[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי vitalworks לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

• ד"ר אבי ברוכמן: מרצה בכיר במחלקה לקרימינולוגיה המכללה האקדמית אשקלון. שירת במשטרת ישראל בתפקידי פיקוד מטה והדרכה. בתפקידו האחרון שימש כראש המחלקה לשיטור קהילתי, בדרגת ניצב משנה. הוא עוסק במחקר ייעוץ והוראה בתחומי קרימינולוגיה ומערכת אכיפת החוק.
• פרופ' יעקב ברג עוסק בתחום ההתמכרויות לסמים, על כל ההיבטים, מעל 40 שנה. השלים לימודי רפואה בבית ספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. בוגר, ומוסמך בפסיכיאטריה בבית ספר ללימודי המשך ברפואה באוניברסיטת תל אביב. דוקטורט נוסף בתחום השפעת סמים על מערכת העצבים ממכון וייצמן למדע ברחובות, ועוסק בתחום של ההשפעות הניורוביולוגיות של הסמים על מערכות הגוף, ההתנהגות והיבטים טיפוליים. משפטן ועורך דין פעיל, עוסק בהיבטים הנוגעים לנזקי גוף, זכויות חולה ורפואה משפטית. כיום מרצה בתחום רפואה ומשפט, והתמכרויות לסמים במסגרת החוג לקרימינולוגיה המכללה האקדמית אשקלון ומשמש כיושב ראש בית הדין המשמעתי של הועד האולימפי הישראלי.

*  *  *

"מערכת הבריאות סובלת מרעב כרוני למשאבים ומהעדר תכנון לטווח ארוך"...

דברים אלו אומר פרופ' שוקי שמר יו"ר מועצת המנהלים באסותא מרכזים רפואיים (ראו תמונה משמאל), בוועידת העסקים של מעריב שהתקיימה ב 19 פברואר 2020.

[תמונתו של פרופ' שוקי שמר משמאל מובאת באדיבות אתר בנק ישראל]

פרופ' שמר הציע ארבע סיבות עיקריות להאמרת הוצאות הבריאות:

• גידול האוכלוסייה והזדקנותה;
• טכנולוגיות רפואיות;
• תרופות חדשות;
• ועלייה בתוחלת החיים.

לטענתו, מערכת הבריאות סובלת מרעב כרוני ומההעדר תכנון לטווח ארוך. הפתרון בטווח המיידי הוא הגדלת תקנים לרופאים ומתמחים, בעיקר למחלקות הפנימיות.

יש לנו את הרופאים הכי טובים בעולם, אבל הם לא יצליחו לממש את החלום שלהם. הם מטפלים במחשבים ולא רואים את עיני החולים. רופא מתמחה עובד 375 שעות בחודש. יש 500 רופאים שיושבים בבית ללא עבודה; ולכן, הפתרונות בטווח הארוך הם הגדלת תקציב מערכת הבריאות ב- 10 מיליארד שקל, פיתוח תשתיות ( מיטות בבתי חולים) וכוח אדם, לקדם אשפוז ביתי, רפואה מרחוק, בינה מלאכותית ובריאות דיגיטאלית (מעריב אונליין 29.02.2020).

דבריו של פרופ' שמר - המוכר כאחד המומחים, בעלי ניסיון ניהולי עשיר במערכת הרפואית בישראל - נפלו על אוזניים ערלות; וחודש מאוחר יותר, עקב שינוי הנסיבות, בהצגת התוכנית הכלכלית בעקבות מגפת הקורונה, הוקצה סכום של 10 מיליארד שקל למערכת הבריאות...

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Parentingupstream לאתר Pixabay]

מבקר המדינה: "טיפול מערכות הבריאות במחלות מתפרצות ומתחדשות"

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן מתייחס לדוח 70 א: " כבר בשנת 2019 החל משרד מבקר המדינה לבצע בדיקה מעמיקה בעניין אופן היערכותה של מערכת הבריאות להתמודדות עם מחלות שבכוחן להביא לתחלואה רבה ולפגיעה קשה בבריאות הציבור, ובכללן שפעת פנדמית, חצבת ואבולה. הדוח הועבר לגופים המבוקרים בנובמבר 2019, לשם קבלת תגובתם בעניינו., והומצא לראש הממשלה ב 14.2.20. המצב ששרר בסין בדצמבר 2019, לקראת סיום הביקורת, המחיש את הסיכון הרב הכרוך בהתפשטות מגפת הקורונה, ובמועד המצאת הדוח לראש הממשלה עדיין לא התגלה הנגיף בארץ".

[תמונתו של מתניהו אנגלמן משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי יואב בכר, הטכניון. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

האם נבואה המגשימה את עצמה? לצערנו, אנחנו יודעים ומכירים את התפשטות הנגיף גם אצלנו והשפעותיו...

תמונת המצב שעולה מן הביקורת:

• משרד הבריאות, קופות החולים ומערך האשפוז אינם ערוכים באופן מלא למקרה של התפרצות שפעת פנדמית, שבגינה עלולים לחלות כ 2,250,000 תושבים בישראל ( כ 25% מהאוכלוסייה בפרט בכל הנוגע למלאי התרופות שכיום נותן מענה עבור 1.6% מהאוכלוסייה ( למול 25% אשר קבעה תוכנית ההיערכות) לחיסונים וכן בעניין מתן פתרונות אשפוז לכ- 150,000 מאושפזים נוספים.
• משרד הבריאות לא קבע רשימת מחלות לגביהן נדרש להתוות הוראות להיערכות והוראות שיש לנקוט בעת התפרצותן( תורת הפעלה).
• משרד הבריאות ומשרד האוצר לא קבעו מנגנון מוסכם לעדכון תקציב סל שירותי בריאות הציבור שבאחריות משרד הבריאות, לרבות רפואה מונעת, שמספקות לשכות הבריאות ותחנות טיפת חלב.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי mohamed_hassan לאתר Pixabay]

עיקרי המלצות המבקר:

• נוכח חשיבותו של תרחיש הייחוס המאושר בידי שר הביטחון המהווה מרכיב מרכזי בתו"ל הכולל להתמודדות עם מגפת שפעת פנדמית, על משרד הביטחון לפעול להשלמת עדכונו ולעדכן את התו"ל , הכולל והפצתם לכלל משרדי הממשלה והגופים הנוגעים בדבר לצורך הטמעה מצידם כנדרש.
• על משרד הבריאות וקופות החולים להכין תוכניות אופרטיביות להתמודדות עם התפרצות של שפעת פנדמית, לתרגל אותה ועל משרדי הבריאות והביטחון לקדם את עבודת המטה להצטיידות בחיסונים.
• ראוי שהמשרד ישקול למחשב תהליכים, כגון דיווח על מחלות מחייבות הודעה ועל חקירות אפידמיולוגיות. עליו גם לשקול לפתח ממשקי דיווח בין משרדיים תוך הקפדה על שמירת הפרטיות.

הערכות למגפת הקורונה בעולם

שני החוקרים Hick&Biddinger מפרסמים לפני מספר ימים בירחון החשוב The New England Journal of Medicine, מאמר חשוב ומעניין תחת הכותרת: Novel Coronavirus Lessons- Preparing the Health System for Pandemic.

לרפואה בת זמננו אין אמצעים רבים בכדי להתמודד עם המגפה הנוכחית. מגמות העבר של צמצום אנשי הצוות רפואי ואספקת הציוד נדרש, לצד הפחתת מספר מיטות אשפוז בבית החולים ביחס לאוכלוסייה פגעו אנושות במוכנות מערכת הבריאות להתמודדות עם המשבר הנוכחי. עולה השאלה כיצד ניתן יהיה להתמודד עם עשרות אלפי חולים הנדרשים לטיפול?

