[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]
[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]
- ד"ר אבי ברוכמן: מרצה בכיר במחלקה לקרימינולוגיה המכללה האקדמית אשקלון. שירת במשטרת ישראל בתפקידי פיקוד מטה והדרכה. בתפקידו האחרון שימש כראש המחלקה לשיטור קהילתי, בדרגת ניצב משנה. הוא עוסק במחקר ייעוץ והוראה בתחומי קרימינולוגיה ומערכת אכיפת החוק.
- פרופ' יעקב ברג עוסק בתחום ההתמכרויות לסמים, על כל ההיבטים, מעל 40 שנה. השלים לימודי רפואה בבית ספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. בוגר, ומוסמך בפסיכיאטריה בבית ספר ללימודי המשך ברפואה באוניברסיטת תל אביב. דוקטורט נוסף בתחום השפעת סמים על מערכת העצבים ממכון וייצמן למדע ברחובות, ועוסק בתחום של ההשפעות הניורוביולוגיות של הסמים על מערכות הגוף, ההתנהגות והיבטים טיפוליים. משפטן ועורך דין פעיל, עוסק בהיבטים הנוגעים לנזקי גוף, זכויות חולה ורפואה משפטית. כיום מרצה בתחום רפואה ומשפט, והתמכרויות לסמים במסגרת החוג לקרימינולוגיה המכללה האקדמית אשקלון ומשמש כיושב ראש בית הדין המשמעתי של הועד האולימפי הישראלי.
* * *
מתוך דבריו של דויד גרוסמן:
משהו בהיעדר פָניה של המגפה הזאת, ברִיק האלים שלה, כאילו מאיים לשאוב לתוכה את כל היש שלנו, שנראה פתאום כל כך שברירי וחסר ישע. גם אינספור המילים שנאמרו עליה בחודשים האחרונים לא הצליחו לעשותה אפילו קצת יותר מובנת וצפויה.
גרוסמן מסיים:
האם משהו מכל מה שתואר כאן יתרחש? מי יודע. וגם אם יתרחש, אני חושש שהוא יתפוגג כנראה במהירות והדברים יחזרו להיות כפי שהיו, לפני שניגפנו, לפני המבול. את מה שנעבור עד אז, קשה מאוד לנחש. אבל את השאלות כדאי שנמשיך ונשאל, כמין תרופה, עד שיימצא החיסון למגפה.
מבוא
נוכח התפרצות מגפת הקורונה, ממשלת ישראל באמצעות משרד הבריאות מפרסמת ומעדכנת באופן שוטף את הנחיות ההתנהגות הציבור בשגרה החדשה. דוגמה לאופי ההנחיות:
- ביציאה למקום ציבורי המותרת לפי התקנות, יש להימנע ככל הניתן מהתקהלויות במרחב אחד.
- חל איסור על התקהלות מאורגנת של יותר מ-2 אנשים, למעט אנשים שגרים באותו בית.
- חל איסור על התקהלות במרחב ציבורי, למעט בכנסת, בתי המשפט ובתי דין.
- ברית ניתן לקיים, במקום פתוח בלבד, בהשתתפות עד 10 אנשים.
- לוויה ניתן לקיים, במקום פתוח בלבד, בהשתתפות עד 20 אנשים.
- חל איסור על השתתפות בחתונות במרחב הציבורי.
- חל איסור על תפילה משותפת עם אנשים נוספים במרחב הציבורי, למעט באישור רב הכותל או השר לשירותי דת.
- חל איסור על קיום התכנסויות וכנסים בינלאומיים בארץ, ויש להימנע מהשתתפות בהם בחו"ל.
- הפגנות והשתתפות בהליכי משפטיים מותרים לפי הצורך.
המרשתת הפכה במהלך השנים לערוץ קשר חיוני, מקור בידור, אמצעי מסחר ואמצעי להעברת מידע. עולם המרשתת הוא עולם חדש יחסית, כמעט ללא מסורת כובלת, ולכן קיימים מעט מאוד כללים הנוגעים לתכנים והשימושים הנעשים באתרים. בראשית שנות התשעים שימשה המרשתת כאמצעי תקשורת בין מוסדות אקדמיים וגם רשויות שלטוניות ניצלו את האפשרויות התקשורתיות הגלומות בו. כיום, מתרחש תהליך מואץ של ניצול משאב תקשורתי זה, המאופיין בהעדר כמעט מוחלט של מגבלות תקשורתיות, החל משימוש ביתי וכלה בשימוש מסחרי. שינוי זה בדפוס השימוש במרשתת בא לידי ביטוי בפרסום של המחלקה לסחר של ארה"ב: "פחות מ- 40 מיליון אנשים ברחבי העולם היו מחוברים למרשתת במהלך שנת 1996. בסוף 1997 יותר ממאה מיליון אנשים השתמשו במרשתת. נכון לדצמבר 1996 נרשמו כ- 627,000 שמות לאתרי מרשתת. בסוף 1997 מספר שמות האתרים הכפיל עצמו והגיע לכדי 1.5 מיליון. התעבורה במרשתת מוכפלת כל מאה יום. בשנת 1996 רשמה amazon.com, היקף מכירות חנות הספרים הראשונה במרשתת, מכירות של פחות מ -16 מיליון דולר. בשנת 1997 היא מכרה ספרים בשווי 148 מיליון דולר ללקוחות המרשתת. . . "
חופש זרימת המידע טומן בחובו סכנות לא מעטות, המתמקדות בעיקר בשלב בו נעשה יישום המידע ללא פיקוח הולם, דבר המעלה שתי שאלות מרכזיות הנוגעות לאחריות ולחובות הנוצרות עקב נזק העלול להיגרם ללקוח. סוגיות אלה מעוררות מספר דילמות: האם האתר יכול להיחשב כתג או האם הוא פרסומת, מה מעמדן של ההפניות המצויות באתר, האם הן מפרות זכויות בעל האתר איליו מופנים, מה מעמדן של תרופות ומכשור רפואי המאושרים במדינה אחת ביחס לרעותה, והאם תהליך הקידום של מוצר באתר מרשתת מגביר את חבות היצרן . לחלק מדילמות אלה אין תשובה ברורה במסגרת החוקים הקיימים במדינת ישראל, בדומה למצב במדינות אחרות בעולם. מטרת סקירה זו להציג את מספר היבטים הנוגעים למגפת הקורונה כפי שבאים לידי ביטוי על ידי ארגון הבריאות העולמי, המלצות התארגנות מערכת הרפואית, והביטוי במרשתת תוך התמקדות במגמות של שאילתות הנוגעות לתחום מגפת הקורונה. אחת ההפניות השכיחות במרשתת לשאילתות הנוגעות לקורונה היא פרסומי ארגון הבריאות העולמי.
מחקר באמצעות המרשתת
אחד האמצעים שבהם ניתן להיעזר בכדי לקבל הערכה של ייחס התקשורת למגפת הקורונה היא המרשתת. הצמיחה המהירה של המרשתת בעשורים האחרונים הפכה אותה למקור נתונים הגדול ביותר בעולם הנגיש לציבור. מטרת חיפוש במרשתת היא לגלות מידע שימושי מקישורי מרשתת, אתרי תוכן, ויומני שימוש.
בהתבסס על הסוגים העיקריים של הנתונים במרשתת, ניתן לסווגם לשלושה: משימות המתמקדות במבנה, משימות הבודקות תוכן וכאלה המתרכזות במידע.
בהזנת שאילתה במנוע חיפוש במרשתת מתגלים פרטים אודות מבנה הדף, ידע על קישורים, חילוץ מידע שימושי, וגם דפוסי פעילות של השימוש במערכות המרשתת. לכן מנועי חיפוש הפכו להיות הכלי החשוב ביותר עבור מבקשי המידע. בשל כמויות המידע במרשתת, קל למצוא מספר עצום של אתרים ענייניים כמעט לכל שאילתה. התועלת של כל אתר למשתמש הפרטי הפכה להיות המפתח ליעילות החיפוש. ההערכה של תועלת החיפוש יכולה להיעשות רק בהתבסס על שאילתות הנגזרות מצורכי המידע האישיים של המשתמש ותפיסתו האישית של התוצאות שחזרו לשאילתות.
מנועי חיפוש שקדמו לגוגל פעלו על ידי שליחת "תולעת" תוכנה כדי לחפש באופן אוטומטי טקסט המצוי בדפי אתרי המרשתת, ולאחר מכן לבצע את כל הקישורים בכל דף, כדי למצוא אתרים אחרים. בדרך זו מנוע החיפוש יכול ליצור מפתח עניינים, המאפשר לאנשים להזין מילים ולאחר מכן למצוא רשימה של אתרי המרשתת, הכוללים את המילים האלה. עם זאת, הרשימה שנוצרת יכולה להיות ארוכה מאוד, והיא עלולה להכיל תוצאות לא רלוונטיות. אחת הסיבות לכך שמנוע החיפוש של גוגל הפך להיות נפוץ ושכיח היא כי החיפוש כולל מערכת לדירוג אתרי המרשתת, המבוססת על מספר האתרים אחרים המקושרים. כמו כן, מנוע החיפוש של גוגל מנסה לקבוע את הרלוונטיות של הטקסט בדף לשאילתה של המשתמש, כך שתוצאות יותר רלוונטיות תוצבנה בחלק העליון של הרשימה.
קיימים מנועי חיפוש רבים, ולכן נעשו מחקרים להערכת יעילותם של מנועי החיפוש השונים. קיימת אחדות דעים של החוקרים, במונחים של שביעות רצון של משתמשים, כי היתרון של מנוע החיפוש של גוגל עולה על כל האחרים. יחד עם זאת, יש לתת את הדעת על כך, כי אפילו מנועי החיפוש הטובים ביותר, כגון גוגל, מצליחים לאתר רק כעשרים אחוזים של האתרים הזמינים.
קיימים מחקרים רבים המבוססים על השימוש במרשתת. הגישה מחקרית המהווה התשתית הרעיונית לביצוע המחקר הנוכחי מבוססת על בדיקת האתרים באמצעות מגמת השאילתות הנוגעות למגפת הקורונה.
Google Trends ("גוגל מגמות") הוא שירות במרשתת הניתן על ידי חברת גוגל. השירות מאפשר להציג בשרטוט את מגמת החיפוש של מחרוזת תווים מסוימת במנוע החיפוש 'גוגל', בחתך זמנים ובהשוואה לנפח החיפוש הכולל. כמו כן, מציג השירות פילוח של נתוני מגמת החיפושים בחתך של אזורים וערים בעולם. השירות מאפשר מחקר של נפיצות השימוש במונחים שונים בקרב משתמשי המרשתת ברחבי העולם בתקופות שונות.
Interest over time עניין לאורך זמן, המספרים מייצגים עניין בחיפוש ביחס לנקודה הגבוהה ביותר בתרשים עבור האזור והשעה הנתונים. ערך של 100 הוא שיא הנפיצות למונח. ערך של 50 פירושו שהמונח הוא פחות נפוץ. ציון 0 פירושו שלא היו מספיק נתונים למונח זה.
שאלת המחקר
לפניכם למטה, תרשים מגמות של שתי שאילתות שנבדקו ב- Google Trends ("גוגל מגמות"), ברחבי העולם:
- האחת בנוגע לנגיף הקורונה.
- השנייה בנוגע למוות.
האם ניתן ללמוד ממגמת השאילתות במרשתת הנוגעות לנגיף הקורונה ושאילתות העוסקות במוות, על המטריד את הציבור ועל משמעות היחס שבין ממוצעי המגמות של שתי השאילתות, ביחס לחומרת המגפה בארצות שונות בעולם?
חשוב להדגיש כי התרשימים הם לאורך פרק הזמן, שמיום 1.12.2020 ועד ליום 2.4.2020. מעיון בתרשים ניתן ללמוד, שעד ליום 22.01.2020 העניין לאורך זמן - של השאילתה העוסקת במוות - עלה על זה של השאילתה הנוגעת לנגיף הקורונה.
החל מהתאריך האמור, השתנתה המגמה והעניין - לאורך זמן - של השאילתה על נגיף הקורונה עלה על השאילתה העוסקת במוות. יחד עם זאת, נרשמה קפיצה - גם אם קטנה ביחס לקורונה - בעניין שהיה, לאורך זמן, בשאילתה העוסקת במוות. מסתבר, כפי שעולה מהתרשים כי ביום 26.01.2020 הייתה עליה ברורה בשאילתה העוסקת במוות. ביום זה פורסם בשני עיתונים, ה- Wall Street Journal וה- New York Times, כי מספר מקרי המוות של נגיף הקורונה עלה לחמישים ושש. בעיתונים אלה נכתב:
"מניין ההרוגים כתוצאה מנגיף הקורונה - שמקורו בווהאן שבסין - עלה ל-56. כך הודיעה סין ביום ראשון. בין 15 מקרי המוות האחרונים, היו ההרוגים הראשונים מהתפרצות בשנחאי. בנוסף, 688 מקרים חדשים של נפגעי הנגיף דווחו ביום ראשון ברחבי סין, מה שהביא את המספר הכולל של המקרים שאושרו ל -1,975. מקרה שלישי אושר בארצות הברית, לאחר שאדם במחוז אורנג 'בקליפורניה שנבדק היה חיובי. על פי הדיווחים, המטופל נמצא במצב טוב. שר נציבות הבריאות הלאומית של סין, מא שיאאוואי, אמר כי נגיף הקורונה "מדבק" הרבה יותר ממה שחשבו תחילה. במקביל, הממשלה המרכזית הודיעה שהיא לוקחת את מושכות ניהול המאבק במגפה מהגורמים המקומיים במחוז חוביי, שם מצויה ווהאן."
כפי שניתן ללמוד מהתרשים, העניין לאורך זמן של השאילתה הנוגעת בנגיף הקורונה נמצאת במגמת עליה; בעוד העניין לאורך זמן של השאילה העוסקת במוות, מראה מגמה של עליה מזערית בלבד.
ממצאים אלו חיזקו את הצורך להשוות בין הממוצעים, לאורך זמן, של שתי השאילתות שמופיעים כעמודות בתרשים. כפי שעולה מתרשים זה, המתייחס לכלל העולם, ממוצע העניין לאורך זמן של שאילתות הנוגעות לנגיף הקורונה גדולה פי 3.6 משאילתות הנוגעות לתמותה. המשמעות המעשית של ממצא זה כי הבנה, ידע, ומהות נגיף הקורונה על ידי הציבור דלה וכי הציבור צמא למידע בתחום זה.
בחינה דומה של תרשימים נוספים כאלה, בחלוקה למדינות, מלמדת כי היחס בין השאילתה נגיף הקורונה לבין השאילתה על מוות גדל, ככל שחומרת המגפה קשה יותר. ממצא זה מחזק את הצורך בהסברת משמעות נגיף הקורונה לציבור.
אחרית דבר
המרשתת מהווה ערוץ מידע חיוני וחשוב. בתקופות משבר ניתן באמצעותו של כלי זה ,לזהות מגמות של בסיסי ידע ואינפורמציה שמטרידים ומעניינים את הציבור. זהו כלי עזר נוסף (כמובן שלא יחידי), שבאמצעותו ניתן ללמוד. הגלובליזציה מאפשרת לנו לעשות באמצעות כלי זה השוואות עולמיות, בין מדינות וכמובן נתונים לגבי שאילתות בישראל:
מספר השאילתות במדינה נתונה יכולה ומאפשרת לנו להצביע על העדר ידע והבנה הנוגע לנגיף הקורונה על ידי הציבור. חומרת המגפה כפי שמוצגת על ידי התקשורת מתיישבת עם ממצאי השוואת ממוצעי שאילתה על נגיף הקורונה ביחס לשאילתה על מוות. מסתבר שככל שיחס הממוצעים גדול חומרת במגפה, בארץ בה נבדקה מגמת השאילתות, קשה יותר.
מחד גיסא, ממצא זה מתיישב עם אוסף הנתונים של ארגון הבריאות העולמי; ומאידך גיסא, הוא מחדד את הצורך בהסברה.
חשוב לזכור כי בדיקת המגמות של שאילתות, מראה תרשימים שהם מתאפיינים בשינויים לאורך ציר הזמן, ממצא המשקף את הסוגיה המעסיקה את הציבור בנקודת זמן מסוימת בה נבדקה המגמה. סוגיה זו לא קיבלה כנראה מענה ראוי על ידי מובילי המאבק במגפה ובתקשורת.
