תקציר: 'חוק תפיסות העוצמה' (The Law of the Perceptions of Power) של הרברט קאופמן (Kaufman) הוא אחד ההסברים להליכתו של יצחק רבין בהסכמי אוסלו. החוק גורס כי בעל עוצמה נתפס בעיני המתבונן מן הצד ככל יכול; בעוד הוא עצמו חווה דווקא את שבירות העוצמה ואת גבולותיה. על כן, עלול בעל סמכות להימנע מלפעול, לא משום שהוא חסר סמכות, אלא כיוון שהוא רואה את המכשולים שעל דרכו ביתר חדות, מכל אדם אחר.

[לאוסף המאמרים על משא ומתן, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יצחק רבין ומורשת רבין, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תפיסת העוצמה, לחצו כאן]

עודכן ב- 29 במרץ 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר, המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

בתחום הסוציולוגיה ומדע המדינה, לדינמיקה של העוצמה יש תפקיד מכריע בעיצוב אינטראקציות אנושיות, מוסדות וחברות.

"חוק תפיסות העוצמה / הכוח" של קאופמן מציע תובנות מעמיקות לגבי האופן שבו עוצמה נתפסת ומופעלת, משפיעה על התנהגויות אינדיבידואליות ותוצאות קולקטיביות. 

מאמר זה מתעמק בתיאוריה של קאופמן, בוחן את מושגי המפתח שלה ומספק דוגמאות מהעולם האמיתי כדי להמחיש את ישימותה.

אפתח בדוגמה: למה הלך יצחק רבין לאוסלו?

ב-5 בנובמבר 2014, פרסם אלון תובל בכתב העת 'מידה' תיאוריה על הסיבות שגרמו ליצחק רבין ללכת להסכמי אוסלו (ראו המאמר למטה) (תובל, 2014).

על פי תובל, בניגוד לתדמית המקובלת, רבין לא יזם את הסכמי אוסלו מתוך תחושת עצמה וביטחון. להפך: תחושת קטסטרופה וסכנה, לצד אכזבה מביצועי צה”ל גרמו לו לתור אחר מוצא מדיני.

כותב תובל: "נהוג לתאר את יצחק רבין כאסטרטג גאון בעל כישורים אנאליטיים, שתפיסת עולמו הייתה ריאל-פוליטית ועמדותיו נגזרו בעיקר מן המניע הביטחוני והעוצמה הצבאית.

על פי תיאור זה, ניתח רבין בתחילת שנות ה-90 את מצבה האסטרטגי של ישראל, והסיק כי בתקופה שאחרי קריסת ברית-המועצות והניצחון האמריקני במלחמת המפרץ, ישראל נמצאת במצב הטוב ביותר בתולדותיה.

ניתוח זה הביא את רבין למסקנה כי זהו הזמן המתאים לנהל משא ומתן מעמדה של כוח כזה שיחזק את מעמדה האזורי ויקבע אותה כאחת מאבני היסוד של הסדר העולמי החדש.

ואולם, על אף הפופולריות שלו בקרב קהלים מסוימים, מצג זה נתקל בקשיים רבים

שהרי אילו ישראל ניהלה משא ומתן מעמדת כוח הרי שהיא הייתה המכתיבה את התנאים למדינות ערב, שהיו נאלצות לוותר על דרישותיהן בתמורה להסכם...

אך, כאשר בוחנים את עמדותיו של רבין במשך התקופה מתגלה דפוס הפוך בתכלית: רבין חיזר במרץ אחר מדינות ערב, פתח במגעים רבים במקביל, והיה מוכן להציע ויתורים מפליגים מראש, אף לפני תחילת השיחות עצמן. בניגוד לתדמית שהדביקו לו פרשניו המאוחרים, רבין פעל מתוך מצוקה אסטרטגית קשה, והיה משוכנע שהקטסטרופה נמצאת מעבר לפינה. על רקע זה, ההגמוניה האמריקנית שנוצרה באזור יצרה בעיניו הזדמנות בלתי חוזרת להגן על בטחונה של ישראל באמצעות הסכמי שלום ובחסות ערבויות בינלאומיות...".

