[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Brigitte לאתר flickr]

[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הרמב”ם באתר ‘ייצור ידע’, לחצו כאן]

ד"ר גדעון שניר הוא מרצה בתחום "ניהול משא ומתן בינלאומי חוצה תרבויות".

*  *  *

כאחד מגדולי אנשי הרוח והרופאים בהיסטוריה של העם היהודי, אילו השקיף מאי שם וראה את המתחולל בישראל בעקבות מגיפת הקורונה, בעיקר בירושלים, בני ברק וראש העין המהווים כמחצית מכלל חולי הקורונה בישראל (נכון לרגע זה והשיא עוד רחוק) - סביר שהיה מתחלחל, ושולח אותנו מיד לחזור ולשנן את הנחיותיו כיצד עלינו לשמור על בריאותינו.

הרמב"ם ייחס חשיבות מרובה  להאזין לחכמת הרופא. וכאשר פירט את עשרת הדברים החשובים להחלטה היכן לגור הוא הדגיש את חשיבותה של קהילה מקדמת בריאות: "כל עיר שאין בה עשרה דברים האלו, אין תלמיד חכמים רשאי לדור בתוכה בסדר הבא: רופא, אומן, בית מרחץ, בית שימוש, מים (כגון נהר או מעיין), בית כנסת, מלמד תינוקות, לבלר, גבאי צדקה, בית דין מכין וחובשין. המעניין ברשימה זו שבית הכנסת נמצא במקום השישי בלבד ולפניו כול מה שעל האדם לעשות כדי לשמור על היגיינה אישית וחיים בריאים ככול שניתן.

הרמב"ם לא היה היחיד כמובן, חכמים גדולים רבים תרמו גם מתבונתם להגן של בריאות הציבור. לא מעט היסטוריונים טוענים, כי מנהגי ההיגיינה הנטועים בהלכה היהודית סייעו להגן על הקהילות  היהודיות ממוות מחלות ומגיפות שפרצו בעולם במשך שנות ההיסטוריה. מנהגים כמו נטילת ידיים, ההקפדה על קבורה מהירה ומרוחקת של המתים, הטהרה והערבות הקהילתית נתפסו כגורם ממתן של התפשטות המגיפה. בנוסף, ניתן למצוא בהלכה פסיקות המורות על בידוד בעת מגיפה כמו " דֶבֶר בעיר – כנס רגליך".

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Guillaume Mangeret לאתר flickr]

במסכות חז"ל השונות ניתן למצוא הנחיות רבות בתחום ההיגיינה למנוע הפצת מחלה כמו לפני ששותים מן הכוס יש לשטוף אותה, ולאחר לאחר השתייה יש לשטוף את הכוס שמא יקחנה אדם אחר ויחשוב שהיא נקייה. ובאותו היקשר לא ישתה אדם מן הכוס וייתן לחברו מפני סכנת נפשות, שמא יש לו חולי בגופו ויצא מפיו לאותו שיור ויחלה גם חברו.

 ללא ספק, הידע שמחלות עלולות לעבור ע"י רוק למשל, היה קיים בקהילות היהודיות שנים רבות לפני שהרפואה המודרנית גילתה זאת. הדאגה  מפני הדבקות  של אדם מחברו הביאה לשורה של הנחיות זהירות כמו נטילת ידיים שהזדהמו מחמת נגיעה במקומות שמצוי שם טינוף ושאר מיני לכלוך. ורוח רעה "סם המוות שורי על ידיים מזוהמות". יתר על כן, חז"ל אף הזהירו שלא לאכול ביצה שעברה ברחוב בו מתגורר אדם החולה במחלה קשה מאוד, שמא המחלה נדבקה במאכל. גם איסור ללכת אל מול הרוח  בקרבת מצורע מחשש הבל פיו ועוד, כפי שנאמר "ונשמרתם לנפשותיכם".

בחוגים החרדים מוכר מכתבו של רבי עקיבא איגר שכתב בימי סדרת מגיפות הכולרה שפקדו את העולם במהלך המאה ה-19, בו הוא מציין את החשיבות להישמע לציווי הרופאים ולהימנע ממקום סכנה לו ולאחרים שגורם ח"ו להתפשטות החולי בעיר. לכן, מחשש הידבקות אמרו חז"ל" דֶבֶר (מגיפה) בעיר - כנס רגליך" , היינו- כשיש מגיפה לא עוברים ממקום למקום! הדבר הטוב ביותר הוא להישאר ספון בבית! 

כאמור, לא יגרע מקומם של חכמים רבים שהוסיפו תבונה וידע רפואי רב ערך לאנושות כולה. אך מחמת פחיתות המחלות בקרב  היהודים - עוד האשימו אותם במעשי כישוף והרעלת הגויים, ולראייה... הם פחות נפגעו ממחלות ומגפות (אולי סיפור יציאת מצרים תרם לדעה המופרכת הזו לפיה עשרת המכות שספגו המצרים פסחו מעל בתי היהודים.. האם אין זו "הוכחה" ברורה שידם של היהודים בכול המגפות  שהתחוללו על האנושות? בעוד הם בריאים..).

