[בתמונה: כרזה של משרד התעמולה הגרמני בתקופת מלחמת העולם השנייה, בניצוחו של יוזף גבלס. התמונה היא נחלת הכלל]

עודכן ב- 20 באוגוסט 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר שלישי מתוך שלושה העוסק בפילדמרשל ארווין רומל. למאמרים האחרים לחצו כאן:

• פנחס יחזקאלי: למה דווקא רומל? ולמה 'קורפוס אפריקה?
• פנחס יחזקאלי: רומל בטוברוק – הניסיון הוא לפעמים מורה גרוע!

*  *  *

תופעת הידוענים (סלבס) לא נולדה עם רשת האינטרנט; אבל, אמצעי התקשורת בהחלט נתנו לתופעה ממד ויראלי...

וולף הקמן - בספרו 'רומל באפריקה', שראה אור בהוצאת מערכות ב- 1987 (ראו תמונת כריכה משמאל) - מביא בעיני תיאור מרתק של סלב מהתקופה שבה היו בידי הציבור, בעיקר, רדיו ועיתונים...

הוא מספר איך ביוני 1942 - לאחר כיבוש טוברוק - יצאו המוני שבויי מלחמה בריטיים מגדרם; והסתערו פתאום על קצה המכלאה שלהם, למרבה חרדתם של שומריהם, רק כדי לחזות מקרוב בידוען המפורסם ביותר באותה עת בצפון אפריקה, כשעבר במקום: היה זה האיש שנלחמו בו זמן כה רב: פלדמרשל ארווין רומל (האקט, 1987, ע' 19). 

רק שהיה פער משמעותי בין האיש רומל לבין דמותו ה'ידוענית' שהצטיירה מהפרסומים: הוא היה איש לא נעים שחיילים העדיפו להתרחק ממנו; עמיתיו הגנרלים סלדו ממנו ברובם ולא העריכו את כישוריו כמצביא (האלדר, ראש המטה לא סבל אותו ממש וחשב שיצא מדעתו...); וכך גם המפקדים שתחת פיקודו.

[רומל  עם שבויי מלחמה בריטים בטוברוק, לוב, 1942. קרדיט:  Bundesarchiv, Bild 101I-785-0299-24A / Moosmüller / CC-BY-SA 3.0]

אביא את התיאור כלשונו:

"...

רב טוראי קרל לודוויג היילינג מרגימנט מס' 361 (ב"קורפוס האפריקני" הגרמני, פ"י), ישב ונמנם במשאית שחנתה מעל לטוברוק. רק מפעם לפעם נשמע עוד צרור קצר של אש מנשק קל: זה להם למעלה מ- 24 שעות שהם בפעולה, כמעט רצופה. ביום הראשון תקפו אותם מטוסי שטוקה (גרמניים גם הם, מדובר בתופעה הקרויה, "אש על כוחותינו", פ"י), למרות אותות העשן, והרגו ופצעו רבים מן הלגיונרים לשעבר.

נראה שעכשיו נגמר הכל. מעבר לכביש שכבו דרום אפריקנים, הודים ובריטים באלפיהם, שעדיין לא הועברו למכלאות המאולתרות, הגדורות.

פתאום פרצה קריאה בקרב ההמון, והתפשטה לכל העברים כאש בשדה קוצים. האנשים רצו כמשוגעים לעבר הכביש. היילינג נעור בבהלה. אין הם מתכוונים... או שמא כן?

[בתמונה משמאל: כריכת הגרסה העברית של ספרו של וולף הקמן: "רומל באפריקה", שראתה אור בהוצאת מערכות בשנת 1987. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

השבויים הסתערו לעבר המשאיות החונות משני העברים. היילינג זינק אל המקלע המותקן על גג המשאית, וכיוון את קנהו בחיפזון.

קצין אחר הסיט את קנה המקלע כלפי מעלה, ואמר: "'השתגעת? הסתכל סביבך בן אדם! אין הם רוצים אלא לראות את רומל...".

ואמנם, באותו הרגע התקרבה מכונית פתוחה ורומל ניצב בה והחזיק במגן הרוח. אלפי החיילים של הצבא המובס נדחפו קדימה אל שולי הדרך, כדי להביט בפנים חמורי הסבר הללו...". (וולף, 1987, עמ' 268-267) סימני ההערצה הללו אינם שונים מגילויי ההערצה המוכרים בימינו לידוענים...

דמותו של רומל שבתה גם את הפוליטיקאים ואת המפקדים שנלחמו בו: ביומנו של הגנרל, סר איאן ג'ייקובס הוא מתאר כיצד היה ראש הממשלה הבריטי, וינסטון צ'רצ'יל, צועד הלוך ושוב בחדרו בשעל לילה מאוחרת וממלמל: "רומל! רומל! רומל! להנחיל לו תבוסה. אין דבר חשוב מזה!" (וולף, 1987, ע' 17).

