פנחס יחזקאלי: מנהלים מוליכים חשמל!

[בתמונה: אפשר לדמות את המנהלים בארגון לרשת של תחנות כוח, המספקים חשמל (או ליתר דיוק, 'אנרגיה'), למרכיבי הרשת כולה. התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי GDJ לאתר Pixabay]

[בתמונה: אפשר לדמות את המנהלים בארגון לרשת של תחנות כוח, המספקים חשמל (או ליתר דיוק, 'אנרגיה'), למרכיבי הרשת כולה. התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי GDJ לאתר Pixabay]

לעוצמה יש ממד אנרגטי. על כן, אפשר לדמות את המנהלים - בעלי העוצמה - בארגון לרשת של תחנות כוח, המספקים חשמל (או ליתר דיוק, 'אנרגיה'), למרכיבי הרשת הארגונית כולה. המאמר מביא דוגמה לכך...

[לאוסף המאמרים על סוציו-אנטרופיה: אנטרופיה בגרסת המערכות המורכבות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

מערכות מורכבות - וארגונים בתוכן - מאגדות בתוכן מטרות סותרות שמתקיים ביניהן מאבק מתמיד.  כיצד במצב הזה יכולים ארגונים להשיג את מטרת העל שלהם?

הם בונים שדרה היררכית של מנהלים; ומקנים להם עוצמה דרך הקניית סמכות, אחריות ומערכת של קשרי גומלין המאפשרת להם לממש אותן.

לעוצמה הזאת יש ממד אנרגטי. על כן, אפשר לדמות את המנהלים בארגון לרשת של תחנות כוח, המספקים חשמל (או ליתר דיוק, 'אנרגיה'), למרכיבי הרשת הארגונית כולה.

מטבע הדברים, ככל שהמנהל עוצמתי יותר, כך חזק זרם האנרגיה בהתאמה. יתרה מכך: האנטרופיה עובדת גם על המנהלים; והאנרגיה שהם מנפקים נחלשת והולכת עם הזמן. ואז - כשמתחלף מנהל, נדלקת בבת אחת המערכת כולה בפרץ מחודש של אנרגיה. אפשר לדמות זאת למברשת שיניים חשמלית שהבטרייה שלה אוזלת והולכת; ואז, כשהחלפנו לבטרייה חדשה, היא מתעוררת לחיים, כאילו קיבלנו מברשת חדשה...

[להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מטרה של מערכת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'עוצמה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אנטרופיה', לחצו כאן]

[בתמונה: כמו מברשת שיניים חשמלית שהחליפו לה את הבטרייה... מברשת שיניים של חברת FUJICOM. אנו מאמינים שאנו עושים בה שימוש הוגן]

[בתמונה: כמו מברשת שיניים חשמלית שהחליפו לה את הבטרייה... מברשת שיניים של חברת FUJICOM. אנו מאמינים שאנו עושים בה שימוש הוגן]

עוצמה אנרגטית בארגון, הלכה למעשה

אמחיש זאת בדוגמה מתוך הרגעים המכריעים ביותר בחיי צרפת במלחמת העולם הראשונה, בתחילת ספטמבר 1914, כשהגרמנים היו כפסע בינם לבין ניצחון מהדהד במלחמה. טעות שביצע הגנרל אלכסנדר פון קלוק - מפקד הארמיה הגרמנית הראשונה שמילאה את תכנית המפתח במתקפה על צרפת (מה שכונה, הכנף הימנית של הכוח הגרמני) - אפשרה לצרפת לתקוף במתקפת נגד על המארן, קרב שהציל אותה מאבדון.

[בתמונה משמאל: פרנצ'ט ד'אספרי. הצלם: אנרי מנואל, פנס דייט. התמונה היא נחלת הכלל]

אבל כדי להגיע לשם, היה צריך לערוך שינוי פרסונלי ולהזרים רעננות לפיקוד היגע של הארמיה החמישית הצרפתית. הרמטכ"ל הצרפתי ז'וזף ז'ופר, שחרר מהפיקוד את הגנרל היגע לאנזרק, ומינה תחתיו את פקודו של לאנזרק, הגנרל לואי פרנצ'ט ד'ספרי (Louis Franchet d'Espèrey; ראו תמונה משמאל).

[בתמונה משמאל: פרנצ'ט ד'אספרי. הצלם: אנרי מנואל, פנס דייט. התמונה היא נחלת הכלל]

אמחיש - את עוצמת האנרגיה שהזרים השינוי בארמיה החמישית - באנקדוטה הבאה, כפי שהיא מסופרת על ידי ההיסטוריונית האמריקנית, ברברה טוכמן, בספרה המצוין, אוגוסט 1914:

עוד בטרם הספיק הגנרל לאנזרק (המפקד הקודם) למסור בידיו של מחליפו את התיק הסודי ולהעביר את הפיקוד בסזאן, וכבר צלצל הטלפון וזה שהרים את שפופרת הטלפון נשמע אומר "כן, גנרל", "לא, גנרל" ברוגז הולך וגובר.

"מי זה שם?" נבח פרנצ'ט ד'ספרי, ונאמר לו כי מדבר גנרל מא דה-לאטרי מן הקורפוס ה- 18, העומד על כך שאין באפשרותו לבצע את הפקודות ליום המחרת בשל התשישות הקיצונית של גיסותיו.

"אני אדבר איתו", אמר המפקד החדש. "הלו, כאן גנרל ד'ספרי, לקחתי את הפיקוד על הארמיה החמישית. לא יהיה יותר ויכוח. אתה תצעד או שתיפול מת!" ותלה את האפרכסת...". (טוכמן, 1996, עמ' 380-379).

הוא אשר אמרנו: עוצמה (Power) היא כוח ארגוני בעל ממד אנרגטי, ומנהלים/מפקדים מזרימים עוצמה לרשת שעליה הם מופקדים!

[לאוסף המאמרים על סוציו-אנטרופיה: אנטרופיה בגרסת המערכות המורכבות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות

[בתמונה: כריכת המהדורה העברית של ספרה של ברברה טוכמן, אוגוסט 1914, שראה אור לראשונה, בהוצאת משרד הביטחון ב- 1964; וכיום בהוצאת כנרת, זמורה ביתן אנו מאמינים שאנו עושים בכריכה שימוש הוגן] [בתמונה משמאל: כריכת המהדורה העברית של ספרה של ברברה טוכמן, אוגוסט 1914, שראה אור לראשונה, בהוצאת משרד הביטחון ב- 1964; וכיום בהוצאת כנרת, זמורה ביתן אנו מאמינים שאנו עושים בכריכה שימוש הוגן]    

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *