[בתמונה: חייל ווארמאכט וסוסו בחורף הרוסי. בחזית המזרחית איבד הצבא הגרמני 179,000 סוסים... קרדיט: Bundesarchiv, Bild 101I-215-0366-03A / Geller / CC-BY-SA 3.0]

[לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על טכנולוגיה בארגונים, לחצו כאן]

עודכן ב- 11 בספטמבר 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

גורלה של הטכנולוגיה הצבאית הגרמנית במלחמת העולם השנייה מספק לנו את אחד הפרדוקסים המרכזיים של המלחמה. בסוף המלחמה יכלו המדענים הגרמנים לייצר טילים ומטוסי סילון, אבל גרמניה לא הצליחה לבנות את המשאיות ואת הג'יפים הפשוטים שנדרשו להובלת החיילים (אוברי, 1999, ע' 19).

אין ספק שגרמניה הייתה מדינה מודרנית על פי אמות המידה של שנות הארבעים של המאה הקודמת. אבל, כוחותיה נושלו, שלב אחר שלב מן הנשק המודרני שנדרש להם. מדענים גרמנים ניצבו בראש הפיתוח של כלי הנשק המתקדמים ביותר בעולם - רקטות, מטוסי סילון, פצצות אטומיות - אבל החיילים הגרמנים לא קיבלו כמויות נאותות של ציוד שגרתי יותר, מונע בבנזין..." (אוברי, 1999, עמ' 258-257).

לעומת הגרמנים, ב- 1944 היו הכוחות האמריקנים והבריטים ממונעים לגמרי, אך הצבא הגרמני עדיין השתמש במיליון ומאתיים וחמישים אלף סוסים. כוח הפלישה הגדול של היטלר, שניצב בגבול ברית המועצות ביוני 1941, פרס 3350 טנקים ו- 650,000 סוסים"... (אוברי, 1999, ע' 19).

[לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'פרדוקס', לחצו כאן]

[בתמונה: עגלות אספקה ​​גרמנית עם סוסים בצרפת, 1944. שימו לב לצמיגים הפנאומטיים שעל העגלות... קרדיט: Bundesarchiv, Bild 101I-301-1958-20 [Genzler / CC-BY-SA 3.0

ריצ'רד אוברי, פרופסור להיסטוריה של זמננו בקינגס קולג' שבאוניברסיטת לונדון,מביא את הניתוח המרתק הזה בספרו "למה ניצחו בעלות הברית"(ראו תמונת כריכה משמאל).

אוברי כותב כי רק בשלב מאוחר יותר במלחמה, נעשה מאמץ לשנות את המאזן הזה, אבל לעת ההיא, הוטה יחס השחיקה לטובת בעלות הברית, כדי כך, ששוב לא היה אפשר להפוך אותו על פיו. מיליארדי מרקים הוצאו על פרויקטים בחזיתות של המדע הצבאי, שלא סיפקו שם יתרונות אסטרטגיים שהם (אוברי, 1999, ע' 258).

[בתמונה משמאל: כריכת הגרסה העברית של הספר: "למה ניצחו בעלות הברית" לריצ'רד אוברי, שראה אור בהוצאת דביר ב- 1999. אנו מאמינים שאנו עושים בכריכה שימוש הוגן]

איך זה קרה? אוברי נותן לנו שני הסברים אפשריים (אוברי, 1999, ע' 258):

• האחד: השקפת עולם מעוותת של הקברניטים הגרמנים, ששכנעו את עצמם - כשהמלחמה החלה לנטות בבירור לרעתם, כי המדע הגרמני יצליח להעלות באוב דור חדש של כלים דמיוניים, שישנו את מהלך המלחמה.
• השני: הכוחות המזוינים הגרמנים רדפו אחרי מצוינות טכנית לשמה. בשלהי שנות ה-30 של המאה הקודמת, כבר עלה בידם לפתח את הנשק שנועד לשמש את עיקר הלחימה של מלחמת העולם השנייה. עכשיו, היו להוטים לנוע לסף הטכני הבא; ולשמור על הבכורה במרוץ החימוש. עם פרוץ המלחמה, הם היו כבר בראש המאמץ העולמי לפיתוח מטוסי סילון וטילים. לכן, כאשר באה המלחמה הם ניסו להאיץ את תהליך הפיתוח ולנצח במלחמה בעזרת 'נשק העתיד', תוך הזנחת 'נשק ההווה'...