[בתמונה: "רומל! רומל! רומל! להנחיל לו תבוסה. אין דבר חשוב מזה!"... התמונה היא נחלת הכלל]

ידוען מהו? המשגה

יְדוּעָן או סֶלֶבּ (Celebrity) הוא אדם מפורסם. בעידן התקשורת, ידוענות קשורה קשר הדוק לכמות ההופעות שלו בתקשורת. ידוענות יוצרת הילה סביב דמותו של אדם (גם אם הוא ממש אינו כזה...), שמביאה להערצה המונית; שלעתים היא פועל יוצא של הנסיבות; ולעתים, פרי של מאמץ מכוון של משרדי פרסום; וגם שלו. ידוענות היא מרכיב מהותי בעוצמתו של הידוען.

בימינו, רוב הידוענים באים מתחום תעשיית הבידור (טלוויזיה, קולנוע, מוזיקה), כולל דוגמנות וספורט. בעתות מלחמה היו ידוענים רבים מקרב הגנרלים: רומל, פטון, מקארת'ור ממלחמת העולם השנייה; וגם אצלנו הגנרלים, ש'נצבעו בהילת מנצחים במלחמת ששת הימים.

[להרחבת המושג: 'עוצמה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מלחמת ששת הימים, לחצו כאן]

ה'הילה' כנכס...

ההילה הנוצרת סביב הידוען היא מרכיב משמעותי בעוצמה האישית והציבורית שלו סוג של נכס, שהידוען יכול לנצל. כך לדוגמה הפכו ידוענים למנהיגים במדינותיהם:

• הגנרל דוייט אייזנהאוור, (ראו תמונה משמאל) מפקד בעלות הברית באירופה בתקופת מלחמת העולם השנייה, הפך לנשיא.

[תמונתו של הגנרל אייזנהאוור משמאל היא נחלת הכלל]

• הגנרל שארל דה גול, גיבור צרפת החופשית במלחמת העולם השנייה, הפך לנשיא צרפת.
• רב אלוף משה דיין הפך לידוען בזכות הרטייה השחורה שעל עינו. ההילה שסביבו התעבתה בעקבות מערכת סיני והוא הפך לאגדה של ממש בעקבות מלחמת ששת הימים (ראו התמונה למטה).
• רב אלוף יצחק רבין, גיבור מלחמת ששת הימים, הפך לראש ממשלה (ראו התמונה למטה).
• האלוף עזר ויצמן, מפקד חיל האוויר לשעבר ומ"מ מקו הרמטכ"ל בתקופה שלפני מלחמת ששת הימים, הפך לנשיא ישראל.
• שדרים פופולריים, כמו יאיר לפיד ו- שלי יחימוביץ', ניצלו את ה'הילה' שלהם ובנו קריירה פוליטית.
• גיבורים לרגע בתוכניות האח הגדול משתלבים בתקשורת, הופכים לדוגמנים ולאנשי תקשורת.
• גיבורי תוכניות בישול הופכים לשפים פופולריים ומבוקשים; וכדומה...

[לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן]

[בתמונה: מלחמות יוצרות ידוענים... משה דיין ויצחק רבין כתוצרים של הילת מלחמת ששת הימים... התמונה היא נחלת הכלל]

איך נוצר ידוען?

ידוען הופך לכזה או בגין תשומת לב ציבורית רבה אליה הוא נחשף מסיבות שונות:

• בזכות מעשה שעשה (ניצח קרב או מלחמה; הופיע בריאליטי ו/או בסדרת טלוויזיה; כתב ספר; יצר סדרת סרטונים שהפכו ויראליים ברשת; וכדומה);
• בזכות פרסום שקיבל, מסיבות שונות, שהפכו אותו לויראלי.

במקרה של רומל, חברו לכך מספר גורמים יחד:

• העזתו יוצאת הדופן בשדה הקרב, והתוצאות שהשיג. רומל היה, ללא ספק, הטקטיקן הטוב ביותר בוורמאכט הגרמני באותה עת; והישגיו מדברים בעד עצמם.
• החוש התקשורתי של רומל עצמו, שאחרי ניצחונותיו בפיקוד על דיביזיית הפנצר מס' 7 במערב אירופה, מיהר לכתוב ספר על כך, מלא בתמונות (וולף, 1987, ע' 44) (הוא נהג תמיד לשאת עימו בצמוד את מצלמת הלייקה האישית שלו...); וגם שעורר עליו, בשל כך, את המטה הכללי, שראשו סרב לאשר לו להפיץ חלק מהתמונות הללו (רומל השיג לצורך כך את אישורו של היטלר...; שם, ע' 45).

