[בתמונה: אסירים יהודים נכים במחנה בוכנוולד. שני האנשים שמימין הם חיילים-נכים ממלחמת העולם הראשונה... התמונה היא נחלת הכלל]

[לקובץ המאמרים אודות אוטיזם ומשמעותו, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'גאווה', לחצו כאן]

 עודכן ב- 16 באפריל 2023

אלכס רנב, אספרגר, חוקר פרטי פורנזי, חוקר סייבר דיגיטלי וחוקר דליקות, המספק שירותי מז"פ לחוקרים פרטיים. הוא משמש כנציג הישראלי בתאגיד השוטרים האוטיסטים (NPAA; ראו בהמשך).

החומר למאמר זה נלקח מה- DSM:  ספר התסמונות הפסיכיאטריות האמריקאי, המחייב את אנשי המקצוע המאבחנים בארה”ב, וגם בארץ נוהגים להסתמך עליו.

*  *  *

פרק 1: מבוא

יש לי כלל. כאשר אני מציג את עצמי לאנשים, אני מסביר על האספרגריות שלי די בכנות; ובין היתר, אני אומר שאני בן אדם בתפקוד גבוה, מאוד חברותי ואנטי חברתי! רוב האנשים (כולל אנשים  טובים!) בדרך כלל חושבים שאני צוחק או שאני לא מכיר את עצמי!

ברור וכמובן שהם לא צודקים! אני מבין ומכיר את עצמי טוב מאוד; וכאשר אני מציג את עצמי כאדם חברותי ואנטי חברתי זו אמת לאמיתה! מספיק לראות את האבחון שלי (ראו תמונה עם האבחון למטה), איפה שכתוב שיש לי סך הכל 4% חברתיים (סוציאליים) בלבד!

חשוב לציין כי רוב האספרגרים הם בעלי אחוזים חברתיים נמוכים, אבל זה כלל לא פוסל את התפקוד הגבוה וגם כן במושג "אנטי חברתי" לא בהכרח יש קונוטציה שלילית וגם כן אדם אנטי חברתי לא חייב להיות פושע! 

[בתמונה: האבחון של אלכס רנב: סך הכל 4% חברתיים (סוציאליים) בלבד...]

ובכן, כיצד זה אצלי?

• אני לא סובל, ויותר נכון שונא את רכילויות ושיחות סרק, בילויים בכלל ובפרט בילויים בפאבים ובמועדונים.
• אני לא מדבר בסלנג באף שפה (נכון לעכשיו אני יודע שלוש שפות, אך אני מסוגל לדבר בכל שפה אך ורק בשפה המליצית!.
• אני לא סובל רשתות חברתיות ונמנע להיות בהם, שונא צילומים שצולמו במצלמות של פלאפונים וסמרטפונים וגם כן שונא אירועים המוניים!

יחד עם זאת, אני מאוד אוהב:

• את טכנולוגיות המחשוב והסייבר;
• אוהב ומשתמש במצלמות דיגיטליות מקצועית;
• אוהב את התחומים של חקירות פורנזיות וחקירות דיגיטליות;
• אוהב ללמוד דברים שקשורים לתחומי הפעילות שלי;
• ובכלל, אני אהוב ללמוד ולהרחיב את הידע ויכולות שלי!

אפשר לומר שאני גר בתחומי הפעילויות שלי!

חשוב לציין, שאני מאוד אוהב את החברים האמתיים; ולא סובל "חבר'ה"! חבר האמיתי זה בן אדם; שבזמן הצורך, יעזור לי וכמובן שאני אעזור לו, שיש לנו עניינים משותפים. בנוסף,  חבר יקבל אותי כפי שאני!

ועם "חבר'ה" למעט

 בילויים ושיחות סרק אין מה לעשות!

צריך לומר שיש לי חברים, אך חלק מהחברים מידי פעם שואלים אותי, מדוע חשוב לי לומר שאני אדם אנטי חברתי/אניסוציאלי? אני יכול להסביר את זה, ויום השואה והגבורה הוא זמן מאוד מתאים.

פרק 2: יהודים אנטי חברתיים במחנות ריכוז

כמעט מהימים הראשונים לאחר עלייתו של אדולף היטלר לשלטון בגרמניה בשנת 1933, האידאולוגים של נציונל סוציאליזם התחילו לתת משמעות גזענית לעצם המושג "אנטי סוציאליות". "אלמנטים אנטי חברתיים" (בגרמנית: Antisoziale Elemente) ו"אלמנטים זרים בחברה" (בגרמנית: Gemeinschaftsfremde) נקראו אנשים שאינם מסוגלים להצטרף לקהילה החברתית; או אינם מוכנים להצטרף אליה.

