[בתמונה: ארון הברית במשכן... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Chris Favero לאתר flickr]

[לאוסף המאמרים על 'פרשת תרומה', לחצו כאן]

עודכן ב- 11 בפברואר 2024

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

זהו מאמר שלישי מתוך ארבעה על ארון הברית - ארון העדות. למאמרים האחרים לחץ:

• אבי הראל: האיסור על ראיית ארון הברית;
• אבי הראל: ארון ברית אחד או שני ארונות?
• אבי הראל: הקשר בין העדות לברית.

*  *  *

פרשת תרומה בספר שמות, עוסקת בתיאור הקמת המשכן והתרומה למלאכה זו[1]. תיאור זה נמשך עד סיומו של ספר שמות, חוץ מהפרקים ל"ב -ל"ד, המספרים את מעשה העגל.

פרט לספר שמות, מצויים פרקים נוספים בעניין המשכן גם בספרי ויקרא ודברים. הפתיח להקמת המשכן, הינו הציווי של האל אל משה לעלות להר סיני ולקבל את לוחות הברית: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה שָׁם וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם"[2]. לאחר עלייתו להר האלוהים, מצווה משה להקים את המשכן.

אחר הפתיח הכללי אודות המשכן, בא התיאור של כלי המשכן, הארון והכפורת, השלחן וכליו, הפרוכת מזבח הנחושת וחצר המשכן. לאחר מכן עובר המספר המקראי לעסוק בעובדי המשכן, הכוהנים, תפירת בגדי הכהונה והפולחן שלהם בעבודת המשכן. בסיום העיסוק במשכן, מתאר המקרא את הצהרתו של האל כי הוא ישכון בתוך בני ישראל זאת למען ידעו כי ה' הוא האלוהים של ישראל שהוציאם ממצרים ובחר בם לעמו.  הצהרה זו מביאה אותנו למטרת הקמתו של המשכן. לפי האמור במקרא, המשכן נועד לשכינתו של האל, שהתגלה לראשונה לבני ישראל בהר סיני. לאחר שמתן תורה הסתיים, היה צורך של סמל של שכינת ה' בקרב ישראל, והמשכן הוא המקום לכאורה בו האל ישכון בקרב ישראל [3].

[בתמונה: ארון הברית במשכן... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Blake Patterson לאתר flickr]

צורת המשכן, על פי התיאור המקראי הייתה דומה למקומות פולחן אלוהיים בעולם הקדום. בתיאור המשכן בפרשתנו, מתקיים השילוב של אוהל רגיל ומבנה העשוי מדפנות של עץ. למשכן עצמו הייתה צמודה חצר מלבנית, מאה אמה אורכה, וחמישים אמה רוחבה, בה הוצבו הכיור ומזבח העולה. במחקר[4] היו שהשוו את מבנה המשכן למבנים ניידים שכאלה שהיו נפוצים בקרב השבטים הערבים הקדמונים. מכן עולה לדעת אותם חוקרים כי לבני ישראל היה משכן נייד בדומה לבני שם הקדמונים. אחרים מצאו דמיון בין תיאור המשכן למקדש שנמצא בחפירות העיר ערד. פרופ' יוחנן אהרוני שחקר את העניין אמר כי:" הדימיון בין המשכן למקדש ערד הוא אפוא בולט ביותר. דומני שלא נגזים אם נקבע, שתיאור תוכניתו ותוכנו של המשכן זהה למעשה לזה של מקדש ערד בהבדל אחד – המשכן מתואר במבנה אורך עם כניסה באחד מצדדיו הצרים בניגוד למבנה הרוחב המודגש של מקדש ערד"[5].

אחד מכלי המשכן החשובים ביותר היה ארון הברית. ארון זה נועד להכיל בתוכו את שני לוחות הברית שעליהם נכתבו עשרת הדברות. משה צווה לשים את הלוחות בארון ככתוב:" וְנָתַתָּ, אֶל-הָאָרֹן--אֵת, הָעֵדֻת, אֲשֶׁר אֶתֵּן, אֵלֶיךָ"[6], וכך עשה ":וַיִּקַּח וַיִּתֵּן אֶת-הָעֵדֻת, אֶל-הָאָרֹן..."[7]. הארון עצמו היה עשוי מעצי שיטים, אורכו היה שתי אמות חצי ורוחבו וגובהו היו אמה וחצי. הארון היה מצופה זהב, ובארבע פינותיו היו ארבע טבעות זהב שדרכן הושחלו המוטות בהן נשאו אותו במהלך נדודי בני ישראל במדבר. לפי הנאמר, הארון נישא לפני בני ישראל והורה להם את הדרך: "וַיִּסְעוּ מֵהַר יְהוָה, דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים; וַאֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם, דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, לָתוּר לָהֶם, מְנוּחָה"[8].