 והנה, גם בעידן הנוכחי, של מגפת הקורונה, כאשר הגטאות היהודים בערי העולם מהווים מדגרה והתפוצצות הקורונה הפוגעת בעיקר בהם-  חוזרת התופעה של האשמת היהודים בשל הזלזול בהנחיות הרופאים ואימוץ סדרי עדיפויות אחרים המגבירים את נזקי המגפה, החורגת מגבולות הישוב היהודי כמו בארצות הברית, ופוגעת בסביבתם. כל למשל פורסם לאחרונה כי גבר בן 42 מהאוול, ניו ג'רזי, נעצר ונכלא ביום שישי האחרון לאחר שפרסם הודעות על כוונתו להכות יהודים אורתודוקסים בקהילה  המקומית המאשים אותם בהפצת נגיף הקורונה. טען כי הקהילה היהודית האורתודוכסית בלייקווד, ניו ג'רזי, אינה מקפידה על פרוטוקולים מרחיקים חברתיים. בגין אי מילוי הצווים שהוצאו בנוגע להתרחקות. אף שנציג המשטרה אמר כי השימוש במשבר בריאות הציבור ומגיפה עולמית כתירוץ להפצת שנאה ופחד אינו מקובל, ואינו נותן לאיש רישיון להתנהג באלימות או לאיים לבצע מעשים אלימים, רבים   תוהים האם ניתן לעבור לסדר היום נוכח ההתנהלות הבלתי אחראית שלא לומר הפקרות, של היהודים בקהילותיהם הצפופות ההורגת כה רבים. 

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Gerald Rich לאתר flickr]

מטבע הדברים, עיני הציבור נשואות אל ראשי מערכת הבריאות בישראל בציפייה למצוא מזור ומהר ככול האפשר מהמחלה והאוזן כרויה לכול פיסת מידע והנחיה מקצועית כיצד להתמודד עם המגפה. הם שמעו אך לפני ימים ספורים את תגובתו של השר יעקב ליצמן (ראו תמונה משמאל), לשאלתו של עיתונאי האם ניאלץ להישאר בהסגר עד פסח, השיב: "אנחנו מתפללים ומקווים שהמשיח יבוא עד פסח, זמן גאולתנו. אני בטוח שמשיח יבוא ויוציא אותנו כפי שהשם הוציא אותנו ממצרים. בזמן לא רב כשאנחנו יוצאים לחירות ומשיח כן יבוא ויגאל אותנו מכל הצרות שבעולם".

[תמונתו של יעקב ליצמן משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי רווח הפקות. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

לא פלא הוא שרוב אזרחי ישראל (מן הסתם הרוב החילוני) נצבים תוהים ונבוכים ושואלים עצמם האם זה הגיוני כי שר בממשלת ישראל, יהודי חרדי נציג חסידות גור מהקהילות השמרניות ביותר ביהדות, העומד בראש משרד הבריאות, דוחה המלצות טובי רופאי מערכת הבריאות להסגר, ודורש לאפשר התקהלות, חגיגות, חתונות, תפילות בבתי הכנסות, רחצה במקוואות ולימוד בישיבות- כפי הנחייתם של רבני ראשי המגזר החרדי. כול זה קרה יום לאחר פרסום מכתב הרופאים, בישיבת ממשלה לילית שעסקה בהחמרת התקנות לשעת חירום, ועדיין דרש שר הבריאות להחריג את בתי הכנסת מהאיסור על קיום מפגשים רבי משתתפים. כאשר באותו בוקר פרסם המשרד שבראשו מסמך המפרט את מקורות ההדבקה בקורונה - ובראש, בהפרש עצום, הופיעו בתי הכנסת עם 24 אחוז (אז) ממקרי ההדבקה.   כאשר היום כבר מדובר על כ- 50%.

אין בדברים אלה משום כוונה לזלזל בכוחה של האמונה, אופטימיות ודבקות בחיים יש בהם כדי לחזק את הרוח ואת מערכת החיסון, אך ברגע שהאמונה נסמכת כולה על כוחות חיצוניים בלבד שלא לדבר על ניסים בסגנון יציאת  מצריים, באופן המוביל לאפתיות, חוסר מעש והמתנה פסיבית למעשה ניסים, מוביל הדבר לסכנה הרבה יותר גדולה. וכאשר העדר חסר כל שיקול דעת וחשיבה עצמאית, נוהר כסומא בארובה אחר "שבתאות" מודרנית, אנו מגיעים למצב שעיר שלמה כמו בני-ברק צריכה להיכנס להסגר, ותושבי שכונות קרובות נמלטים למחוזות שפויים יותר, ומי שהוביל את התופעה אינו אלא שר הממונה על בריאותם, פשוט בלתי נתפס.

[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הרמב”ם באתר ‘ייצור ידע’, לחצו כאן]