[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]
האלוף במילואים יצחק בריק שירת בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות.
לחם כמפקד פלוגה במילואים במלחמת יום הכיפורים ועוטר בעיטור העוז; כיהן מעל עשור שנים כנציב קבילות חיילים.
בשנת 2018 יצא בביקורת קשה על מוכנות צה"ל למלחמה, ונאבק באומץ, בהתנגדות צה"ל לביקורת זו.
* * *
אזרחים יקרים, בימים אלה שמחלת הקורונה תופסת את רוב הקשב של אזרחי מדינת ישראל ובצדק; והנושא הכמעט יחידי העולה בתקשורת ובשיח הציבורי הוא נושא הקורונה וההיערכות הרפואית.
רק עתה, לאחר התפרצות מגפת הקורונה, מתחילים להפנים בציבור את גודל המשבר במוכנות המערך הרפואי בכלל; וביכולת בתי החולים לתת מענה ראוי למגפה בפרט (משרד האוצר 'ייבש' במתכוון את מערכת הבריאות. במשך שנים לא הושקעו מספיק כספים בהגדלת מספר המיטות, בהגדלת מספר הרופאים והאחיות וברכישת ציוד חיוני). ככול שיעלה מספר הנדבקים במחלה, החשש לקריסת המערכת הרפואית יעלה גם הוא.
המצב החמור במערך הרפואי של מדינת ישראל עולה גם בביקורת מבקר המדינה. חשוב שנזכור, שגם לאחר שנתגבר על איום הקורונה, מצפים לישראל איומים רבים נוספים, כמו: קריסה כלכלית עם השלכות קשות מאוד על המשק הישראלי.
האיום הקיומי הביטחוני הוא החריף מכולם, ואף ימשיך ויחריף. המדינות העוינות לנו נכנסו למשבר הקורונה במצב של נחיתות כלכלית. ההתרסקות הכלכלית במדינות אלה, בעקבות משבר הקורונה, תהיה בעשרות מונים גדולה יותר מהמדינות שנכנסו למשבר עם כלכלה בריאה. העוני וחרפת הרעב במדינות העוינות סביבנו יביאו להפגנות ענק ולאלימות של האוכלוסייה כנגד השלטון. זה, בהכרח, יגביר את ההיתכנות, שהמשטרים המאוימים ינסו להסיט את הלחץ של האוכלוסייה הרעבה מהם לעבר ישראל. כך, פוטנציאל ההתלקחות האזורית יגבר.
רק במלחמה יבין הציבור את החומרה באי מוכנותו של צה״ל למלחמה; והמחיר הכבד שנשלם על כך. מסתבר, שה'אסימון נופל' לציבור ולמקבלי ההחלטות רק לאחר שהאירוע מתפרץ , וצריך לעשות הכל על מנת לשנות אצל מקבלי ההחלטות את דרך התנהלותם...
צריך להקדים את התרופה למכה; ולא למצוא את עצמנו לא מוכנים, כשהמלחמה תפרוץ, כפי שלא נמצאנו מוכנים למגפת הקורונה. האיום הקיומי הביטחוני לא יעלם עוד הרבה מאוד זמן. למודעות הציבור יש חשיבות גדולה מאוד בהשפעה על מקבלי ההחלטות לשינוי יסודי במוכנותו של צה״ל למלחמה. מוטב שנעשה זאת שעה אחת קודם, כדי לא להיתפס 'עם המכנסיים למטה' כפי שזה קרה לנו במלחמת יום הכיפורים.
לכן החלטתי שגם בימים אלה - שהקשב והחרדה נוטים מטבע הדברים אל התפשטות מחלת הקורונה - להמשיך לשתף אתכם בתהליכים בעייתיים המתרחשים בצבא, אשר משפיעים על מוכנותו למלחמה.
אציג בעיקר נושאים שאין בהם צורך בתקציבים על מנת לשפרם, אלא הצורך בטיפול נחרץ בתרבות הארגונית הקלוקלת בצה״ל, שעדיין לא זוכה למענה ראוי.
[לאוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן] [למאמרו של האלוף יצחק בריק: 'אוי, התרבות הארגונית הצה”לית...', לחצו כאן]
בימים אלה צה״ל צריך להיכנס לעובי הקורה, לשפר את התרבות הזו, הניהולית והמנהיגותית, ולשקם את צבא היבשה. אלה הם אבני היסוד לכל התמודדות, עכשווית ועתידית, עם האתגרים הביטחוניים הקשים, שמולם ישראל ניצבת כבר היום, ובוודאי בעתיד.
כנראה אף מנהיג מדינה בעולם אינו מבין את עצמת הקורונה. באוניברסיטאות שלמד על פעולת ה DNA ו-RNA מבין את עוצמת הקורונה ורק מיעוט שבמיעוט מגיע לשלב לימודים מספיק להבנת הקטסטרופה.. במאבק בקורונה בישראל משך חודשיים רק חלה הרעה במצב הפוליטקאים הציגו את המצב בתקווה חיובית ותגובה הססנית. כמו צרציל שהציג תבוסה כנצחון בדנקירק . לא ניתן לצפות מתי המחלה תגווע ולכן למדינאים אין דרך לתכנן את העתיד אבל הם מתנהגים כאילו מדובר בתקרית עם החמאס. במלחמה הקונבנציונלית תמיד מסתיימת כשהתחמושת אוזלת. נגיפי קורונה יש בכמות אין סופית. לכן כל מדינות העולם יסוגו לעולם שהיה קיים במאה ה 19