[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי LVER לאתר Pixabay]

ד"ר יוסף זהר, הינו עמית בפרויקט מחקר יישוב הסכסוכים השיפוטי, בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן; ועמית הוראה בחוג לקרימינולוגיה, אקדמית גליל מערבי.

מחקרו לתואר שלישי, "משפט פלילי בצל המיקוח – השפעת עסקאות הטיעון על המשפט הפלילי", נערך במסלול הרב-תחומי של אוניברסיטת חיפה, בהנחייתם של הפרופסורים ישראל אומן, אורן גזל-אייל ואלון הראל.

מחבר הספר 'הקבצן השביעי - רשימות מבית המעצר'

*  *  *

הבוקר לפני 17 שנה, ב- 2.03.2003, בעודי מאכיל את בתנו הקטנה, נכנסנו אלינו הביתה שוטרים ועצרו אותי בחשד לרצח אבי, שנפטר שנה לפני כן לאחר מאבק גבורה במחלת ניוון שרירים ALS.

קרוב לחמש שנים לקח להוכיח את חפותי עד שזוכיתי זיכוי מלא פה אחד.

ב 15 בנובמבר 2007 חזרתי מבית המשפט המחוזי בת"א לביתי חופשי מחרב הסכנה להרשעת שווא ברצח שלא היה. שעות ספורות לאחר מכן התקשר אלי קצין משטרה בכיר בדימוס, ברך אותי על הזיכוי וסיפר לי שכבר הספיק לקרוא את פסק הדין המכיל ביקורת קשה על המשטרה. הודיתי לו והבעתי תקווה שבעקבות זאת יפיקו לקחים. הקצין פלט אנחה ואמר, "במשטרה יגידו העברנו לפרקליטות תיק מושלם והפרקליטות דפקה את העסק".

פחות משבועיים לאחר מכן פנו עורכי דיני לשר המשפטים בבקשה להורות על הקמת ועדת בדיקה שתבדוק את התנהלות גורמי אכיפת החוק בחקירה בתיק.

אינני יודע אם בג"ץ צודק וזה אינו העיתוי המתאים להקים ועדת בדיקה למחלקה לחקירות שוטרים, מה שברור לי הוא שאם או בלי ועדה, יש להוציא את המחלקה ממשרד המשפטים. מערכת אינה יכולה לבדוק את עצמה ללא משוא פנים.

אין לי ארץ אחרת והתקווה לתיקון מניעה ומחזיקה אותנו.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי mohamed_hassan לאתר Pixabay]

במרץ 2008 הגשנו תלונה למחלקה לחקירות שוטרים נגד צוות החקירה בגין חשד לביצוע עבירות של מתן עדות שקר, הדחה לעדות שקר, שיבוש מהלכי משפט, הדחה בחקירה, מסירת תעודה כוזבת, אי מילוי חובה רשמית, הפרת חובה חקוקה וזיוף מסמכים.

ביוני 2008 התקבלה התשובה בה נכתב בין היתר:

"לאחר שבחנו את תלונתך שבנדון, הגענו לכלל מסקנה, כי העובדות והטענות המפורטת בה אינן מתייחסות לנושאים המצויים בתחום טיפולה של המחלקה לחקירות שוטרים.

מחלקתנו מוסמכת לחקור חשדות הנוגעות לביצוע עבירות פליליות בלבד, שבוצעו ע"י איש משטרה או מתנדב משא"ז, שעונשן המירבי הינו מעל שנת מאסר. בחינת תלונתך העלתה, כי זו אינה נופלת במסגרת זו.

לאור האמור, החלטנו שלא לפתוח בחקירה."

ביולי 2008 הגשנו ערעור על ההחלטה.

בספטמבר 2008 פנינו לפרקליט המדינה בבקשה לטיפול מהיר והולם. בבקשה הזכרנו כי הראיות שהובאו במשפט, והוצגו בתלונה למח"ש מעוררות חשד סביר ומבוסס לעבירות חמורות ביותר, הפוגעות בסדרי השלטון והמשפט, שבוצעו על ידי קציני משטרה ושוטרים, באופן שעלול היה להכשיל את בתי המשפט ולגרום להם להרשיע אדם הרשעת שווא בעבירת רצח.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Hans לאתר Pixabay]

שאלנו אותו: מי אם לא מח"ש אמור לבדוק את החשדות, ולאמתן או להפריכן?

בדצמבר 2009 נדחה הערעור, וקבלנו את תוצאת הבדיקה שערך לבקשת שר המשפטים המשנה לפרקליט המדינה. מסקנתו הייתה כי, "לא נפל פגם בהתנהלות הפרקליטות בתיק זה".

בירור שערכנו בעזרת קצין חקירות בכיר בדימוס, העלה כי: "לפחות מהחומר אליו נחשפתי לא עולה כי מאן דהוא, הן באגף החקירות והמודיעין והן בפרקליטות, ביצע תחקיר יסודי ומקצועי באשר להשתלשלות העניינים השלילית בפרשת חקירה זו ובסוף התחקיר הליך הפקת לקחים והטמעתם.  לדעתי פעולה זו הייתה מתבקשת ביותר כלקחי חקירה בהיבט השלילי."

במאי 2017, בכנס בלשכת עוה"ד, נגשה אלי מי שהייתה פרקליטת משנה בתיק. הפרקליטה, כיום שופטת, ספרה שהתיק הדיר שינה מעיניה ואמרה שהיא מצטערת שלא הביעה מחאה בזמן אמת ושלא עזבה את התיק. "בכל מקום אני אומרת שהזיכוי היה מוצדק ואפילו אמרתי זאת לבת של ג'ורג' קרא (ראש ההרכב. מונה לאחרונה לביהמ"ש העליון) שעובדת אצלנו." ואז הוסיפה, "שיעור בענווה". לחצתי את ידה ואמרתי לה את אישה אמיצה.

[בתמונה: ראש העין יום לאחר הזיכוי. חוש הצדק הטבעי של הבת. במציאות אף לא נציג רשמי אחד ממערכת המשפט התנצל בפנינו]