[התמונה המקורית היא נחלת הכלל,  והועלתה על ידי RANT 73 - Visual Storyteller... לאתר flickr]

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים

*  *  *

רבותי, אין כאן מצב של הפתעה רבתי. אסון כבד מסוג כזה אחר צפוי היה להתרחש במועד קרוב בעתיד, האסון הכבד היה צפוי.

כך גם המחדל שכולנו מצויים בו כעת, המחדל היה צפוי. אין מקבל החלטות בר דעת (יש שם גם רבים שהם חסרי ידע ודעת) שלא ידע, כי באיזה יום בעתיד הלא רחוק, צפוי שהתרחש אסון כבד. מה שלא ידענו הוא מתי ו- איזה אסון כבד יתרחש, לא בהכרח האסון הנוכחי של נגיף הקורונה.

היה צפוי - ואפילו וודאי - שבמועד לא רחוק במיוחד, יתרחש אסון כבד גם בתחומים אחרים. הבעיה העיקרית היא שאנחנו מצויים במחדל עצום, מחדל מבני ומתמשך. לפחות כ-20 שנה אין במדינת ישראל מדיניות ומערכים, האחראים על תכנון והערכות לטווח ארוך.

כן, יש מערכות שאחראיות על התחום הזה. אבל, חייבים לומר את האמת: מי מתייחס אליהן ברצינות? האם העוסקים בתחום במערכות האלה הם מומחים רציניים? מרביתם יושבים שם, באופן זמני, בשאיפה לעבור לתפקידים "יוקרתיים" יותר, '"תקשורתיים" יותר. כך בבריאות, בחינוך, בתשתיות הפיזיות והוירטואליות ובכל התחומים האפשריים לרבות ובעיקר בביטחון.

[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

אז, במה עסוקות שנים - ומבוקר ועד ערב - המערכות השלטוניות שלנו?

כעיקרון, המערכות השלטוניות שלנו עסוקות בכיבוי שרפות, באלתורים וב- (הכי חשוב) יחסי ציבור חלולים...

הבעיה היא, שככול שחולפות השנים, ומצטברים האיומים, היכולת הזו שלנו לאלתר ולכבות שרפות פוחתת. אנחנו לא ערוכים היטב - ולמעשה, לא ערוכים בכלל - כנגד כל איום ואסון רציני, לרבות: מגיפות, רעידות אדמה, שיטפונות; וכן שוב, גם בהתגוננות יעילה כנגד מתקפה נרחבת של רקטות וטילים, מתקפה שיכולה להתרחש בכל עת שאיראן תצווה. אנחנו לא ערוכים כנגד כלום!

כך, אגב, גם מרבית המדינות בעולם; אבל, מצבנו שונה, ועובדה זו אינה יכול להתקבל כתירוץ. אנחנו מאוימים הרבה יותר. ביטחונית, מדינת ישראל היא המדינה המאוימת בעולם.

ובאשר לפתרונות וליכולות הם קיימים, מצויים ממש על המדף. חלקם כמו מערכת הלייזר, סקייגארד - המערכת היחידה להגנה נגד רקטות וטילים - פותחו לפני שנים רבות.

הסטגנציה והבורות המדהימה של גורמי השלטון בממשלה, בכנסת ובמערכת הביטחון הם שורש כל רע. העם הזה צריך לדרוש שינוי; להעניש ולהדיח את כל מי שמתנגדים מסיבות אישיות, כלכליות וארגוניות לשינוי.

לא בהכרח חייב להיות שינוי פוליטי בכנסת ובממשלה, שם החלפת מנהיגים לא תשנה כלום. השינוי חייב להיות שינוי ב "ראש", שינוי בתרבות הארגונית. חייבים ובכל תחום לבצע חשיבה רצינית וכתוצאה מכך הערכות לצפוי בעתיד. מה צפוי לנו מחר בבוקר, ובעוד 5, 10, 15 ו- 20 שנה; ומה נדרש, כדי לקדם את פני הרעה.

יש להפסיק ומיד את שלטון האינטרסים האישיים והארגוניים, שהורס כאן כל חלקה טובה. היום הציבור מתחיל להבין כי רק טובת הכלל תהייה בעדיפות העליונה. אני לא בטוח שהנהגת הציבור לרבות הפקידות הבכירה כבר מבינה את העיקרון הזה.

הציבור - למען ביטחונו ורווחתו - חייב ללחוץ על ההנהגה!

[למאמר בנושא קרוב של ד"ר עודד עמיחי: 'משבר הקורונה ומחדל אי הגנת העורף', לחצו כאן] [למאמר בנושא קרוב של ד"ר דב תמרי: פרדוקס ההתגוננות מאיומים', לחצו כאן]