תקציר: עמוס דב סילבר משתחרר, סוף סוף, למעצר הבית; הזדמנות נוספת לעסוק בפרדוקס שמציבים לנו דמותו ופועלו: מצד אחד, מתריס נגד המערכת; שעבר על החוק, נענש ויענש… מהצד השני, הוא נתן לצרכני הסם אפיק סטרילי, נקי מעבריינים; ושימש סמן חברתי למערכת האכיפה, שמאותת לה שבתחום הסמים, פער הרלוונטיות שלה הגיע לנקודה שמחייבת תיקון. רק על זה הייתי נותן לו להדליק משואה ביום העצמאות…

[לאוסף המאמרים על קנביס ולגליזציה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת, לחצו כאן]

עודכן ב- 21 באוקטובר 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

פודקסט מוסרט של מאמר קודם, בסרטון וידאו המצורף בסוף.

*  *  *

סוף סוף, סאגת המעצר עד תום ההליכים המשפטיים שנכפה על עמוס דב סילבר, מייסד "טלגראס", מסתיימת. בית המשפט המחוזי בלוד קבע ב- 19 באוקטובר 2022, כי סילבר - שהוגש נגדו כתב אישום על ניהול ארגון פשיעה, תיווך לסחר בסמים מסוכנים, סחר בסמים מסוכנים, והדחת קטין לסמים מסוכנים וסחיטה באיומים - לא ימתין למשפטו בין כתלי הכלא, אלא ישוחרר למעצר בית באיזוק אלקטרוני. הפרקליטות ביקשה תחילה לעכב את ביצוע ההחלטה ב- 48 שעות, אך בהמשך, הבינה את הרמז שנתן לה בית המשפט, והודיעה שלא תגיש ערר; וסילבר ישוחרר ברגע שאוהביו יצליחו לאסוף את 150 אלף השקלים, דמי הערובה, שקבע בית המשפט. שלוש שנים וחצי היה סילבר - כמו ראש משפחת פשע - כלוא, וממתין למשפטו בכלא רימונים, כשמעצרו מוארך, שוב ושוב, שמונה פעמים. עתה, ימתין למשפטו בבית. להחלטה הזו תהיה, ללא ספק, משמעות על פסק הדין הסופי, בתום המשפט.

אקדים ואומר: אינני מכיר את סילבר או מי מחבריו לטלגראס; אינני משתמש בקנביס או בכל סם אחר; אינני זקוק לו מבחינה רפואית ואין לי כל נגיעה אישית לסוגיה זו שעליה אני כותב, ברמה המקצועית בלבד.

לפני, הנה פודקאסט שהוקלט עם עמוס דב סילבר על הליגליזציה של הקנאביס, באוקטובר 2017, כשעוד היה חופשי בארצות הברית:

הסיפור - של טלגראס בכלל ושל עמוס דב סילבר בפרט – הוא פרדוקס קלאסי:

החיים הם פרדוקס ואין אמיתות מוחלטות וחד משמעיות: פרדוקס (Paradox) מוגדר כסדרה של טענות, שמוכיחה כי ידיעותיו או אמונותיו של האדם סותרות זו את זו. הסיפור - של טלגראס בכלל ושל עמוס דב סילבר בפרט – הוא פרדוקס קלאסי:

• מצד אחד, סילבר התריס נגד המערכת; הוא עבר על החוק והוא ייענש... הניסיון מלמד שיקשה על מערכת האכיפה מאוד לגלות סלחנות; ומה עוד שהחשבון של סילבר עם המשטרה פתוח ומדמם. הוא התריס נגדה; גימד אותה; ועשה אותה לצחוק; והיא נחושה לגרום לו לשלם.
• אבל מהצד האחר, סילבר עשה דברים שבגינם הייתי ממליץ עליו, בשיא הרצינות וללא הגזמה, להשיא משואה ביום העצמאות...

אידיאולוג, יזם חברתי או פושע?

סילבר הוא סוג של אידאולוג, יותר מפושע או יזם כלכלי. הוא מנהיג של תנועה חברתית, שחסידיה הולכים אחריו גם למסדרונות בית המשפט. הם היו שם בדיון על הארכת מעצרו; ומן הסתם, יגיעו הרבה גם במהלך משפטו. רק שמערכת אכיפת החוק אינה אוהבת אידאולוגים. בעיניה, אלה שפועלים מתוך אידאולוגיה - המנוגדת לרוח החוק - הם המסוכנים ביותר, כיוון שחסידיהם הולכים בעקבותיהם (ראו הצילום שבראש המאמר, שבו מצולם סילבר בתמונה אופיינית מתריסה, עם הסם בפה ליד ניידת משטרה...).

אז אפשר, מבחינת החוק היבש אולי, להשוות את טלגראס לארגון פשיעה ואת סילבר למנהיג ארגון פשיעה. אבל די לשים את סילבר בשורה אחת עם ראשי משפחות הפשע בישראל כדי להבין שזה ממש לא אותו החומר. אני מבקש להתמקד בצידו האחר של המטבע... או ליתר דיוק בארבעה צדדים כאלה:

צד ראשון: 'החברה האנושית זקוקה לפורצי גדר'...

כדאי להתבונן סביבנו על מדינות המערב. אין היום ספק, שהגדרת הקנביס, למשל, כסם מסוכן, תהיה עוד מספר שנים היסטוריה, בכל העולם המערבי, כולל אצלנו, מה שהופך את האמביציה של מערכת אכיפת החוק להשקיע בתחום זה את ושאביה - ואת כספנו - תמוהה משהו....

יתרה מכך, ברור לכל מי שעיניו בראשו שאימוץ עקרונות המודל הפורטוגלי במערב, בנוגע לסמים בכלל, הוא רק עניין של זמן: הפיכת הסמים לעבירה פלילית - במקום לתייגם כמחלה - הביא אולי פרנסה ללא מעטים; אבל הצמיח פשיעה חובקת עולם. הוא סתם את בתי המשפט ויצר בעיות עצומות בבתי הכלא.

מפורטוגל למדנו שהאסטרטגיה של דה קרימינליזציה ולגליזציה של סמים בכלל מוכיחה את עצמה בגדול. היא 'משחררת סתימות' במערכת אכיפת החוק, מקטינה את מספר המשתמשים בסמים בכלל - כולל סמים קלים - עקב תיוגם כ'חולים'; ומשחררת כספים לטיפול בנפגעי הסמים.

אבל חוקים הם תמיד קו ההגנה האחרון של השמרנות (ראו כרזה למעלה). הם אינם משתנים, לאורך זמן, גם אחרי שהפכו ללא רלוונטיים, כיוון שיש אינטרס מהותי לעוסקים באכיפתם, לשמור על עוצמתם ועל פרנסתם. מכאן חשיבותם של 'פורצי הגדר' - נוסח סילבר - שהם סוג של מנהיגים, שרבים הולכים בעקבותיהם; שמעמידים מראה מול מערכת האכיפה והרשות המחוקקת, ומאותתים להם שהגיע זמן שינוי.

לטעמי, זו תרומתו הראשונה והגדולה של סילבר ברמה המערכתית: היותו סמן חברתי, שמאותת למערכת שבתחום הסמים, פער הרלוונטיות שלה הגיע לנקודה שמחייבת תיקון.

צד שני: הרחקת המשתמשים מעולם הפשע

סילבר לא רק דיבר אלא גם עשה: משתמשים לא נצרכו עוד לרדת לביבים כדי לקבל את הסם הדרוש להם. הם קיבלו מענה אמין לצורכיהם, אפיק 'סטרילי', נקי מעבריינים ולא מסוכן, ישירות לביתם; כשיש להם היכולת לחוות דעה על טיב החומר שקיבלו ואיכות השירות.

בכך, תרם סילבר לטעמי תרומה אזרחית מהותית לציבור הישראלי, גם אחרי מעצר אנשי טלגראס. שכן, אנשי טלגראס בכלא; אבל, השיטה כבר השתנתה לבלי שוב. היום רוכשים סמים במדינת ישראל באופן מקוון, וטוב שכך!

האם "הנגשת הסם לאזרחים" גרמה לנהירה המונית אליו? אל תאמינו לבעלי העניין. המודל הפורטוגלי כבר לימד אותנו שלא.