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

ההמלצות המובאות במאמר בוחנות את יישום במלחמה במגפת הקורונה מכמה היבטים:

• יש לעבוד עם המומחים בבריאות הציבור ולהבטיח נקיטת צעדים ברמת האוכלוסייה – כולל ריחוק חברתי, סגר ובידוד – במטרה לשטח את עקומת המגיפה.
• ניתן להיעזר ביסודות המוכנות שנבחנו לאורך העשורים האחרונים להתמודדות עם האתגר החדש. חשוב לזכור כי לא ניתן לעשות זאת לבד ויש לשתף פעולה עם מערכות הבריאות, הרשויות המקומיות והאזוריות ואחרים בכדי לשתף מידע ולקבוע מדיניות מתאימה. הכותבים מציעים מספר צעדים אותם יש לתעדף באופן מידי בכדי שניתן יהיה לנצל טוב יותר את המשאבים הזמינים.
• על ארגונים לבסס מערך פיקוד. באמצעות התבססות על עקרונות מפותחים היטב של קביעת תכנית פעולה ועקרונות טיפול במשבר, בתי חולים יכולים לקבוע תכניות והתאמות לספק טיפול לנפח חולים גדול, תוך איזון בין הדרישה לטיפול אל מול המשאבים הזמינים.
• שילוב עם מאמצי בריאות הציבור, בתי חולים יכולים להרחיב באופן מהותי את הגישה לבדיקות דרך מעבדות מסחריות, מעבדות בתי חולים ומוסדות מחקר. בדיקה מהירה תסייע בזיהוי אלו שנדבקו, לרבות אנשי צוות רפואי, במטרה להבטיח סביבת עבודה בטוחה. על אנשי בריאות הציבור לקחת תפקיד מוביל בהסבר אודות אלו הנדרשים לבדיקה ואילו אנשים יכולים להישאר בביתם במטרה למנוע הצפה של הטיפול הרפואי.
• חשוב להבין את הרצונות של מטופלים הנוטים למות במטרה להקצות טוב יותר את המשאבים בנוכחות תחלואה העשויה לדרוש התערבויות קשות וממושכות. בו זמנית, חשוב להרחיב את מערך הטיפול הנמרץ ויש להכין תכנית להגדלת מספר מיטות טיפול נמרץ.
• חשוב להקפיד על שימור שירותים רפואיים שאינם קשורים למגפת הקורונה, בתי חולים יוכלו לקבוע כיצד לנהל את אנשי הצוות ולעמוד בעומס הצפוי. תכנון חלוקת המשאבים, טיפולים מונעי מות במטופלים לעומת או זמינות עזרה רפואית לכלל הציבור. יש לבסס את עקרונות חיבור וניתוק ממכונת מצילות חיים תוך שימוש בהליכי ניהול משברים לקבלת החלטות קשות בהתבסס על הנחיות והמידע הנאסף אודות התוצאות העתידיות של החולים הקשים של מגפת הקורונה.
• הרחבת היקף טיפול נמרץ באשפוז דורש תכנון זהיר של אפשרויות הטיפול ארוך הטווח, שכן חולים המחלימים מנגיף הקורונה החדש ישוחררו למוסדות ייעודיים או למוסדות שכבר מטפלים במחלימים דומים.
• קיימת חשיבות רבה להגנה על אנשי צוות רפואי, ולמרות עליה בייצור אמצעי המגן לא ניתן להתעלם מהמציאות לפיה הדרישה לציוד המיגון האישי יעלה על האספקה בעתיד הקרוב. יש לשמור על ציוד מגן כך שרופאים ועובדי רפואה אחרים יהיו מוגנים גם בשלבים מאוחרים יותר.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 1662222 לאתר Pixabay]

הקפדה מרבית על מיגון אישי, שמירה על כוח העבודה הרפואי נוכח תחלואה שתהיה קשה עד מאוד מחייבת נקיטת צעדים להפחתת משימות לא-חיוניות, שעלולות להעצים את הסיכון לתחלואה ותמותה ועומס העבודה על אנשי הצוות הרפואי. אחד הביטויים למצב זה שהוא עלול גם להזיק למטפלים. על בתי חולים ושרותי רפואה אחרים לעמוד על המשמר להתכונן לתמוך באנשי הצוות בעבודה ובביתם במטרה להפחית את העקה, ולספק מנוחה הולמת.