[תמונתו של רומל משמאל צולמה לאחר כיבוש טוברוק ב- 1942, והיא נחלת הכלל]

• הצורך של שר התעמולה הגרמני, יוזף גבלס בבניית גיבורים ומיתוסים, 'התלבש' היטב על רומל והישגיו. לא הפריעה לכך, כמובן העובדה שהיה לו קשר ישיר לאדולף היטלר, מהימים שבהם פיקד על יחידת האבטחה האישית שלו.
• הפיקחות של ראש הממשלה הבריטי, וינסטון צ'רצ'יל, שהיה צריך תירוץ למפלות הגרמניות בצפון אפריקה ותלה זאת בדמותו של רומל: ב- 1941 אמר צ'רצ'יל בבית הנבחרים: "יריב נועז ומוכשר מאין כמוהו עומד מולנו, והרשו לי לומר מעל למהומת המלחמה, מצביא גדול!" (וולף, 1987, ע' 17, 225).
• מפקדים בריטים שניסו להילחם ב"אגדת רומל" רק העצימו אותה... כך למשל הפיץ הגנרל אוקינלק חוזר בין מפקדי היחידות בצפון אפריקה והזהיר אותם מפני מה שהוא כינה "התוצאות הפסיכולוגיות של אגדת רומל". כשהם מדברים על האויב בקירינייקה - כך אמר - אל להם לומר "רומל". שכן, בכך הם מביאים לידי האנשתו של האויב, והחיילים עלולים לייחס לו כוחות על אנושיים..." (וולף, 1987, ע' 225).
• יריבו בשדה הקרב, פילדמרשל ברנרד לו מונטגומרי, טיפח אותו בעיני אנשיו כיריב אישי, ותלה את תמונתו על קיר הקרון שגר בו, למעל יראו כולם... (וולף, 1987, ע' 17).

מונטגומרי הבין מדוחות המודיעין (אולטרה) על מצבו הגרוע של 'קורפוס אפריקה' הבין, שהניצחון על רומל קרב (אחרי הסיוע האמריקני הנדיב בכלי לחימה אפקטיביים); וככל שיפליג בשבחו, כך יראה גם ניצחונו מרשים ייותר בהתאמה.

הגנרל, סר ג'ון האקט מספר כי בהתנצחות שהייתה לו עם מונטגומרי, אמר האחרון: "מוניתי כדי להביס את רומל, ויש בדעתי להכותו כאן" ובדברים האלה הקיש על המפה הפרוסה לפניו ונגע באל עלמיין. האקט הדגיש שמונטגומרי אמר "את רומל". לא "את האויב", לא "את קורפוס אפריקה" או את "כוחות הציר"...

מונטגומרי - ידוען בפני עצמו - עשה הרבה שימוש ברומל כדי לטפח את עצמו. לדוגמה, סיפור שהתהלך בקרב פקודיו והוא כלל אותו בזיכרונותיו (וולף, 1987, ע' 98):

"כששמע מונטי על מינויו, הרהר בקול הרהורים קודרים על התעלולים שמקצועו מעולל לאדם: "כך הדבר אצלנו, החיילים המקצועיים: לאט לאט אתה מטפס בסולם, עושה לעצמך שם; אבל, מפלה מכרעת אחת די בה להחריב כליל את הקריירה שלך כולה.

התערב אחד הנוכחים ואמר: באמת, מצבה של הארמיה השמינית אינו חסר תקווה כל כך. לדעתי, אין צורך לתאר תמונה קודרת עד כדי כך.

מונטגומרי התנער מהרהוריו: "למה אתה מתכוון? אני דיברתי על רומל!... ".

[בתמונה: "אני דיברתי על רומל... הפורטרט של מונטגומרי - ידוען בפני עצמו - שייך לאוסף פרטי© וניתן בהשאלה לגלריית הפורטרטים הלאומית בלונדון. הוא מובא כאן בשימוש הוגן]

מעניינת זווית העין של גנרלים ששרתו תחת פיקודו (וכאמור, שנאו אותו...). בשנת 1959 התכתבו הגנרלים לשעבר שטרייך וקירכהיים והחליפו רשמים על רומל. קירכהיים הגדיר אותו כיציר התעמולה המשותפת של גבלס מזה; ומונטגומרי מזה... "ולבסוף, אחרי שהרעיל את עצמו, תעמולתן של כל מעצמות האויב לשעבר - היא שעשתה ממנו סמל לחיילות הטובה ביותר; פיארו את איכויות המנהיגות שלו ואת סגולות אופיו, ובייחוד את אבירותו, טוב ליבו וצניעותו! רווחה דעה שכל ביקורת רשמית על הדמות הזאת - שעכשיו כבר נעשתה לדמות אגדית ממש - תפגע בדמותו של החייל הגרמני"... (וולף, 1987, ע' 98).

מקורות והעשרה

• ג'ון האקט (1987), הקדמה לספרו של וולף הקמן: 'רומל באפריקה', תל אביב: מערכות, עמ' 20-14.
• וולף הקמן (1987), רומל באפריקה, תל אביב: מערכות.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת ששת הימים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/6/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 23/8/18.