[לקובץ המאמרים: 'הכל על תרבות ארגונית', לחצו כאן]
האלוף במילואים יצחק בריק שירת בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות.
לחם כמפקד פלוגה במילואים במלחמת יום הכיפורים ועוטר בעיטור העוז; כיהן מעל עשור שנים כנציב קבילות חיילים.
בשנת 2018 יצא בביקורת קשה על מוכנות צה"ל למלחמה, ונאבק באומץ, בהתנגדות צה"ל לביקורת זו.
* * *
הנה לפניכם קטע מתוך מאמר שנכתב ע"י אלוף מכהן בצה"ל, ופורסם באתר צה"ל. אשר ממנו ניתן להבין כי הרמטכ״ל, אביב כוכבי, מודע היטב לתרבות הארגונית הקלוקלת בצה״ל ולצורך לשנותה. שלפתי עבורכם קטע מהמאמר המדבר על התרבות הארגונית, כפי שקיימת היום בצבא, ועל כיווני השינוי הנדרשים עיפ הבנתו של הרמטכ״ל כוכבי.שם המאמר: "ניווט במרחבי זרות - מנהיגות רשתית בעידן רב־ממדי"
"... התרבות והערכים המובילים הנוכחיים בצה"ל מאופיינים בנכסיות, בסגירות ובבדלנות, באגו, בבעלות ובתחרות על יוקרה. אלו הושרשו והעמיקו במשך השנים והפכו לסכרים, שהם בגדר אנטיתזה לתפיסה רשתית ורב־ממדית, המחייבת הובלה מתוך מקום פתוח, מופחת אגו, משתף, תורם למאמץ ומאפשר. תפיסה זו מצריכה ייסוד תרבות מבצעית והשרשת ערכים חדשים, השונים במהותם מהקיימים היום: ִהשתנות תמידית, מיקוד בטיוב מערכות יחסים בתוך היחידות ובין היחידות, יצירת שותפויות, הקשבה לעצמי ולאחר, שותפות בנכסים והשטחת היררכיות (ההדגשות שלי. י"ב).
שלום רב,
שמעתי בעניין רב את הרצאותך בפורומים שונים ואני מסכים בהחלט לאמירה שמצוטטת מפי הרמטכ"ל על תרבות צה"ל הנכחית.
אכן, יש מידה רבה של הונאה עצמית במחשבה שצה"ל הוא אכן צבא שמסוגל להתמודד עם האתגרים הניצבים בפניו בשנים הקרובות, אם יתמיד בתרבות הקלוקלת הנכחית.
אולם, צה"ל יתקשה לפעול ולטפח תרבות שונה במנותק מהתרבות הרווחת בחברה הישראלית ויותר מכך בפוליטיקה הישראלית ובמנהיגות המשתקפת ממנה במיוחד בימים אלה.
נרצה או לא נרצה, התנהלות המעודדת את הבעיות שמזהה הרמטכ"ל מחלחלת לתוך צה"ל הן מלמטה (כח האדם הנכנס לצבא), הן לאורכו של הצבא (בשל האינטראקציה המובנית עם החברה האזרחית) והן מלמעלה (בשל מדיניות ואילוצי משאבים שמקורם בסדר עדיפויות המונחת מהדרג המדיני).
נדרשת מידה רבה של יצירתיות על מנת לייצר אי של מצויינות בצבא שיצליח במשימה כזו, ואף יקרין אותה לאחר מכן חזרה לתוך החברה הישראלית.
המאמר מתאר תחילתו של תהליך שינוי בתוך תת-ארגון בצבא העוסק בלוגיסטיקה, תהליך אשר מונחה על ידי מי שמנסים לאמץ שיטות עבודה ותרבות של ארגונים אזרחיים כמו חברות ההיי-טק המצליחות. להבנתי, במישור הלוגיסטי – יתכן ושיטות אלה יצלחו. אולם במישור היחידות הלוחמות נדרשת חשיבה אחרת, מקורית יותר שתפתח תהליכים ושיטות מקוריים ומותאמים יותר. תהליכים כאלה יכולים להתחיל ביחידות מיוחדות שבאופן טבעי נשענות על כח אדם איכותי יותר, נהנות מחופש פעולה ומשאבים גדולים יותר ומסוגלות לפעולה אוטונומית מיתר הצבא (כפי שהתרחש ב-SAS הבריטי או ביחידה 101 הצה"לית). איך זה יקרה בצה"ל הגדול, זו כבר בעיה מורכבת יותר שיהיה צורך להתמודד איתה בעתיד.