[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]
אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים
* * *
האם האחראים על הביטחון יבינו את גודל השעה ויערכו בהתאם, או שכדרכם, ימשיכו להיות שקועים בסטגנציה ובהערכת המצב המוטעית - שמה שהיה הוא שיהיה - ואין כל צורך להיערך לבאות?
הם ודאי יאמרו לעצמם: אנחנו נסתדר; וכשיהיה אסון נוסף - והוא בוודאות יהיה - נמצא כבר במה לתרץ את המחדל הגדול והאסון הכבד שברור לכל שיתרחש בכך שלא קיבלנו תוספת תקציב.
האם צפוי משבר חדש? בהחלט. המגפה הזו של הקורונה - גם אם תיחלש זמנית בקיץ - צפויה להתחזק ולהכות שוב בחורף הקרוב, עד שנגיע למצב של חיסון כולל של האוכלוסייה.
מה שברור כבר כעת הוא, שהמצב הכלכלי של מרבית מדינות העולם הפך באחת להיות גרוע מאוד; ומצב הרע זה יימשך מס' שנים.
כתוצאה מכך, גם תקציבי הצבאות ומערכות הביטחון בעולם יקוצצו משמעותית. במערכת הביטחון שלנו - שנשענת על מענק סיוע שנתי של ארה"ב בסך 3.8 מיליארד דולר- צפוי הקיצוץ להיות משמעותי הרבה יותר. צריך להיערך ומיד למצב בו ארה"ב שמצויה כעת בתחילתו של משבר כלכלי אדיר, ארה"ב תאלץ לצמצם גם את תמיכתה המובטחת. הקיצוץ בביטחון צפוי להיות כפול, גם בתקציב המקומי וגם בתקציב סיוע החוץ שנועד להתעצמות.
מה צריך לעשות?
להתייעל, להתייעל ושוב להתייעל ולשפר.
1, לצמצם את "בורות השומן" במערכת הבטחון ויש. לשחרר משירות את כל מי שאינו יעיל ו/או שאין לו תעסוקה מועילה בהיקף מלא, לבטל כפילויות, למכור נכסים מיותרים, לסגור יחידות מיותרות, לשכות מיותרות ולאחד אחרות. צריך להיכנס למודעות מערכתית, אין יותר כסף לבזבז על שטויות... מה שלא תורם לביטחון ובגדול, יש לזרוק.
2, לא לבזבז כסף על מערכות חימוש יקרות, שהתועלת העיקרית שנובעת מהן היא לרווחים של היצרנים; ואולי הן מספקות תעסוקה ליחידות שמפעילות אותם. תרומתם במלחמה כוללת בוודאות צפוי שתהיה קצרת זמן וזניחה. המערכות הראשונות העולות על דעתי הם המערכות שלנו להגנה אקטיבית, המערכות של הטילים ליירוט טילים.
אלו הן מערכות יקרות מאוד לרכש ותחזוקה (מיליארדים רבים) מערכות שבברור לכל כי בזמן מלחמה לא יוכלו לנטרל ביעילות לאורך זמן את המתקפה הנרחבת של הרקטות והטילים של האויב. יש להחליף אותן במערכות שעלות תפעולן - לאמור, עלות היירוט באמצעותן, היא של כאחוז אחד וגם פחות מכך בהשוואה לזו של הטילים נגד טילים. הכוונה למערכות הגנה מבוססות לייזר כימי רב עוצמה הוא הסקייגארד. גם עלות הרכש והתחזוקה של מערכות הלייזר נמוכה בסדר גודל מזו של סוללות הטילים היקרות.
זו דוגמה אחת; וכנראה, החשובה ביותר, כי כאן ניתן בעלות לא גבוהה יחסית להגן ביעילות על העורף האזרחי, שכיום למרות כל הדיבורים על מערכות טילים וכיפות ברזל ושרביטי קסמים, הוא מופקר לחלוטין לאיום הרקטות והטילים של האויב. כך ניתן גם להקטין משמעותית את מס' הנפגעים וגם את הנזק הכלכלי. כל זאת באמצעות חיסכון כספי עצום.
יש במערכת הביטחון שלנו עוד מקומות בהם ניתן לחסוך, ליעל; ובסופו של תהליך, להשיג יותר ביטחון בתקציב קטן יותר, מקוצץ מהנוכחי. הדרך היא לא להתבצר מאחורי שיקולים אישיים וארגוניים. הדרך היא לעשות את המעשה הנכון, ההכרחי.
האם המופקדים על ביטחוננו מסוגלים להתעלות בשעה חמורה זו מעל לאינטרסים הפוליטיים, הארגוניים והאישיים הצרים והעלובים שלהם? מ ס ו פ ק נ י. ללא לחץ ציבורי הם ימשיכו להתעלם מהמציאות ולהישאר באזורי הנוחות שלהם!
[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]
