תקציר: בגלל שהביורוקרטיה הישראלית פיזרה כל סוגיה מערכתית לרסיסים בין משרדי הממשלה, הרי שעיסוק כולל בכל תחום בכל תחום כמוהו כניווט בכאוס. לכן, חייבים בעל בית אחד שינהל את האירוע. כזה שיש לו היכולת לקבל אחריות מערכתית על מכלול הבעיות הקשורות לאותה סוגיה, ולאלץ את כל הגורמים האחרים לשתף פעולה ולבצע - בלי חכמות, משחק אגו ומשיכת זמן ביורוקרטית…

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

השר לשעבר לביטחון הפנים, עורך הדין משה שחל, נהג לספר, שכאשר אלוהים ברא את העולם, הוא ברא אותו על פי סדר מסוים. הוא ברא את אדם וחווה, ויהי אור... ולאחר זמן, התעוררה המחלוקת: מי היו בעלי המקצוע הראשונים, שתרמו לבריאת העולם בראשיתו.

באו נציגים שונים של מדינות שונות, וכל אחד טען את טענתו:

• אמרו הרופאים: אנחנו הראשונים. בלי הניתוח שנעשה לאדם, הרי שחווה לא הייתה כלל קיימת, ואז לא היו בכלל צאצאים.
• באו המהנדסים, מהנדסי חשמל ומהנדסי מים. כל אחד טען שהוא הראשון; שהרי בלעדיו לא היה נברא העולם.

בסוף, כאשר סיימו כולם את המחלוקת, הגיע נציג של ממשלת ישראל ואמר: אנחנו ארץ הקודש, אנחנו היינו הראשונים. 
משביקשו ממנו לנמק את דבריו, אמר: הרי לפני בריאת העולם היה תוהו ובוהו - מי אם לא אנחנו מסוגלים לייצר את התוהו ובוהו?

למה אנחנו כל כך טובים בלייצר תוהו בבוהו?

הביורוקרטיה הישראלית זקנה ויכולותיה תשו. חלק ממשרדי הממשלה הם בני מאה, שכן הם תוצר המשכי של מנגנוני הממשל של המנדט הבריטי. חישבו על יכולותיו של איש בן מאה, וגם על הסיכוי לשנות את טבעו והתנהגותו ותבינו. רפורמה בדינוזאור הזה, שמצוי בקיפאון עמוק / בסטגנציה - יכולה לבוא רק במצב משברי עמוק, שיאפשר להסיר את רובדי השומן העצומים.

בגלל שהמערכת השלטונית פיזרה כל סוגיה מערכתית לרסיסים בין משרדי הממשלה, הרי שעיסוק כולל בכל תחום בכל תחום כמוהו כניווט בכאוס. כך להמחשה, סוגיית ביטחון הפנים בישראל מחולקת ללא פחות משבעה משרדי ממשלה ולשמונה גופים לפחות. כשזה המצב, במקום לפתור בעיות מתגוששים ביניהם הגורמים המעורבים ומוודאים שבשום מקרה לא יכנס גורם אחר לטריטוריה שלהם. בפער הרלוונטיות שבו הם מצויים - שמנתק אותם מהמציאות - זה הרבה יותר חשוב מפתרון הבעיה. נשמע מטורף אבל זה מסביר את המלחמות בין משרדי הממשלה השונים, למשל, בסוגיית ההתמודדות עם הקורונה.

הבעיה אגב אינה רק שלו. ביורוקרטיות רבות - שלא עברו רפורמות כשניתן היה לפני שמעטה הקרח כיסה את הכל - מצויות במצב הזה. חישבו על האיחוד האירופי כמקרה בוחן... חישבו על המשברים שהדמוקרטיות הוותיקות עוברות; ועל הקטנת כושר ההתמודדות שלהן על נסיבות משתנות.

הקברנים הגדולים של הביורוקרטיות הללו הם המשפטנים. סמכו עליהם שתמיד ימצאו את הסיבה למה לא...

[הרחבה בסוגיה זו ראו במאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'על רסיסי סמכות ואחריות, וכאוס ניהולי']

לכן, חייבים בעל בית אחד שינהל את האירוע!