הארון שהיה כאמור המרכיב המרכזי בפולחן המשכן, נזכר גם בסיפורי תקופת ההתנחלות, תקופת השופטים ועד ראשית המלוכה. בספר יהושע מסופר בהרחבה על הארון ותפקידו במעבר של הירדן:  "וְהָיָה כְּנוֹחַ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן יְהוָה אֲדוֹן כָּל-הָאָרֶץ, בְּמֵי הַיַּרְדֵּן, מֵי הַיַּרְדֵּן יִכָּרֵתוּן, הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמָעְלָה; וְיַעַמְדוּ, נֵד אֶחָד. וַיְהִי, בִּנְסֹעַ הָעָם מֵאָהֳלֵיהֶם, לַעֲבֹר, אֶת-הַיַּרְדֵּן; וְהַכֹּהֲנִים, נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן הַבְּרִית--לִפְנֵי הָעָם.  וּכְבוֹא נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן, עַד-הַיַּרְדֵּן, וְרַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן, נִטְבְּלוּ בִּקְצֵה הַמָּיִם; וְהַיַּרְדֵּן, מָלֵא עַל-כָּל-גְּדוֹתָיו, כֹּל, יְמֵי קָצִיר.  וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמַעְלָה קָמוּ נֵד-אֶחָד, הַרְחֵק מְאֹד באדם (מֵאָדָם) הָעִיר אֲשֶׁר מִצַּד צָרְתָן, וְהַיֹּרְדִים עַל יָם הָעֲרָבָה יָם-הַמֶּלַח, תַּמּוּ נִכְרָתוּ; וְהָעָם עָבְרוּ, נֶגֶד יְרִיחוֹ.  וַיַּעַמְדוּ הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן בְּרִית-יְהוָה בֶּחָרָבָה, בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן--הָכֵן; וְכָל-יִשְׂרָאֵל, עֹבְרִים בֶּחָרָבָה, עַד אֲשֶׁר-תַּמּוּ כָּל-הַגּוֹי, לַעֲבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן"[9].

לאחר מכן מסופר כי ארון הברית הועבר לגילגל. לאחר שמילא תפקיד מרכזי בכיבוש העיר יריחו[10], הוצב ארון הברית במשכן שילה ושם היה מקום מושבו כל תקופת השופטים, עד לימיו של שמואל. לאחר מכן, שבו הפלישתים את ארון הברית, אולם לפי המסופר נאלצו להחזירו לישראל, בגלל שפרצו בקרבם מגפות קשות. הארון ששב משדה פלישתים הובא לקריית יערים ושם נשאר עד שדוד העלהו לירושלים. לאחר מכן הוצב ארון הברית בבית המקדש הראשון אולם לאחר החורבן של בית המקדש הראשון נעלם הארון, ועל מקום הימצאו קיימת מחלוקת בחז"ל. לדעת ר' אליעזר ור' שמעון גלה הארון לבבל, ואילו לדעתו של ר' יהודה, הארון נגנז במקומו במקדש[11].

[בתמונה: "ארון הברית" - פרט בלוח דלת הברונזה עם "ארון הברית ודוד המלך" (1600) מאת אנטוניו קלקגני, סבסטיאנו סבסטיאני וטרקיניו איקומטי - מוצג בלורטו / אנקונה / מארצ'ה / איטליה. התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Carlo Raso לאתר flickr]

מהעיון בכתובים עולה כי ארון הברית היה עדיין קיים בזמנו של המלך יאשיהו, שהביא לרפורמה דתית מקיפה[12], כפי שאנו מוצאים במקור הבא:" וַיֹּאמֶר לַלְוִיִּם המבונים (הַמְּבִינִים) לְכָל-יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים לַיהוָה, תְּנוּ אֶת-אֲרוֹן-הַקֹּדֶשׁ בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בֶן-דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל--אֵין-לָכֶם מַשָּׂא, בַּכָּתֵף; עַתָּה, עִבְדוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְאֵת, עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל"[13]. מחציו השני של הפסוק האמור, ניתן להבין כי הארון לא היה תמיד מצוי בקודש הקודשים, אלא הלויים היו נושאים אותו מעת לעת על כתפיהם לצורך פולחן דתי.

