מלחמת העולם הראשונה באתר 'ייצור ידע'

[בתמונה: מפעילי מקלעים בריטיים בריטים חובשים מסכות אב"כ בעמדות התעלה שלהם, כדי להתגונן מפני התקפות גז גרמניות בקרב על הסום. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: מפעילי מקלעים בריטיים בריטים חובשים מסכות אב"כ בעמדות התעלה שלהם, כדי להתגונן מפני התקפות גז גרמניות בקרב על הסום. התמונה היא נחלת הכלל]

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר עד זמנה בעולם. השתתפו בה מדינות על-פני יותר מחצי מכדור הארץ, והיא נקראה אז 'המלחמה הגדולה', אף שהשם 'מלחמת העולם הראשונה' נטבע כבר בשנת 1920... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות המלחמה הקשה והמדממת הזו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!

הדף עודכן ב- 7 באפריל 2022

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר עד זמנה בעולם. השתתפו בה מדינות על-פני יותר מחצי מכדור הארץ, והיא נקראה אז המלחמה הגדולה, אף שהשם "מלחמת העולם הראשונה" נטבע כבר בשנת 1920 על ידי סגן-אלוף צ'ארלס רפינגטון בספרו "The first world war, 1914–1918”. נהרגו בה למעלה מ-16.5 מיליון בני אדם, מתוכם כ-40 אחוז אזרחים (ויקיפדיה: מלחמת העולם הראשונה).

הזילות היתרה שבה נהגו מפקדים בחיי חייליהם במלחמה זו היו מאז מקור לא אכזב לספרים ובדיחות בלתי נדלות על השלומיאליות הצבאית והטיפשות במדים; אבל המלחמה הזו, לפחות בתחילתה, הייתה שיעור חשוב בתכנון צבאי מצוין, בחשיבה צבאית מקורית; אבל גם בשליטה הבלתי מעורערת של אי הודאות בשדה המערכה...

ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות המלחמה הקשה והמדממת הזו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה: 

פנחס יחזקאלי

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

עידן ירון

ד"ר עידן ירון (ראו תמונה משמאל למטה) הוא חוקר ימין רדיקלי וקיצוני בישראל. סוציולוג ואנתרופולוג חברתי.

אסא כשר

אסא כשר הוא פרופסור אמריטוס לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, זוכה פרס ישראל. כשר מופקד על הקתדרה לאתיקה מקצועית ולפילוסופיה של הפרקטיקה ע"ש לאורה שוורץ-קיפ, וקודם לכן על הקתדרה לפילוסופיה של השפה ע"ש אברהם הורודיש באוניברסיטת תל אביב. הוא מומחה בעל שם בינלאומי במחקר הפרגמטיקה של השפה, חוקר ופעיל בתחומי האתיקה המקצועית בצבא, ברפואה, בתקשורת, באקדמיה ובמחקר המדעי. ממחברי רוח צה"ל, הקוד האתי של צבא הגנה לישראל. משך שנים שימש כמרצה הבית במכללה לביטחון לאומי, צה"ל.

. . . . . . [בתמונה: השיקאגו דיילי טריביון מכריז על תום 'המלחמה הגדולה'. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: השיקאגו דיילי טריביון מכריז על תום 'המלחמה הגדולה'. התמונה היא נחלת הכלל]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

19 thoughts on “מלחמת העולם הראשונה באתר 'ייצור ידע'

  1. Pingback: פנחס יחזקאלי: נוצרים במזרח התיכון, טרגדיה וטרנספר | ייצור ידע

  2. Pingback: פנחס יחזקאלי: "אנא הצילו אותנו מעמנו!" לחץ מערבי הוא הסיכוי האחרון של אליטת ההון | ייצור ידע

  3. Pingback: גרשון הכהן: אומת הסייבר מול הבוץ והטרשים | ייצור ידע

  4. Pingback: פנחס יחזקאלי: הימין הבריטי מתרפק על חיילי מלחמות העולם | ייצור ידע

  5. Pingback: גרשון הכהן: חורבן מלכות ישראל והישרדות מלכות יהודה | ייצור ידע

  6. Pingback: דוד א' פרנקל: הרהורים על פרשת שלח לך | ייצור ידע

  7. Pingback: פנחס יחזקאלי: שיטת האדמה החרוכה. מנוף ההשפעה של נסראללה | ייצור ידע

  8. Pingback: רוני אקריש: 'העולם של אתמול' וימינו אלה | ייצור ידע

  9. Pingback: דוד א' פרנקל: מגילת רות וחג השבועות | ייצור ידע

  10. Pingback: יהודה כפיר: דרושה יכולת התקפית תת קרקעית | ייצור ידע

  11. Pingback: פנחס יחזקאלי: מי עיצב את מי, המנהיג את ההיסטוריה או להיפך? | ייצור ידע

  12. Pingback: פנחס יחזקאלי: מי עיצב את מי, המנהיג את ההיסטוריה או להיפך? | ייצור ידע

  13. Pingback: פנחס יחזקאלי: למה האינטלקטואלים הישראלים הפכו לטמבלים של המזרח התיכון? | ייצור ידע

  14. Pingback: פנחס יחזקאלי: בגידת האינטלקטואלים – דוגמאות | ייצור ידע

  15. Pingback: פנחס יחזקאלי: בגידת האינטלקטואלים – דוגמאות | ייצור ידע

  16. Pingback: פנחס יחזקאלי: למה האינטלקטואלים הישראלים הפכו לטמבלים של המזרח התיכון? | ייצור ידע

  17. Pingback: פנחס יחזקאלי: בגידת האינטלקטואלים – אז והיום | ייצור ידע

  18. Pingback: פנחס יחזקאלי: עליית הימין הקיצוני באירופה המערבית, הפרוגרסיבית | ייצור ידע

  19. Pingback: פנחס יחזקאלי: עליית הימין הקיצוני באירופה המערבית, הפרוגרסיבית | ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *