[בתמונה: שר הבריאות ליצמן - שהיה אמור לעשות את החיבור הנדרש בין אופי הקהילות החרדיות להנחיות משרד הבריאות - נלחם למעשה נגד הנחיות משרד הבריאות שהוא עומד בראשו... תמונתו של יעקב ליצמן משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי רווח הפקות. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

ד"ר גדעון שניר הוא מרצה בתחום "ניהול משא ומתן בינלאומי חוצה תרבויות".

*  *  *

השילוב של מערכת הבחירות המתמשכת, ומגפת  הקורונה חידדו בימים אלה את המאבק על דמותה של מדינת ישראל ועל יכולתה להתמודד עם האיומים העתידיים שיקבעו את כושר ההישרדות של הדורות הבאים.

מתוך שלושת הזרמים העיקריים הקיימים היום ביהדות, הזרם הרפורמי, הידוע כתנועה ליהדות מתקדמת, ליברלית פרוגרסיבית הפועלת לשלב את עיקרי המסורת והאמונה היהודית בתהליך של התעדכנות מפוכחת עם העידן המודרני המאפשר קיום משותף במדינה מודרנית.

הזרם הקונסרבטיבי, מחמיר יותר אך גם הוא מוצא דרך לשלב את גישתו ונאמנותו למסורת היהודית ולמצוות ההלכה, לצד פתיחות לעולם המודרני ולתרבות הדמוקרטית וההומניסטית.

 מנגד ניצב זרם היהדות האורתודוקסית, החרדי, המתנהל על פי קודים דתיים מחמירים, הדוגל  במסורת שאינה ניתנת לערעור כפי התורה שבכתב ובעל פה, עם מחויבות טוטלית לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה, באופן המבדיל אותה באופן ברור משני הזרמים האחרים. האורתודוקסיה, כזרם נפרד התפתחה במרכז אירופה במאה ה-19 בעקבות האמנציפציה, והקיטוב בין אלו שהוסיפו לשמור על זיקה לשמירת המצוות ובין הרוב שהלך והתרחק מחיי הדת המקובעים - הלך והעמיק.

[בתמונה: האורתודוקסיה, כזרם נפרד התפתחה במרכז אירופה במאה ה-19 בעקבות האמנציפציה, והקיטוב בין אלו שהוסיפו לשמור על זיקה לשמירת המצוות ובין הרוב שהלך והתרחק מחיי הדת המקובעים... בתמונה - הרב יעקב קופל רייך מחוץ לבית-העלמין האורתודוקסי (ראו את הכיתוב 'ארטאדאקסען' על הקיר למעלה משמאל) הנפרד של בודפשט, כנראה בשנות ה-20. התמונה היא נחלת הכלל]

המטרה העליונה של האורתודוקסיה היא תפיסת עצמם כשומרי הסף מפני התבוללות העם היהודי בין הגויים. ואם בעבר היו אלו הגויים שמנעו התבוללות מחמת האנטישמיות - הרי בעידן המודרני רבים הם הפיתויים בפני הדור הצעיר לאמץ הלכות עולם אוניברסליים מסקרנים ומקלים יותר, המנותקים, אם לא מנוכרים לעיקרי היהדות.

לכן אימצו האורתודוקסים תהליכי בידוד והסתגרות חברתית לחסום ככול שניתן את השפעות החיצוניות של מודרניזציה, חדשנות והשכלה, הנטועים עמוק אי שם בימי הביניים, ומנהלים קרב הישרדות לשמר תפיסת עולם ודרך חיים קנאית ובדלנית תוך דבקות באמונות מסורתיות כמו ביאת המשיח, תחיית המתים והעולם הבא.

על פי הקודים הללו, החובה העליונה היא מתן עדיפות ברורה לציות לתקנות הממסד הרבני, ככול שניתן על פני כול חוק/תקנה של הממסד המדיני במקום מושבם, כי בכול זאת, קיומם, רווחתם, תזונתם, בריאותם והשמירה על חייהם- מוענקים להם מידי שאר בני העם בקרבם הם יושבים.

המודל שאני רואה לנגד עיני הוא מתתיהו החשמונאי (ראו תמונה למטה), שידע לשלב בין היותו עובד אדמה, ואיש מלחמה כשצריך, ולא נפל מאומה מקדושתו להיות הכהן הגדול, נשיא לעמו ולדתו.

[בתמונה: מתתיהו מצית את אש מרד החשמונאים... התמונה היא נחלת הכלל]

אך מול המודל הזה אנו רואים כיצד אותן קבוצות בקרב היהדות המבדילות עצמן למשימה שימור מסורת ואורח חיים דתי קיצוני - למען האמת אינם שונים במהותם מהתרחש גם בקרב קבוצות מוסלמיות הדוגלות בכפיית חוקי הדת הנוקשים המחמירים (השריעה). אמנם ללא השימוש בכוח החרב להפצת משנתם, אך למהות הכפייה משתמשים בכלים חברתיים שונים כמו החרמות, נידוי, חטיפות, ולעיתים גם בכוח הזרוע.

 הקורונה מחדדת את הפער בין היהדות הבדלנית ובין השאר...

סביר שתפוצת המחלה תפגע יותר בבני הקהילות החרדיות, שלא רק שנמנעו להגיב בזמן להנחיות הרשויות הממשלתיות, אלא שמנהיגיהם נלחמו להפר כול הנחייה מצילת חיים, באופן שרמת התחלואה והתמותה בקרבם תהיה באופן בלתי נמנע הרבה יותר גבוהה מאשר בקרב האחרים. התחזית לתחלואה ב בני ברק לבדה, היא לפחות מחצית מאוכלוסייה של 200 אלך נפש, ושעור המאושפזים הצפוי יגיע לאלפים באופן שיסתום את כול מערכת בתי החולים. ויפגע באפשרות מתן טיפול רפואי הולם לשאר האוכלוסייה - זו הממושמעת, העובדת, הנלחמת, התורמת והנאבקת למצוא תרופה למגפה (וחזקה על ליצמן שיבטיח ויקבל עדיפות לבני צאן מרעיתו על פני האחרים).

וכאשר חיים עומדים מנגד, קיים החשש שהציבור יתקומם. אמנם רבות וחשובות הן הקריאות לאחדות, וערבות הדדית, אך נוכח הפערים הגדולים בתחלואה בין הישובים החרדים והאחרים, וההשלכות הקשות, המלוות במצוקה כלכלית קשה- יופנו חיצי ההאשמה אל הציבור החרדי- בדומה למה שאנו רואים, למגינת ליבנו וחרדתנו, כמתרחש באירופה ובארצות הברית.

.

ללא ספק, המגזר החרדי יידרש לחשבון נפש נוקב, כמו גם שאר הישוב, על שאפשר את הקיטוב הזה בין המחנות. כבר היום נשמעים חילופי האשמות כאשר מצד אחד החרדים מאשימים את המדינה על כך שלא לקחה בחשבון את האופי המיוחד השונה של קהילותיהם ולא דאגה מספיק לעדכון והתייחסות (אף שליצמן שהיה אמור לעשות את החיבור הנדרש - למעשה נלחם נגד הנחיות משרד הבריאות שהוא עומד בראשו), ועוד כפה עליהם סגר המונע מהם לחגוג את חג הפסח כהלכתו." אנטישמיות" לשמה. ולא נתפלא עם תוך זמן קצר נשמע רבנים המטילים את האשמה על הציבור החילוני הנענש בשל חטאיו. מנגד יואשם הציבור החרדי, בהתנהגות מופקרת, אנוכית, מתריסה, בדלנית, ולא פחות- נצלנית, טפילית על חשבון הציבור הנושא בעול.

לכשיירגעו הרוחות, יידרש העם לקדם דיאלוג נוקב כיצד לעצב את החברה בישראל באופן שיאפשר התמודדות אפקטיבית עם אתגרי המחר שלבטח עומדים לפתחנו. הקורונה היא קריאת השכמה נוספת, הזדמנות בצורה של "זריקת חיסון", המעלה אמנם את החום, אך מקדמת תרופה למכה.

[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]