המצב הזה - שבו בעל עוצמה נתפס בעיני המתבונן מן הצד ככל יכול; בעוד הוא עצמו חווה דווקא את שבירות העוצמה ואת גבולותיה - קרוי 'חוק תפיסות העוצמה' (The Law of the Perceptions of Power). לחוק הזה ולהשלכותיו, מוקדש המאמר.

להתנהגות של החזק מתוך תחושת חולשה יש שם: 'חוק תפיסות העוצמה' - המשגה

"חוק תפיסות העוצמה"  (The Law of the Perceptions of Power)  של הרברט קאופמן (Kaufman) קובע כי תפיסת העוצמה, ולא התפלגותה בפועל, היא שמשפיעה באופן משמעותי על התנהגות חברתית ופוליטית. לפי קאופמן, יחידים וקבוצות פועלים על סמך תפיסת העוצמה שלהם - הפרשנויות הסובייקטיביות לדינמיקה כוחנית - שאינה תמיד מתיישרת עם המציאות האובייקטיבית. 

המשמעות היא שגם אם לצד אחד יש כוח פחות מוחשי, תפיסת החוזק או החולשה שלו יכולה להשפיע באופן משמעותי על מעשיו. תפיסות אלו מעצבות אסטרטגיות, בריתות, קונפליקטים, ובסופו של דבר, תוצאות בתחומים שונים של אינטראקציה אנושית (דרי ונאור, 1997, ע' 55) (Kaufman, 1981, p. 4).

דוגמה כזו היא "אפקט פיגמליון"… הנבואה שמגשימה את עצמה (ראו הכרזה למטה): ע"פ תיאוריה זו, תפיסה עצמית של עוצמה יכולה להפוך לחיזוק עצמי. אם בודד או קבוצת מאמינים שיש להם כוח משמעותי, הם עשויה לפעול באסרטיביות, להוביל אחרים, לתפוס את עצמם כעוצמתיים ולחזק את התפיסה הראשונית.

לעומת זאת, בודד/קבוצה הנתפסים כחלשים בעיני עצמם, עלולה למצוא את עצמה נדחקת לשוליים, ולחזק עוד יותר את חוסר הכוח הנתפס שלה. כך, בעל עוצמה יכול בעיני המתבונן מן הצד ככל יכול; בעוד הוא עצמו חווה דווקא את שבירות העוצמה ואת גבולותיה. על כן, עלול בעל סמכות להימנע מלפעול, לא משום שהוא חסר סמכות, אלא כיוון שהוא רואה את המכשולים שעל דרכו ביתר חדות, מכל אדם אחר. החוק, מטבע הדברים, גם מספק תירוץ למחדלים לא מעטים הנובעים מכך שקברניט מעריך את כוחו בתחושת חסר...

דוגמאות:

יחסים בינלאומיים: 'המלחמה הקרה' מספקת דוגמה קלאסית לתיאוריה של קאופמן, הלכה למעשה. ארצות הברית וברית המועצות ניהלו עימות ממושך, שהתאפיין בתפיסות הדדיות של עוצמה ואיום. למרות פערים מזדמנים ביכולות הצבאיות, שתי המעצמות פעלו על סמך תפיסותיהן לגבי עוצמת היריב, מה שהוביל למרוצי חימוש, 'מלחמות פרוקסי' ובריתות אסטרטגיות.

דינמיקה במקום העבודה: בתוך ארגונים, העוצמה הנתפסת יכולה להשפיע על התנהגות העובדים ועל התרבות הארגונית. מנהל ביניים שנתפס כבעל השפעה על ידי הצוות שלו עשוי להפעיל שליטה משמעותית בתהליכי קבלת החלטות, גם אם סמכותו הרשמית מוגבלת. מנגד, מנכ"ל שנתפס כחלש עלול להתמודד עם אתגרים ביישום יוזמות אסטרטגיות, שכן העובדים עלולים לפקפק ביכולות המנהיגות שלהם.