ישנן מספר אפשרויות פעולה להגדלת המשאבים המופנים למלחמה במגפת הקורונה הנגזרים ממצאים שכבר עתה הם די ברורים כמו הפניית משאבים מתחום רפואת הילדים לתמיכה במבוגרים. הפחתה מהירה של היקף העבודה במרפאות מומחים ואת נפח רפואה האלקטיביות.

למרות שניתן להרחיב את הטיפול, סביר להניח מערכת הבריאות עדיין תהיה תלויה ברובה באמצעים הזמינים כיום. עובדה זו מדגישה את עניין התקצוב ההולם של מערכות הבריאות לאורך שנים רבות.

לא משנה עד כמה תהיה חמורה המגיפה הנוכחית, חשוב על כולנו להתכונן טוב יותר לפעם הבא, בין אם ההתפרצות הבאה תהיה עוד שנה או עוד 20 שנים. חשוב להבין את המגבלות ואת היכולות הקיימות ולהפיק לקחים מהניסיון הנוכחי. (Hick&Biddinger ,2020).

אחרית דבר

נכון למועד כתיבת מאמר זה מספר הנדבקים במגפת הקורונה עומד על 868,997 אנשים במדינות העולם, ו- 43,123 מתים. בישראל, 5591 נדבקים, 97 במצב קשה ו-21 מתים.

מדינות העולם כמו גם מדינת ישראל מתמודדות מול מגפת הקורונה. העתיד לגבי הסיום לוט בערפל, פיתוח חיסון, תרופות נמצאים בשלבים ראשוניים של המחקר ויישומו. כל מדינה מנסה להתמודד בדרכה במגפה הנוראית.

לצערנו, מערך הרפואה במדינת ישראל סבל מזה מספר עשורים מתת תקצוב; ומכאן, שנקודת הפתיחה להתמודדות במגפה הייתה קשה. יחד עם זאת בתהליכי קבלת החלטות והשלמת פערים נדרשים "תוך כדי תנועה". נכון להיום, שביב של תקווה מתעורר נוכח שליטה חלקית על מספר החולים, הנפטרים לצערנו, ומספר החולים קשה ומתוכם הזקוקים למכשירי הנשמה. חרף האמור, עדיין קיימות אוכלוסיות במדינת ישראל אשר אינן מצייתות להוראות ומעצימות את סכנת המגפה בכלל אזרחי המדינה.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי whitesession לאתר Pixabay]

כדאי ורצוי שמקבלי ההחלטות יקראו וינסו ליישם חלק מההמלצות שמוזכרות במאמר, על מנת שנוכל להתגבר על המגפה.

למרות שמערך הרפואי של מדינת ישראל, צוותי רפואה וצוותים תומכים נחשבים לטובים בעולם, חייבים לספק להם את מלוא התקציב הנדרש על מנת לטייב את המערכת. וכמובן התנהגות נכונה ומונעת תוך שיתוף פעולה, ושמירה על ההנחיות של האוכלוסייה.

אנחנו צופים פני עתיד בתקווה כי נעבור את התקופה הקשה הזאת במהירות ומקווים כי מספר הנפגעים מהמגפה יהיה מזערי או במספרים סבירים...

לסיום בבוא חג החרות, נותר לאחל לכולנו בריאות וחג פסח שמח!

[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

מקורות

• מבקר המדינה דוח 70 א
• מעריב אונליין 29.02.20
• Hick J.L & Biddinger P.D (2020) Novel Coronavirus Lessons- Preparing the Health System for Pandemic. The New England Journal of Medicine,