בעל בית כזה קרוי 'מנהל מערכתי' או בלעז, case Manager. זה הגוף שלו עיקר הסמכויות לטיפול באירוע, ושנושא במירב האחריות לטיפול בו. מנהל בכיר מטעם הגוף הזה, מקבל אחריות על האירוע, ונושא באחריות להשגת מטרות הטיפול בו.

מילת המפתח למציאת אותו בעל בית / מנהל מערכתי (Case Manager) היא עוצמה. הגורם - שיש לו את מירב העוצמה - יהיה זה שצריך לקבל את הסמכות והאחריות לנהל בעיה מערכתית ולפתור אותה. הוא צריך להיות, כזה שיש לו היכולת לקבל אחריות מערכתית על מכלול הבעיות הקשורות לאותה סוגיה, ועוצמה מספקת לאלץ את כל הגורמים האחרים לשתף פעולה ולבצע - בלי חכמות, משחק אגו ומשיכת זמן ביורוקרטית (נגדיר עוצמה, כיכולת של גורם במערכת מורכבת לגרום לאחרים לעשות את רצונו, גם אם ממש לא בא להם; ואפילו אם זה סותר את האינטרסים שלהם).

ישנם מצבים שבהם לגוף המתאים ביותר אין את הקשה לעיסוק בנושא מפאת ריבוי אתגרים אחרים. במצבים הללו, 'המנהל המערכתי' יבוא מקרב הגוף השני בעוצמתו בטיפול אותה סוגיה.

אותו גורם יחזיק סביבו בשולחן עגול את בעלי העוצמה של כל אחד מהגורמים הרלוונטיים לפתרון הבעיה, על פי המודל המוכר כבר של כוח משימה בין משרדי.

למשל: איך נכון היה לבחור את 'המנהל המערכתי' בסוגיית הקורונה?

• בראש ובראשונה, ראש הממשלה. אבל הוא עסוק מאוד במיליון בעיות חוץ מהקורונה + יש לו בעיות קואליציוניות עכשיו על הראש אז הוא לא מתאים...
• אחריו מנכ"ל דומיננטי של משרד ראש ממשלה שיעזוב הכל ויתמסר לקורונה. אבל אין היום דמות דומיננטית כזו.
• מה עם שר הבריאות או מנכ"ל משרד הבריאות? מה פתאום... זהו משרד קטן, חלש ולא מפותח. השר שלו נתקל באינטרנט פעם ראשונה כשהתקינו לו כזה בבית כשחלה בקורונה. גם הסיכוי שצה"ל למשל יישמע למנכ"ל משרד הבריאות הוא מצחיק.
• הנה אנחנו מתקרבים לפתרון. כשמתחילה קטסטרופה, יש רק גוף אחד שיכול לתפוס שליטה: צה"ל באמצעות פיקוד העורף. האם יש גורם עוצמתי מצה"ל? לא. משמע, המנהל מערכתי (ה- Case Manager) חייב להיות מפקד פיקוד העורף (לא הרמטכ"ל. יש לו מספיק בעיות על הראש...), שיוכפף ישירות לראש הממשלה, שיגבה אותו כך,  וראש הממשלה חייב לגבותו כך, שאוי למי שאיננו נשמע לו!

אז מינו אותו? כמובן שלא!

[לאוסף המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על משילות באתר, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

נספח 1: ד"ר פנחס יחזקאלי על מנהל מערכתי בתחום המאבק בקורונה

נספח 2: באלוף במיל' גיורא איילנד על ניהול משבר הקורונה

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר';
• אוסף המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה';
• אוסף המאמרים על משילות באתר;
• אוסף המאמרים: "הכל על הפרויקטור, רוני גמזו, ומלחמתו בקורונה".
• הרחבת המושג: קיפאון - סטגנציה.
• הרחבת המושג: 'כאוס';
• הרחבה בנושא 'פער רלוונטיות';
• מאמר: 'כוח משימה בין משרדי: פתרון חלקי לאימפוטנציה שלטונית'.
• הרחבת המושג: 'עוצמה'.
• אוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר'.
• אוסף המאמרים על משילות.
• אוסף המאמרים: "הכל על הפרויקטור, רוני גמזו, ומלחמתו בקורונה".

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2016), כוח משימה בין משרדי: פתרון חלקי לאימפוטנציה שלטונית, ייצור ידע, 12/5/16.
• פנחס יחזקאלי (2014), קיפאון - סטגנציה, ייצור ידע, 12/4/14.