[לאוסף פרקי ספר איוב, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]
אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני).
החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.
* * *
איוב לא עונה לאליהוא. אולי הוא ענה אבל דבריו לא נכתבו. לא ברור לי מדוע.
ואליהוא ממשיך:
א וַיַּ֥עַן אֱלִיה֗וּ וַיֹּאמַֽר׃ התפיסה שלך למשפט היא מגוחכת. להגיד שאתה יותר צודק מאלוהים? ב הֲזֹאת חָשַׁ֣בְתָּ לְמִשְׁפָּ֑ט (?) אָמַ֗רְתָּ צִדְקִ֥י מֵאֵֽל ׃(?!)
תסתכל סביבך ותבין עד כמה אתה כלום לעומת אלוהים: ה הַבֵּ֣ט שָׁמַ֣יִם וּרְאֵ֑ה וְשׁ֥וּר שְׁחָקִ֗ים גָּבְה֥וּ מִמֶּֽךָּ׃ כל החטאים שאתה מסוגל לעשות וכל מעשי הצדקה שאתה מסוגל לעשות, אינם מגרדים את קצה קצהו של אלוהים וגודל יצירתו.
ולכן – קבל פרופורציות איוב. תבין שאין לך עמידה כלל מול אלוהים:
ו אִם-חָטָאתָ, מַה-תִּפְעָל-בּוֹ; וְרַבּוּ פְשָׁעֶיךָ, מַה-תַּעֲשֶׂה-לּוֹ.
ז אִם-צָדַקְתָּ, מַה-תִּתֶּן-לוֹ; אוֹ מַה-מִּיָּדְךָ יִקָּח.
אתה איוב, יכול במעשיך לעזור או להזיק רק לבני אדם. הם עומדים כשווים אתך: ח לְאִישׁ-כָּמוֹךָ רִשְׁעֶךָ; וּלְבֶן-אָדָם, צִדְקָתֶךָ.
אם לא שמת לב איוב, יש לי חדשות בשבילך: כמוך יש הרבה, ואף אחד מהם לא דורש משפט מאלוהים. הם כולם כנועים לאלוהים ובלילה מתפללים אליו ומבקשים את רחמיו:
ט מֵרֹב, עֲשׁוּקִים יַזְעִיקוּ; יְשַׁוְּעוּ מִזְּרוֹעַ רַבִּים.
י וְלֹא-אָמַר--אַיֵּה, אֱלוֹהַּ עֹשָׂי: נֹתֵן זְמִרוֹת בַּלָּיְלָה.
וכאשר הרשעים והחטאים גדולים (של כלל הציבור), אלוהים בוודאי לא יענה ולא ישמע:
יב שָׁם יִצְעֲקוּ, וְלֹא יַעֲנֶה-- מִפְּנֵי, גְּאוֹן רָעִים.
יג אַךְ-שָׁוְא, לֹא-יִשְׁמַע אֵל; וְשַׁדַּי, לֹא יְשׁוּרֶנָּה.
ואז, במצב כזה, שבו ציבור גדול לא מקבל תשובה או רחמים מאלוהים, אז מקומו של הצדיק לבוא ולטעון בעד הציבור מול אלוהים. גם אם ברור לאותו צדיק שאלוהים לא יענה, חובה עליו לבוא ולדרוש דין מאלוהים: יד אַף כִּי-תֹאמַר, לֹא תְשׁוּרֶנּוּ; דִּין לְפָנָיו, וּתְחוֹלֵל לוֹ.
בכך מוכיח אליהוא את איוב על שנזכר לטעון לדין צדק את אלוהים, רק לאחר שהעונש פגע בו, ולא עשה כן לפני שהעונש פגע בו, למרות שראה את כל הרוע בעולם והסבל של העניים והחלשים. אליהוא מתחבר בכך לשאלה שהעליתי בנושא בפרקים קודמים.
ובעצם אליהוא מפנה את איוב לאברהם אבינו, עת זה התווכח עם אלוהים וניסה להציל את סדום ועמורה באומרו: "האף תספה צדיק עם רשע".
ובמצב הזה, שבו אין צדיק בכל הדור, כולל איוב, שלא באים בדרישה לאלוהים בשם הציבור ולא עבור עצמם, אין אלוהים מרחם על הדור כולו ומסתיר ממנו פניו: טו וְעַתָּה--כִּי-אַיִן, פָּקַד אַפּוֹ; וְלֹא-יָדַע בַּפַּשׁ מְאֹד.
ומסיים אליהוא את נאומו זה והולם באיוב: הבנת? כל דבריך הם הבל הבלים: טז וְאִיּוֹב, הֶבֶל יִפְצֶה-פִּיהוּ; בִּבְלִי-דַעַת, מִלִּין יַכְבִּר.
אליהוא הצעיר מתקרב עד מאוד לפתרון ספר איוב.