צד שלישי: הוצאת שוק הפצת הסמים מידי משפחות הפשע המאורגן

תרומה מהותית אחרת של סילבר הייתה הוצאת תחום שיווק הסמים מידי משפחות הפשיעה לשוק החופשי המסחרי. אנו יודעים כיום שמשפחות פשע ניסו להשתלט על השוק הזה ונחסמו בעבר על ידי טלגראס. גם בכך תרם סילבר, לטעמי, תרומה אזרחית חשובה נוספת.

אבל, אינני יודע אם לאחר נפילת אנשי טלגראס, ההישג זה עדיין בעינו; ומי השתלט על השוק. אם משפחות הפשיעה עומדות היום מאחורי הסחר המקוון בסם, הרי שיש בכך בכייה לדורות ונקודה חשובה לחשבון נפש עבור המשטרה.

צד רביעי: העמידה לצד החולים והנזקקים לקנאביס כשהמדינה בגדה בהם

אני מרגיש פטור מלהכביד מילים על רפורמת הקנאביס - שאפשרה לחברות התרופות ולחברות הקנאביס הגדולות לקחת את התרופות של הלומי הקרב וחולי הסרטן ולייצא אותם. בית המשפט עשה זאת טוב ממני. בתקופה הקשה ההיא - שבו יומו של חולה כזה התחיל בבוקר בטלפונים ל- 40 בתי מרקחת שמספרים לו שאין חומר, כי הוא בדרך לחו"ל, לעשות עליו כסף גדול... - נותר רק הטלגראס כמקור אספקה אמין!  

יתרה מכך, אלפי חולים במצוקה מעידים, שפנו אישית לסילבר; והוא נחלץ לעזרתם ונתן להם מענה ספציפי, בזמן אמת. גם כשנלכד יא במסר מוקלט שאספקת הסם לא תפסק גם אחריו... איזה ראש ארגון פשיעה נוהג כך?

ומה עשתה יד שמאל של אותה יד ימין ש'גנבה' את התרופות מהחולים ואפשרה את ייצואם לחו"ל? השמידה את הארגון היחידי שהיה שם בשביל החולים, כשהמערכת ברחה, בדיוק בזמן שבו הם נזקקו לו. ומה בער להם בעצם? למה לא אפשרו לטלגראס לפעול עד שהרפורמה תתקן את עצמה ומלאי התרופות יתייצב?

לסיכום

לסיכום, סילבר ביצע עבירות לא מעטות; אבל גם תרם תרומה מהותית לחברה הישראלית, שבגין כל אחד מהם, הייתי בוחר בו להשיא משואה ביום העצמאות:

1. הוא הסמן החברתי, שמאותת למערכת שבתחום הסמים, פער הרלוונטיות שלה הגיע לנקודה שמחייבת תיקון.
2. הוא הרחיק את המשתמשים מעולם הפשע ואפשר להם רכישה סטרילית, אמינה ובטוחה.
3. הוא הרחיק את משפחות הפשע מתחום הפצת הסם ללקוחות.
4. והנוגע ביותר ללב בעיני, שמביא את חסידיו של סילבר לעמוד לצידו ולמחות בבית המשפט: הוא עמד לצד הנזקקים כשהמדינה עשתה יד אחת עם החברות הגדולות על חשבון החולים והלומי הקרב.

האם זה יעזור לו לאחר שיורשע בבית המשפט? אני יכול רק לקוות!

פודקס על פרשת עמוס דב סילבר והטלגראס:

[לאוסף המאמרים על קנביס ולגליזציה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

חומרים לעיון נוסף:

• אוסף המאמרים על קנביס ולגליזציה.
• אוסף המאמרים על הקורונה והשלכותיה;
• הרחבת המושג: 'פרדוקס';
• אוסף המאמרים על ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת;
• הרחבה על המודל הפורטוגלי בתחום הלגליזציה של סמים בכלל, והצלחתו.

מקורות והעשרה

• יחזקאלי פנחס (2014), פרדוקס - הסתירה שבפנים, ייצור ידע, 23/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת, ייצור ידע, 10/12/14.
• אבי ברוכמן ויעקב ברג: ליגליזצית קנאביס בישראל ובעולם, ייצור ידע, 15/12/16.