לייצוג שלו בבית משפט העליון כנגד העתירה מחליט ברכה לשכור את שירותיו של עו"ד רונאל פישר. כותבת המאירי (2020): " ... מינוי זה גרם להרמת גבה... 'אני חלש בראיונות ובתחום העיתונאי עדיף שהוא יעשה זאת', הסביר לאנשים ששאלו אותו למה בחר דווקא בפישר." הוא מייצג אנשים שלא מחמיאים לתפקידך החדש וזה יכול להראות לא טוב" אמרו לו. ברכה לא הגיב. לאחר כמה חודשים הפסיק להיעזר בו. שיקול דעת מוטעה של הקצין המצטיין...
כותבת מאירי (2020): "ברכה נכנס לאולם והתיישב במרכז ספסל העץ באחת השורות הראשונות. המצלמה שהתקבעה עליו הנציחה את בדידותו על רקע האולם רחב הידיים. מבטו היה עצוב, גופו הכחוש שפוף, עייף. איש לא ישב לידו ולא הגיש לו יד או כתף להישען עליה. איש לא חייך אליו. בדידותו של לובש המדים זעקה לעין.
שופטי בית המשפט העליון דחו את העתירה וקיבלו את הטיעונים של ברכה.
ברכה, התפנה לעסוק בפרשיות ביחידה שלו. אחת הפרשיות שהיחידה עוסקת בהן היא חשד לביצוע עבירות פליליות הקשורות להתנהלות בתי ראש הממשלה בקיסריה ובירושלים, בין היתר ע"י אשת ראש הממשלה שרה נתניהו, וסמנכ"ל מבצעים ונכסים עזרא סיידוף.
30 יוני 2015 ושוב שבר: ברכה קורא כותרת באתר החדשות האינטרנטי news1 את הכותרת "ברכה הדליף מבדיקה בתיק נתניהו תמורת גניזת תחקיר נגדו במעריב" (יצחק, 2015). כותב יצחק (2015): "תנ"ץ ברכה העביר בחשאי באמצעות Whatsapp מידע חקירתי נגד שרה נתניהו לעיתונאי מעריב אבירם זינו - הקשר שכלל הדלפות מהחוקר מס 1 נועד לפתות את זינו: להימנע מפרסום כתבת תחקיר על טובת הנאה שקיבל ברכה מהרב פינטו בסכום 150 אלף ₪. בעקבות החשיפות ב- news1 על ההדלפה המפוברקת, שהכשילה את מעריב, והביקורת החריפה מצד בנימין נתניהו הוחלט במעריב " לשרוף" את ברכה ולהסגירו כמקור מפוקפק. זינו מסר ביום א' 28.06.15 עדות נגד ברכה בפני חוקרי מח"ש כולל הודעות ה- Whatsapp ( יצחק, 2015).
[לכתבה ב'מחלקה ראשונה', לחצו כאן]
המאירי (2020) מצטטת בספרה חלק מהודעות הווטסאפ. וכותבת: "צילום המסרונים שהחליף זינו עם ברכה הופץ ברבים, ובהמשך פורסם באינטרנט. ההסבר שנתן הכתב לצעד יוצא הדופן שנקט בחשיפת מקור המידע שלו הוא שברכה מסר לו מידע שיקרי והפיל אותו, ולכן לא עומדת לו זכות ההגנה. בהמשך היא כותבת: "על תחושתו הקשה העיבה עוד יותר שיחת הטלפון שקיבל ממפקדו לשעבר יואב סגלוביץ" שמעתי על הפרסום של המסרונים. זה נשמע חמור מאד, מה שסיפרת לו". (המאירי,2020) .
תופעת יחסי הגומלין בין עיתונאים ואנשי משטרה מתקיימת שנים רבות. עיתונאים שמכסים את תחום הפלילים והמשפט נעזרים באנשי משטרה, סנגורים ופרקליטים, המשמשים מקורות המידע שלהם. מקרה זה של עיתונאי שחושף את המקור המשטרתי שלו הינו חריג ביותר, וזכה גם לביקורת נוקבת מצד קולגות שלו.
כזכור, לאחר חתימתה על הסדר טיעון והגשת כתב האישום נגדה, בית המשפט הרשיע את רעיית ראש הממשלה. (הרוני, 2019).
ביוני 2013 קודם מנשה ארביב (ראו תמונה למטה) לדרגת ניצב והתמנה לראש יחידת להב 433 במקום מני יצחקי שמקודם לתפקיד ראש אגף החקירות. תנועת אומ"ץ פנתה אל השר לביטחון הפנים בבקשה לבחון את הנושא (אומ"ץ 2013). לאור מינוי זה, ארביב הינו מפקדו הישיר של ברכה. בהמשך יתברר שתנועת אומ"ץ צדקה; ולשני המפקדים בלהב 433 יש מהמשותף. כותבת המאירי (2020) "שניהם היו מבאי ביתו של הרב פינטו, שניהם כיבדו אותו וחיפשו בו מזור ותמיכה, כל אחד לבעיותיו הוא. את שניהם גם הסיט הרב ממסלול החיים שיועד לו".
כתבנו בכותרת המאמר : "המודל ושיברו...". אכן, תנ"ץ ברכה היה מודל ודמות חיקוי להרבה מאד חוקרים במשטרת ישראל, ולזכותו נזקפים פענוחי פשיעה רבים. יחד עם זאת, השברים/הסדקים לאורך הקרירה המשטרתית שלו הינם בעייתיים והשפיעו עליו מאד ברמה האישית, עד לסיום הטראגי של חייו.
[למאמר הבא בסדרה זו, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן]
מקורות
- אומ"ץ (2013) " מינויו של ניצב מנשה ארביב לראש להב 433" 28 באוגוסט 2013.
- גימשי, ד (2007) מערכת הצדק בפלילים.
- הרוני,מ (2019) " שרה נתניהו הורשעה בתיק המעונות " מעריב 16.06.2019
- חובב,ר וקובוביץ, י (2014) " המדינה פיצתה עבריין לאחר שנקבע כי תנ"ץ אפרים ברכה התרשל בחקירתו" הארץ 19 פברואר 2013.
- יועז,י ( 2014) " המדינה פיצתה עבריין בסכומי עתק בשל רשלנות תנ"ץ אפרים ברכה" גלובס 19.2.14
- יצחק,י (2015) " ברכה הדליף מבדיקה בתיק נתניהו תמורת גניזת תחקיר נגדו במעריב" News1 30.6.2015
- יחזקאלי,פ (2004) מבוא ללימודי משטרה ושיטור
- מאירי, ע (2020) " אם רק היו נותנים לי לדבר". הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד.
- ( תפ"ח ) תל אביב-יפו 1167/02 מדינת ישראל נ' תורק יחיא ( הכרעת דין מיום 14 דצמבר 2005).
- פנחס יחזקאלי (2018), תרבות, סטייה, אלימות ושחיתות שוטרים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 14/7/18.
- פנחס יחזקאלי (2017), יוסי הררי: צריך לדעת ‘לפרוש’ בזמן…, ייצור ידע, 20/6/17.
- פנחס יחזקאלי (2017), יצחק ‘חישי’ חדיף: נהרות דם, ואהבה נוגעת ללב, ייצור ידע, 28/6/17.
