[תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי skeeze לאתר Pixabay]
תת אלוף אמציה חן (פצי) היה מפקד אוגדה. לאחר שחרורו ב- 1991, מונה במילואים כאחראי על הפקת לקחים בצה"ל.
* * *
ב- 10 בפברואר 2020, פרסם יואב זיתון ב- ynet, כותרת מרשימה. המעידה על יוזמת רא"ל אביב כוכבי, להקמת מערך בטיחות חדש בצה"ל. בראש הידיעה כך נכתב, יעמוד אלוף-משנה (מיל') גברעם הגלילי, שנחשב בצה"ל ל"אורים ותומים" בכל הקשור לנושא הבטיחות, שיקודם בתפקידו החדש לדרגת תת-אלוף.
על מהות התפקיד נאמר: כי "קצין האיכות והבטיחות יהווה סמכות מקצועית ראשית בתחום הבטיחות ובתהליכים תומכי איכות חיים בצה"ל" (מה זה?). "סמכות זו תתבטא בהגדרת המדיניות הנדרשת, בהטמעתה בצבא ובבקרה רב זרועית בתחום. המערך החדש ישפר את שיטות הלמידה, יחזק את דרכי הפקות הלקחים, יבנה תהליכי הטמעה והנחיה בתחום האיכות והבטיחות, ויקיים מעקב ובקרה על פקודות ותהליכי בטיחות". על אף זאת נאמר בהודעה: כי "הזרועות ימשיכו לנהל את נושא הבטיחות בעולמות התוכן הייחודים ביחידותיהם, כגון בתאונות טיס בחיל האוויר"...
[לכתבה המלאה של יואב זיתון ב- ynet, לחצו כאן]
לא הייתי נדרש להחלטה, אלמלא הייתה זו מזיקה ופוגענית בפני עצמה. הנשענת על סוגיה רגישה, כמו "תאונות אימונים". למרות שכבר בשמה, מגולם ביטוי לרדידות השלטת. בכך שיצרה חיץ בתודעת הציבור ומשרתי הקבע, בין תאונות באימונים - להיפגעות לוחמים בשדה הקרב. מה גם שלעת ההחלטה להקמת "מערך בטיחות", נסתרה מעיני המחליט - כפי שנסתרה מכל ראשי מטכ"ל לדורותיהם - העובדה, שכל מפקד מדרג המחלקה וצפונה, מהווה קודם לכל, את קצין הבטיחות של פקודיו.
הגם שבדיקה יסודית במתכונת האימונים, מלמדת כיצד מערכת שאמורה להכשיר את המפקד למשימותיו. הופכת לאמצעי המקזז כמעט עת תם במיומנותו - ובכלל זה מונעת מיומנות, לתפקד כקצין הבטיחות של פקודיו.
המקור לפגע הרע שכולו "כחול לבן", נוצר משיטת ה"מאמן החיצוני", השליטה במתקני האמון הפיקודיים ובמל"י. שם, מפקיע המאמן (החיצוני) לצורכי משימתו, את "כלי העבודה" מהמפקד המתאמן, כמו: תרגול והרכשת ידע, במעשה ה"בקרה" בין מפקד לפקודיו; בהמחשת ניסיונו של המפקד ב"חניכת" פקודיו; בהשרשת מעשה ה"שפיטה", שבו המתורגלים שופטים/בוחנים את עצמם, לרבות אופני עיסוקם בבטיחות פקודיהם - כמתחייב מתורת הקרב.
העובדה - שהבקרה,החניכה והשפיטה, משמשים למפקד מסד לביצוע משימתו במלחמה - אמורה הייתה לעורר את מקבלי ההחלטות בצה"ל להבין ולהפנים, שלמעט "אימוני הקמה", חשוב עד מאד שהמפקד האורגני הוא זה שיאמן את חייליו. כדברי המשורר, שקבע, "כי בהכשרת לוחמיו, רוכש המפקד את זכותו לפקד עליהם במלחמה", מה שהיה מביא לחסכון כספי, לשיפור קיצוני ב"ביטחון באימונים" והעיקר: שיפור המיומנות בצבא הירוק, כדי מהפך של ממש, במוכנות זרוע היבשה והמטכ"ל למלחמה.
לפיכך לאחר שרא"ל כוכבי הגדיר כ"נפיץ" את המצב הביטחוני, עדיף להימנע מרפורמה, שתחילת מימושה בעוד שנים; ועדיף לבצע, במידי, רפורמה בתפיסת האמונים, שעקרה: הטלת משימת המוכנות, על כתפיהם של מפקדי השדה; שהרי לא המטכ"ל; אלא הם - באומץ לבם - יקבעו ומן הסתם יקבעו את תוצאות המלחמה הבאה עלינו לרעה...