[בתמונה: אסירים יהודים וצוענים אנטיסוציאלים]

האידאולוגיה הגזענית הניחה כי יש לנקות את החברה מהאשפה החברתית הבלתי רצויה; ומגורמים חסרי תועלת חברתית. בתור גורמים חסרי תועלת חברתית, הוגדרו יהודים, צוענים, אנשים עם מוגבלויות, בעלי הפרעה נפשית, בעלי פיגור שכלי, אלכוהוליסטים, חסרי בית, קבצנים, משתמטי עבודה, זונות וחלק מן האנרכיסטים.

אחד מאבני היסוד של פוליטיקה הנאצית היו המונחים ראסנשאנדה (בגרמנית: Rassenschande. מילולית: "זיהום הגזע") או בלוטשאנדה (בגרמנית: Blutschande מילולית: "זיהום הדם").

תורת ומדיניות הגזע יושמה בחקיקה, שבמסגרתה נדרשו ארים לשאת אישור ארי. לאחר מכן, ב-1935, עם חקיקת חוקי נירנברג, נאסר על ארים ולא ארים, בהם יהודים, לקיים יחסי מין וקשרי נישואין אלה עם אלה. מכיוון שיהודים שהתנצרו עדיין נחשבו יהודים לפי תורת הגזע, נאסרו גם נישואיהם של גרמנים ארים עם יהודים שהתנצרו או נוצרים שאחד מאבותיהם עד דור שלישי היה יהודי.

[בתמונה: מאסר וגירוש של יהודים נכים למחנות ריכוז. התמונה היא נחלת הכלל]

1938: החזרה הגנרלית של השואה

כדי לעודד את העם הגרמני להשתתף בעתיד ב"טיהור הגזע" החליטה ההנהגה הנאצית לערוך קמפיין מבחן לניקוי גרמניה מגורמים אנטי-חברתיים. לצורך כך, תכנן ראש האס. אס. היינריך הימלר - על פי פקודה ישירה של אדולף היטלר - ופיקד על "מבצעת יוני" (בגרמנית: Juni-Aktion): מ- 3-1 ביוני 1938 בוינה, שבוצע על ידי הגסטפו והקריפו (המשטרה הפלילית (בקיצור: קריפּוֹ; בגרמנית: Kriminalpolizei,‏ KriPo). במסגרתו, נעצרו - ומיד לאחר מכן נשלחו למחנה ריכוז דכאו - 1200 יהודים. בברלין, בברסלאו ובמינכן - במהלך חודש יוני 1938 - נעצרו 2500 יהודים, שנשלחו למחנות ריכוז בוכנוולד, זקסנהאוזן ודכאו!

במהלך המבצע נעצרו ונשלחו למחנות ריכוז גם צוענים ומשתמטי עבודה הגרמנים. סך הכל נעצרו ונשלחו למחנות ריכוז כ- 10,000 בני אדם, בינם כ- 5000 יהודים; כ- 3,000, צוענים;וכ- 2000 'משתמטי עבודה' גרמנים.

[בתמונה: מעצר של יהודים וצוענים אנטיסוציאלים. התמונה היא נחלת הכלל]

חשוב לציין כי חלק לא קטן של היהודים העצורים היו נכים של מלחמת העולם הראשונה, זאת אומרת חיילים וקצינים לשעבר של צבא הגרמני! רוב היהודים נעצרו בקופות החולים ובבתי חולים היהודיים (על פי חוקי נירנברג ליהודים היה אסור לקבל לקבל טיפול רפואי בבתי חולים הארים; ולכן, הם נאלצו לפתוח קופות ובתי חולים ליהודים). בתמונה של חמשת האסירים היהודים בבוכנוולד - שמוצגת בראש המאמר - שני האנשים שמימין הם נכים של מלחמת העולם הראשונה. כל האנשים שצולמו עברו התעללויות בבוכנוולד. בעיתונים ובסרטי התעמולה הציגו אותם כבעלי הפרעה הנפשית ופיגור שכלי.

הקמפיין זכה לתמיכה נלהבת המונית בקרב האוכלוסייה הגרמנית! הוא סוקר בפירוט בעיתונות הנאצית; וגם כן צולמו סרטי תעמולה דוקומנטריים!

[בתמונה: מאסר וגירוש של יהודים נכים למחנות ריכוז ב- 1938. התמונה היא נחלת הכלל]

משולש השחור והטלאי הצהוב

אסירים במחנות ריכוז נאציים, באזורי הכיבוש הנאצי במלחמת העולם השנייה, סומנו בעיקר באמצעות תגים של משולשי בד צבעוניים, שנתפרו על חולצת האסיר ומכנסיו. יהודים סומנו בשני משולשים, המונחים זה על גבי זה, היוצרים צורת מגן דוד. המשולש התחתון, שקודקודו פונה מעלה היה צהוב לסימון יהודי, ואילו המשולש העליון שקודקודו מטה, סימן את אופי האסיר כמפורט ברשימת צבעי המשולשים.

• צורת המשולש לסימון אסירים נבחרה על פי צורת משולש האזהרה הנפוץ בתמרורי דרכים. התגיות הנפוצות ביותר היו (ראו התרשים למטה):
• משולש אדום לאסירים פוליטיים - חברי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, חברי איגודים מקצועיים, קומוניסטים, בונים חופשיים, אנרכיסטים (חלק מהאנרכיסטים סומנו במשולש שחור, כ"א-סוציאליים").
• משולש ירוק לפושעים מועדים (בגרמנית: Berufsverbrecher, ר"ת BV) (ולעיתים אף לקאפו). כך סומנו רוצחים, גנבים, שודדים, רמאים, וכדומה.
• משולש כחול ל"מהגרים": כל אלה שעזבו את גרמניה לאחר עליית הנאצים מסיבות פוליטיות; ושבו לאחר זמן מה. כולם היו חשודים כמרגלים וחתרנים, וב-1935 ניתנו הוראות להכניסם ל"מחנות חינוך". חלק מהם שוחררו לפי החלטת הגסטאפו. גם לאחר מכן, הם היו נתונים בסכנת מעצר מחדש.
• משולש סגול ניתן ל"פרשני המקרא" (גרמנית: Bibelforscher) אשר כונו לעיתים בלעג "הליצנים של מעלה" (גרמנית: Himmelskomiker) אנשים שמטעמי מצפון התנגדו לשירות צבאי, בהם עדי יהוה.

[בתמונה משמאל: מסדר של אסירים יהודים אנטי סוציאלים בדכאו. התמונה היא נחלת הכלל]

• משולש ורוד להומוסקסואלים ולפושעי מין.
• משולש שחור לאסירים "א-סוציאליים", בהם צוענים, שבשלב מאוחר יותר ענדו משולש חום, מפגרים, אלכוהוליסטים, חסרי בית, קבצנים, משתמטים מעבודה, זונות וחלק מן האנרכיסטים והפמיניסטיות.
• משולש חום לצוענים (לאחר שהופסק תיוגם במשולש שחור).
• כמו כן, היה נהוג לציין בפס דק מעל המשולש אסירים חוזרים - כאלה ששבו למחנה לתקופת מאסר נוספת לאחר שנעצרו שוב או ששהו במחנה אחר.

[בתמונה: משולשי סימון במחנות ריכוז... התמונה היא נחלת הכלל]

בעוד שהומוסקסואלים סומנו במשולש ורוד, לסביות לא נכללו בקטגוריה זו; הואיל והדוקטרינה הנאצית לא הכירה בקיומן של לסביות והן לא הוכללו תחת סעיף 175. נשים שלא תאמו את דימוי הנשיות של הרייך, אוסף תפקידי מגדר שקבעה המפלגה הנאצית שהועידו לנשים תפקיד של רעיות ואמהות, נכלאו בידי הנאצים בעוון "התנהגות אנטי-סוציאלית". בהן היו נשים שהביעו חוסר קונפורמיות, אי-רצון ללדת ילדים, לבשל ולנקות וכדומה, וכן לסביות, משום שלא נישאו כל אלו תויגו במשולש שחור. רוב הלסביות שנכלאו בתקופת השלטון הנאצי הורשעו בעבירות אלה, ולא בלסביוּת באופן ישיר. 

בארכיון של אתר ההנצחה של מחנה הריכוז ראוונסבריק יש ראיות של ארבע נשים שהוגדרו גם כלסביות: שתיים מהן נרדפו מסיבות פוליטיות, שתיים בגלל היותן יהודיות. אחת האסירות היהודיות ענדה גם את המשולש שחור בשל קשר מיני עם לא-יהודיות.

הטלאי הצהוב הפך לאחד מסמליה העגומים של השואה. ההצעה לשים אות היכר ביהודים הועלתה לראשונה על ידי ריינהרד היידריך (ראו תמונה משמאל) בדיון שהתקיים בעקבות פרעות ליל הבדולח, בנובמבר 1938. היהודים חויבו לענוד אותו בראשונה ב-1939 בפולין, לאחר כיבושה על ידי הנאצים, על פי התקנות - על הבגד העליון. הוא עוצב בצורת מגן דוד, עליו נכתבה המילה "יהודי" בשפה המקומית: בגרמנית:‏ Jude‏, בצרפתית:‏ Juif‏, בהולנדית:‏ Jood‏. הכתב היה בדרך כלל בגופן שנראה כלקוח מספרים עתיקים.

[בתמונה משמאל: ריינהארד היידריך, אבי הטלאי הצהוב. התמונה היא נחלת הכלל]

הטלאי היה אות קלון שמטרתו הייתה לסמן את היהודים, להבדילם מן האוכלוסייה המקומית ולהשפילם. בתקנות נקבע שהטלאי הצהוב יהיה לפחות בגודל עשרה סנטימטרים או בגודל אגרוף. בתחילה השתנו התקנות ממקום למקום, ובמקומות אחדים חויבו היהודים לענוד על הזרוע סרט לבן ועליו מגן דוד. יהודים שלא ענדו את הטלאי או הסימן היו צפויים לעונשי קנס, מאסר והוצאה להורג ללא משפט באמצעות ירי מיידי. באוגוסט 1941 הונהגה חובת הטלאי הצהוב על יהודי גרמניה.

מאוגוסט 1941, בהוראת היינריך הימלר ובהסכמה עם ריינהרד היידריך וארתור זייס-אינקווארט השווה אדולף אייכמן את מי שנקראים "יהודים מחצית" (בגרמנית: Halbjude) ו"יהודים לרבע" (אנשים, שאחד מאבותיהם עד דור שלישי היה יהודי (בגרמנית: Vierteljuden ), ליהודים טהורים / מלאים" ( גרמנית: Volljude) וחייב אותם ללבוש את הטלאי הצהוב! 

בנוסף, היה סימון מיוחד ל"מחללי הגזע": ארי/ארית שהיה בקשר עם יהודי/יהודייה. הם סומנו בשני משולשים כמו יהודים, אבל המשולש התחתון היה שחור ומשולש העליון היה צהוב!

[בתמונה: משולש מחללי הגזע... התמונה היא נחלת הכלל]

פרק ג: והיום...

בשנות ה- 90 של המאה ה- 20, הסמל הכולל משולש שחור אומץ על ידי מספר קבוצות בבריטניה הנאבקות על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות.

ומה קורה בישראל? המצב אצלנו מאוד מורכב!

יש המון דברים טובים, כמו למשל, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות (בשנת 1988 נחקק בארץ חוק שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלויות, שמעגן את חירותם ואת כבודם של בעלי המוגבלויות, תוך כדי שמירה על זכויותיהם והתייחסות לצרכים המיוחדים שלהם. הבסיס לחוק הוא התפיסה, שגם אדם חריג או מוגבל זכאי לחיים עצמאיים, פרטיים, מכבדים, המאפשרים לו לממש את כל היכולות שלו.)

לפי החוק, אסור להפלות אדם הסובל מהפרעה על הרצף האוטיסטי בקבלה לעבודה ובתנאי העסקתו, בתנאי שיש לו את היכולות הנדרשות לביצוע התפקיד. החוק מכיר בכך, שלעתים המעסיק נאלץ לבצע התאמות שונות (למשל- בשעות העבודה, בהפסקות וכדומה) כדי שהאוטיסט יוכל להשתלב, ואין ציפייה שייקח על עצמו נטל לא סביר.

חשוב לציין, שקיימים פרויקטים תעסוקתיים, כמו פרויקט של אבטחת סייבר לאספרגרים; וגם כן פרויקטים של צה''ל לגייס נערים עם תסמונת אספרגר לשירות רגיל בצה"ל. בנוסף, ישנן תכניות הפועלות לשילוב המתנדבים בשירות הצבאי, כגון:

• "רואים רחוק";
• "חיבורים";
• ו- שילוב מנצ"ח.

[בתמונה: משולש יהודי אנטי סוציאלי]

חשוב גם לציין את עבודת קודש שעושים אנשים הנפלאים מארגון אפ''י, ארגון זכותי, ארגון סיכוי שווה, ארגון אלו''ט וכד'.

במקביל, עדיין יש הרבה מה לתקן ולשפר! למרבה הצער, יש לא מעט גזענים חברתיים בחברה הישראלית שלנו... עדיין אצל אנשים מסוימים מילה "אוטיסט" היא מילת גנאי, ולעתים ניתן לשמוע משפט המעליב "מה, אתה דפוק? אתה אוטיסט?" ויש גם מקרים של פשעי שנאה (Мате Crime) נגד אוטיסטים!

האנשים האלה לא מבינים שהם יורדים לרמה של נאצים ופשוט בוגדים בזיכרון השואה! לכן, אני לא אפסיק לומר שאני בן אדם אנטי חברתי ולא אפסיק להתגאות בזה! וכמובן אני אמשיך את פעילויות שלי למען ישראל ולמען האוטיסטים! אין לי דרך אחרת ואין לי ארץ אחרת!

[לקובץ המאמרים אודות אוטיזם ומשמעותו, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'גאווה', לחצו כאן]