תנועות חברתיות: הצלחה או הכישלון של תנועות חברתיות תלויות לרוב בעוצמה הנתפסת. קבוצה מודרת - שמצליחה לגייס ומקרינה תחושה של עוצמה קולקטיבית - עשויה לאתגר מבני כוח מושרשים ולחולל שינוי חברתי. לעומת זאת, תנועה הנתפסת כחסרת חברים או השפעה, תתקשה לגייס תמיכה ולהשיג את מטרותיה.

לסיכום

"חוק תפיסות הכוח" של קאופמן מציע תובנות חשובות לגבי מורכבות ההתנהגות האנושית, בהקשרים חברתיים ופוליטיים. על ידי הדגשת ראשוניות התפיסה על פני המציאות האובייקטיבית, התיאוריה מדגישה את תפקידן של הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה והחישוב האסטרטגי, בעיצוב דינמיקת העוצמה.

דוגמאות מהעולם האמיתי על פני תחומים שונים ממחישות את הרלוונטיות והישימות של התיאוריה, ומדגישות את משמעותה בהבנה ובניווט בין נבכי העוצמה בחברה.

[לאוסף המאמרים על משא ומתן, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יצחק רבין ומורשת רבין, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תפיסת העוצמה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על תפיסת העוצמה.
• אוסף המאמרים על 'עוצמה'.
• הרחבה בנושא, 'מאבק העוצמה'.
• מאמרו של פנחס יחזקאלי: 'עוצמה נתפסת – עוצמה מדומה: הכול בעיני המתבונן'.
• אוסף המאמרים על משא ומתן.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על יצחק רבין ומורשת רבין.
• מאמרו של פנחס יחזקאלי: "נבואת האלוהים"… הנבואה שמגשימה את עצמה.
• מאמרו של יעקב שחם: 'המלחמה הקרה בתקופת סטלין'.
• הרחבת המושג: 'תרבות ארגונית'.
• הרחבת המושג: 'השפעה'.
• הרחבת המושג, 'קבלת החלטות'.
• אוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות'.
• אוסף המאמרים על 'הצלחה' ו'כישלון'.
• הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת'.
• אוסף המאמרים אודות  שינוי ארגוני והשלכותיו.
• אוסף המאמרים על 'קבוצות'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2024), תפיסת העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 29/3/24.
• יחזקאלי פנחס (2014), עוצמה, ייצור ידע, 14/8/14.
• יחזקאלי פנחס (2016), מאבק העוצמה, ייצור ידע, 12/4/16.
• פנחס יחזקאלי (2015), עוצמה נתפסת – עוצמה מדומה: הכול בעיני המתבונן, ייצור ידע, 17/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2020): "נבואת האלוהים"… הנבואה שמגשימה את עצמה, ייצור ידע, 4/6/20.
• אלון תובל (2014), למה רבין הלך לאוסלו, מידה, 5/11/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), עוצמה, ייצור ידע, 14/8/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), יצחק רבין ומורשת רבין באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 3/11/18.
• דוד דרי, אריה נאור (1997), יסודות המינהל הציבורי, יחידות 4-3, רמת אביב, תל אביב.
• יעקב שחם (2019), המלחמה הקרה בתקופת סטלין, ייצור ידע, 14/4/19.
• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על תרבות ארגונית באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 17/1/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), השפעה - הכוח השקט, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי, שרית משיח (2017), הכל על מנהיגות, ייצור ידע, 23/9/17.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2019), שינוי ארגוני ושינוי בכלל באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/11/19.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על קבוצות באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/4/20.
• Kaufman H. (1981), The Administrative Behavior of Federal Bureau Chiefs, Washington DC: Brookings Institution.