כאמור ספר מלכים ב', מתאר באופן מפורט את מהפכת הפולחן שהנהיג יאשיהו, שחיסל כלי פולחן רבים שעד זמנו נחשבו ללא מזיקים. אשר על כן, יש סבירות לכך שבמסגרת אותה רפורמה מהפכנית, גנז יאשיהו את ארון הברית, שיכול היה להפריע בדרך הפולחן החדשה שהנהיג. לחלופין, הסיפורים אודות ארון הברית, שהביא לאסונות ומוות, מגדיר אותו ככלי פולחן מסוכן שיש לגנזו.

אם אכן גנז יאשיהו את ארון הברית מדוע לא נכתב הדבר במפורש? על כך אין תשובה ברורה. יתכן שלמרות הרפורמה הדתית המקיפה שבוצעה, ארון הברית היה בתודעת העם ככלי פולחן מיוחד במינו ולכן גניזתו טושטשה באופן מכוון, במטרה מוצהרת להשכיחו מהזיכרון הקולקטיבי. כך או אחרת, לאחר חורבן בית ראשון, ארון הברית לא נמצא ברשימת כלי הפולחן שבזז נבוזראדן[14], כך שחייבים להניח כי הוא לא היה בנמצא בזמנו. מכאן ואילך מתחילה סאגה בלשית, היכן נמצא ארון הברית, ועל כך יש אין ספור השערות. יתכן שהוא נגנז  מתחת מקום המקדש בירושלים, או אולי במרתפי הוותיקן ברומא, או בכלל באתיופיה, כך או אחרת הוא נעלם ואיננו.

[בתמונה: יאשיהו קורע את בגדיו עם גילוי ספר התורה. איור מעשה ידי יוליוס שנור פון קרולספלד. האיור הוא נחלת הכלל]

אחרית דבר

פרשת תרומה מתחיל המקרא בתיאור מעשה המשכן על כל היבטיו הפולחניים, תיאור שנמשך עד לסוף ספר שמות. בתמצית, המשכן הינו המקום האלטרנטיבי של הר סיני בו ניתנו לוחות הברית. כדי לייצר בעיני העם המשכיות של הקשר עם האל, היה צורך לבנות משכן של ממש, בו קשר זה מתממש. המשכן במקרא דומה בצורתו למשכנים בעולם העתיק, אולם הבשורה שלו שונה בתכלית. המשכן המקראי בה לקבע את האמונה באל אחד, בעוד שמשכני העמים האחרים מאותה תקופה, היו בעלי אלילים רבים. אחד מכלי המשכן החשובים ביותר היה ארון עדות, שבו הונחו לוחות הברית שקיבל משה בהר סיני. ארון העדות נעלם כנראה בתקופתו של המלך יאשיהו, מסיבות שונות, ומאז ועד היום רבו ההשערות היכן הוא מקום מוצאו, ולמרות כל זאת מקומו נפקד וטרם ידוע מה באמת עלה בגורלו.

[לאוסף המאמרים על 'פרשת תרומה', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'פרשת תרומה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת תרומה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 9/2/19.

[1] ראה – אבי הראל, יסודות המימון של המשכן, ייצור ידע, מאי 2019.

[2] שמות, פרק כ"ד, פסוק י"ב.

[3] במקום אחר דנו על האפשרות של שכינת האל במשכן – אבי הראל, וכבוד ה' מלא את המשכן – הכיצד? ייצור ידע, מרץ 2019.

[4] עולם המקרא, שמות, דודזון – עתי, ת"א, 1998, עמוד 152.

[5] רות עמירן, אורנית אילן, מיכאל סבן וזאב הרצוג, ערד, הקיבוץ המאוחד, 1997, פרק י'; יוחנן אהרוני, כתובות ערד, ירושלים: מוסד ביאליק, תשל"ו-1976.

[6] שמות, פרק כ"ה, פסוק ט"ז.

[7] שם, פרק מ', פסוק כ'.

[8] במדבר, פרק י', פסוק ל"ג.

[9] יהושע, פרק ג', פסוקים: י"ג – י"ז.

[10] שם, פרק ו'.

[11] בבלי, יומא, דף נ"ג, עמוד ב'.

[12] ראה – מלכים ב', פרק כ"ב.

[13] דברי הימים ב', פרק ל"ה, פסוק ג'.

[14] נְבוּזַרְאֲדָן (בבבלית האל נבו נתן צאצא) איש צבא בבלי, אשר השתתף בכיבוש וחורבן יהודה בשנת 586 לפנה"ס.