[בתמונה: מפציצי הלופטוופה תוקפים. בשלהי שנות ה-30 של המאה הקודמת, כבר עלה בידי הגרמנים לפתח את הנשק שנועד לשמש את עיקר הלחימה של מלחמת העולם השנייה. למקור התמנה לחצו כאן]

לעומת זאת, ברית המועצות...

בשונה מגרמניה, ברית המועצות הייתה הרבה פחות מודרנית, אף כי ההבדל בין השתיים מועד לעתים קרובות להגזמה (היו תחומים שבהם הנשק הרוסי עלה באיכותו על הגרמני. למשל, בתחום הטנקים, פ"י). אבל במרוצת המלחמה, נעשו בברית המועצות צעדים גדולים בכל תחומי הטכנולוגיה המתקדמת (אוברי, 1999, ע' 258).

והמדינות המערביות?

בעלי הברית נתקעו עם הנשק של שנות השלושים של המאה העשרים - למעט פרויקט מנהטן לייצור הפצצה האטומית - אבל בניגוד לגרמנים, שיפרו אותו בהצלחה עד קצה גבול האפשר; ברוב המקרים, תוך השגת עדיפות על פני הנשק הקונבנציונלי יותר של גרמניה. לכשנצחו, סיפחו אליהם את המדענים הגרמנים ואת תוכניות האב הגרמניות, ששימשו אותם בהכנת טכנולוגיית העתיד... (אוברי, 1999, ע' 258).

[בתמונה: טיל ה- V2 הגרמני שהטכנולוגיה שלו שימשה את האדם במסעו לירח... התמונה היא נחלת הכלל]

בסופו של דבר, אין ארוחות חינם:

בעלות הברית היו מודרניים בדיוק די הצורך ושיכללו בלי הרף את הטכנולוגיות הקיימות בידם. הם הבינו שלעתים, הכמות היא האיכות; ונתנו דגש על פשטות לוגיסטית ומסות של ייצור.

אבל הגרמנים היו מודרניים יותר מכפי הדרוש להם. הסקרנות הטכנולוגית שלהם הולידה מגוון של כלי נשק חדשים שיצרו עומס לוגיסטי ובעיות ביורוקרטיות בלתי נפסקות. מתן הדגש לעתיד במקום להווה הביא לכך, שהשקיעו בעצם בטכנולוגיות הללו למען אלה שהביסו אותם...

[להרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם', לחצו כאן]

האם יש לקח עבורנו?

הטכנולוגיה הישראלית מתקדמת בהרבה מזו של אויבותינו. אנו עושים מאמצים כבירים ומשקיעים הון עתק על מנת לשמור על "יתרוננו הטכנולוגי". כך למשל השקענו סכומי עתק ברכישת מטוסי F-35...

לעומת זאת, אויבנו הבינו שלא צריך טכנולוגית עילית. צריך בדיוק את הטכנולוגיה הדרושה: הם הבינו שלעתים, הכמות היא האיכות ונתנו דגש על פשטות לוגיסטית ומסות של ייצור זול יחסית, עד שיצרו טבעת חנק של כ- 250,000 טילים ורקטות, הפזורות בכל רחבי המזרח התיכון. כך גררו אותנו - בעלי הטכנולוגיה העדיפה - לנחיתות אסטרטגית!

[הכרזה: ייצור ידע]

[לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על טכנולוגיה בארגונים, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• ריצ'רד אוברי (1999), למה ניצחו בעלות הברית, תל אביב: הוצאת דביר.
• יחזקאלי פנחס (2014), פרדוקס - הסתירה שבפנים, ייצור ידע, 23/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.