עמר דנק: הטיית הזמינות (והזמניות) בפוליטיקה – ככה הם משחקים בנו!

[בתמונה: הטיית הזמינות היא כלי אפקטיבי למניפולציות פוליטיות...  תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Du Diêu לאתר flickr. הכרזה: ייצור ידע]

[בתמונה: הטיית הזמינות היא כלי אפקטיבי למניפולציות פוליטיות...  תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Du Diêu לאתר flickr. הכרזה: ייצור ידע]

'הטיית (היוריסטיקת) הזמינות' (Availability heuristic) היא הטיית תפיסה, המתארת את האופן שבו אנחנו אומדים שכיחות של תופעות. דניאל כהנמן ועמוס טברסקי חקרו אותה לראשונה בראשית שנות ה-70 של המאה הקודמת. המחקרים המקוריים הראו, שככל שאנו זוכרים יותר תופעה מסוימת, היא נתפסת בראשנו כשכיחה יותר...

[מאמר זה ראה אור במקור באתר של עמר דנק] [לאוסף המאמרים על תפיסה ותפיסה חברתית ומשמעויותן, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על גועל הנפש של הפוליטיקה, לחצו כאן]

עודכן ב- 3 בינואר 2024

המחבר (ראו תמונה משמאל), סא"ל במיל' עמר דנק, עשה את שירותו הצבאי בחיל האוויר ובחטיבה האסטרטגית באג"ת. הוא מהנדס מערכות מידע, מוסמך ביחסים בין לאומיים מטעם אוניברסיטת חיפה. מרתוניסט...

המחבר (ראו תמונה משמאל), סא"ל במיל' עמר דנק, עשה את שירותו הצבאי בחיל האוויר ובחטיבה האסטרטגית באג"ת. הוא מהנדס מערכות מידע, מוסמך ביחסים בין לאומיים מטעם אוניברסיטת חיפה. מרתוניסט...

[לאתר של עמר דנק, לחצו כאן]

*  *  *

הטיית (היוריסטיקת) הזמינות (Availability heuristic) היא הטיית תפיסה, המתארת את האופן שבו אנחנו אומדים שכיחות של תופעות. דניאל כהנמן ועמוס טברסקי חקרו אותה לראשונה בראשית שנות ה-70 של המאה הקודמת.

המחקרים המקוריים הראו, שככל שאנו זוכרים יותר תופעה מסוימת, היא נתפסת בראשנו כשכיחה יותר. דוגמאות:

  • אנחנו סבורים שגירושין בהוליווד ושערוריות מין של פוליטיקאים מתרחשים בהיקף גדול יותר, כיוון שאנחנו זמינים להתרחשותם;
  • שבץ מוחי הוא גורם מוות פי 2 מכל התאונות ביחד, אבל אנשים משוכנעים שתאונות גורמות למוות במידה ניכרת יותר.
  • סופות טורנדו מוערכות כגורם קטלני יותר מאסתמה, למרות שזו קוטלת פי 20 יותר בארה"ב.
הטיית (היוריסטיקת) הזמינות (Availability heuristic) היא הטיית תפיסה, המתארת את האופן שבו אנחנו אומדים שכיחות של תופעות. דניאל כהנמן ועמוס טברסקי חקרו אותה לראשונה בראשית שנות ה-70 של המאה הקודמת.  המחקרים המקוריים הראו, שככל שאנו זוכרים יותר תופעה מסוימת, היא נתפסת בראשנו כשכיחה יותר. דוגמאות:  אנחנו סבורים שגירושין בהוליווד ושערוריות מין של פוליטיקאים מתרחשים בהיקף גדול יותר, כיוון שאנחנו זמינים להתרחשותם; שבץ מוחי הוא גורם מוות פי 2 מכל התאונות ביחד, אבל אנשים משוכנעים שתאונות גורמות למוות במידה ניכרת יותר. סופות טורנדו מוערכות כגורם קטלני יותר מאסתמה, למרות שזו קוטלת פי 20 יותר בארה"ב [התרשים: 'ייצור ידע']

[בתמונה: היוריסטיקת הזמינות. התרשים: 'ייצור ידע']

בשנות ה-90 של המאה העשרים, התפתח המחקר בנושא, על מנת להבין טוב יותר את התופעה; והסתבר, שגורם משמעותי הוא השטף בו אנחנו יכולים לזכור תופעות. קרי, אם מרצה לוקח 2 קבוצות סטודנטים ומבקש מהן לרשום דרכים לשיפור הקורס שלמדו אצלו, כאשר ההבדל בין הקבוצות הוא מספר ההצעות שכל סטודנט צריך להציע (5 ו-10), זה ישפיע על דירוג הקורס ע"י הסטודנטים.

הקבוצה שהתבקשה להציע 10 הצעות דרגה את הקורס גבוה יותר מזו שהתבקשה להציע 5. ההסבר לכך, הוא שקשה הרבה יותר להציע את 5 ההצעות הנוספות וזה מביא להטיית ההערכה לחיוב. אם תבקשו מאנשים מטלת זיכרון מאומצת, גם לגבי תכונות שליליות שלכם, הם יעריכו אותכם יותר.

ההטיה הזאת היא אמצעי נהדר לשימוש במניפולציות פוליטיות...

כך, אנחנו משוכנעים - פעם אחר פעם - שמה שאנחנו רואים "לא קרה מעולם" והוא חסר תקדים.

