[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Bessi לאתר Pixabay]

[לאוסף פרקי ספר איוב, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]

אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני).

החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.

*  *  *

איוב מגיע למפגש עם אנשים.

האיש מסקרן והשאלות זורמות.

הינה דוגמה:

•  על מה עומד העולם?
• על בלי-מה.
• ועל מה עומד האדם?
• על הצדק.

איוב ממשיך את נאומו: א   וַיֹּסֶף אִיּוֹב, שְׂאֵת מְשָׁלוֹ; וַיֹּאמַר.

 הוא דבק באמונתו באלוהים למרות שקיבל עונש ללא משפט: ב  חַי-אֵל, הֵסִיר מִשְׁפָּטִי;    וְשַׁדַּי, הֵמַר נַפְשִׁי.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Face Thinking לאתר flickr]

אבל באמת באמת, הוא נאחז בצדקתו ולא מוכן לקבל את ההסברים של רעיו. בעיניו, ההסברים שלהם, המחברים את האמונה באלוהים לתורת הגמול, אינם אלא חנופה, שקר ורמייה:

ד  אִם-תְּדַבֵּרְנָה שְׂפָתַי עַוְלָה;    וּלְשׁוֹנִי, אִם-יֶהְגֶּה רְמִיָּה.

ה  חָלִילָה לִּי,    אִם-אַצְדִּיק אֶתְכֶם:

עַד-אֶגְוָע--    לֹא-אָסִיר תֻּמָּתִי מִמֶּנִּי.

 הדבקות באמונה באל משולבת אצלו בדבקות בצדק: ו  בְּצִדְקָתִי הֶחֱזַקְתִּי, וְלֹא אַרְפֶּהָ;    לֹא-יֶחֱרַף לְבָבִי, מִיָּמָי.

 ולגבי רעיו – מבחינתו הם אויביו. ומאחר והם אינם דבקים בצדק, אלא דבקים בחנופה לאלוהים דרך תורת גמול שאין לה אחיזה במציאות, הם אינם אלא רשעים ממש:

ז  יְהִי כְרָשָׁע, אֹיְבִי;    וּמִתְקוֹמְמִי כְעַוָּל.

ח  כִּי מַה-תִּקְוַת חָנֵף, כִּי יִבְצָע;    כִּי יֵשֶׁל אֱלוֹהַּ נַפְשׁוֹ.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Alexas_Fotos לאתר Pixabay]

איוב מבצע כאן מהלך מחשבתי אמוני מרתק. הוא מעמיד אמונה באל ודבקות בצדק האנושי כדרך הנכונה לחיים אמוניים, מול אמונה באל ודבקות בתורת הגמול, גם אם אינה באה לידי ביטוי במציאות, כרישעות, שלא לומר חילול הקודש או ממש עבודה זרה.

איוב מגיע למסקנה לוגית מרתקת: אני בטוח שאני צדיק  +  אני מאמין באלוהים  +  אני סובל ממציאות חיים נוראית  ==  האסונות שקרו לי הם עוולה שחולל עלי אלוהים, שאינה קשורה לצדק או לאיזה חטאים שבצעתי.

ולכן, מנתק איוב את האמונה מתורת הגמול. הוא מסרב להכיר בגמול שיגיע בעולם הבא! רק כך הוא מרגיש חופשי להמשיך ולדרוש משפט צדק מאלוהים, מבלי שטוהר אמונתו ייסדק.

ומצד שני, כל המאמינים הקושרים את המציאות לתורת הגמול, מבלי לדרוש הסברים למצב הברור שהמציאות אינה תואמת את תורת הגמול – אלה הם רשעים בעצמם.

הפרק ממשיך בתיאורים קשים על מר גורלם של אותם רשעים. איוב מציע לאדם דרך אמונה, שאינה קשורה למצבו.

עד הפרק הזה, הוא דרש מאלוהים הסברים למצבו, וניראה היה שיתכן ואם לא יגיעו ההסברים, תפגע אמונתו. נראה שיש כאן התפתחות חדשה:. אצל איוב נולדת אמונה חדשה, המפרידה בינו לבין רעיו.

ולרעים אומר איוב , שעל פי אמונתכם (תורת הגמול), ומאחר ואתם לדעתי רשעים, צפו פגיעה.

חנה גולדברג כתבה את "נאחז באוויר", על אוהב המבכה את לכתה של אהובתו.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי TerriAnneAllen לאתר Pixabay]

הוא עומד מול שמיים ריקים, שחורים ושותקים, ומוצא עצמו נאחז באוויר.

איוב נאחז בצדקתו. זו נראית נקודת מפגש נכונה בין אדם מאמין לאדם שאינו מאמין – הצדק האנושי.

נאחז באויר

מילים: חנה גולדברג; (ראו תמונה משמאל. התמונה מותרת לשימוש חופשי) לחן: עובד אפרת

תחת שמיים ריקים

נשען על מילים באוויר

ביד עוד אוחז

את הריח של גופך

המקום שנגעת בי שורף

ואת אינך

תחת שמיים שחורים

עומד מקופל מכאב

חוזר לחפש שוב

אותך בתוך החשיכה

לראות אם את עדיין בוכה

ואת אינך

במקום בו עמדת

נשאר רק אוויר

בלי חמצן

ואני עומד נאחז באוויר

נאחז באוויר

ואת אינך

תחת שמיים שותקים

אני מדבר אל הקיר

מבטיח לו שוב

להשתנות בשבילך

ויודע שזה לא ילך

ואת אינך

במקום בו עמדת...

[לאוסף פרקי ספר איוב, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]