כך למשל, הטענות נגד פסיקות בית המשפט העליון - והיותו נוטה לשמאל הפוליטי - מתבססות על כך, שאנחנו זוכרים את המקרים שבהם הפסיקה הייתה נגד המדינה (כי זה מה שמובלט בתקשורת); למרות שאלו מקרים ספורים בלבד.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Yomare לאתר Pixabay]

מקרה דומה הוא הטענה על ריבוי עדי מדינה; שבעקבותיה יצאו רבים נגד עדי המדינה הללו. רק שגם במקרים רבים בעבר, ידענו משפטים שבהם היו מעורבים עדי מדינה רבים. מרבית האנשים שוכחים שבפרשת 'ישראל ביתנו' - שבה הוגשו כתבי אישום נגד 16 מעורבים בפרשות שוחד חמורות - יש, לא פחות מ- 6 עדי מדינה. אחד מהם גרשון מסיקה ראש מועצה אזורית שומרון לא 'זכה' מעולם למתקפות האישיות שזכו להם עדי מדינה במקרים אחרים.

בעקבות הקמפיין נגד ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, שדרש את התפטרותו, יצאו רבים להגנתו, בטענה כי "כזה לא קרה מעולם" והוא חסר תקדים.

אבל, כאשר מאלצים אותם להתעמת עם דבריהם; ומזכירים להם, שהם עצמם, כולל נתניהו, קראו בעשור הקודם לראש הממשלה, אהוד אולמרט להתפטר אחרי העדות המוקדמת של טלנסקי (מעניין מה היו אומרים נגד הפרקליטות, אם הייתה מבקשת עדות מוקדמת כשל טלנסקי, באחד מתיקי בנימין נתניהו...), הם מוצאים פתרונות קסם (שטייניץ התנצל, ארדן טען שאולמרט לא היה פופולרי; וכדומה) ...

אבל ככלל, הם כמובן היו מעדיפים שלא יזכירו להם נשכחות...

[להרחבה על הטיות בתפיסה לחצו כאן]

פרופ' אביעד הכהן ב'כיפה': מכת (עדי) מדינה עדי מדינה נועדו להקריב את "דגי הרקק" כדי לתפוס את "הלוויתן". פרופסור אביעד הכהן מנסה לנתח את התופעה שהתפשטה בשנים האחרונות ומציב בסימן שאלה האם אותם עדים אכן זכאים, בחסות המדינה, להיפטר מעונשם

[למאמר המלא של פרופ' אביעד הכהן ב'כיפה', לחצו כאן]

בסוגיית פרשיות נתניהו, השר לשעבר ארדן דיבר על כך, שלא ראוי שעדי מדינה יצאו בלי עונש, וגם אחרים טענו כנגד העסקה עם עד המדינה, ניר חפץ, בטענה שעושים הכול כדי להפיל את נתניהו.

אבל 'מבשלי' הטענות הללו בונים על כך, שמרבית האנשים לא זוכרים, שעד המדינה בפרשת הולילנד, שמואל דכנר, לא רק שזכה לפטור מהעמדה לדין - למרות שהיה משחד מרכזי - אלא שזכה למחילה מחובות מיסים. מעניין שנגד אולמרט זה לא הוגדר כניסיון להפיכה של המשטרה נגד השלטון הנבחר...

גם הוויכוח הנמשך כבר זמן רב, ושהגיע לשיאו עם נפילת ממשלת בנט - על חקיקת מה שמכונה "חוק הנאשם", שימנע מצב של ראש ממשלה מכהן, עם כתב אישום - אינה רעיון מקורי של העת האחרונה. נתניהו, ארדן, שטייניץ, ליצמן, גפני ואחרים העבירו בכנסת חקיקה מוקדמת של חוק, כזה בדיוק, כנגד אהוד אולמרט; ודניאל פרידמן היה זה שקידם את הצעת החוק בתור שר משפטים.

לנתניהו לא הייתה שום בעיה בעבר להעביר חוקים שיגבילו פרסונלית יריבים שלו:

  • הוא העביר חוק חובת גילוי גיוס תרומות למי שאינו מועמד, שיקשה על יאיר לפיד להתמודד, כאשר היו שמועות על כך שלפיד מתכוון לרוץ לכנסת ה-19.
  • כאשר אהוד ברק התפטר והמדינה נערכה לבחירות ב-2001, הכנסת העבירה - לא תאמינו - את "חוק נתניהו" שמאפשר למי שאינו חבר כנסת להתמודד על ראשות הממשלה.
  • בכנסת ה-20 חוקק חוק פרסונלי רטרואקטיבי לגבי נתניהו שמעניק לו פטור ממס על אחזקת הבית בקיסריה.

'הטיית הזמינות' עובדת אצלנו בפוליטיקה, שעות נוספות...

וכדאי לזכור: טיעונים פוליטיים רבים - שיוצרים יועצים פוליטיים ואסטרטגיים, יועצי יחסי ציבור, וגם הפוליטיקאים עצמם - מבוססים על ההבנה שאנו סובלים מהטיות תפיסה, ונתקשה לשלוף מהזיכרון יכולת השוואה למקרים קודמים.

ככה הם משחקים בנו!

[הכרזה: ייצור ידע]

[לאוסף המאמרים על תפיסה ותפיסה חברתית ומשמעויותן, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על גועל הנפש של הפוליטיקה, לחצו כאן]

קריאה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *