[בתמונה: מה נשאר מצבא המילואים ומהן ההשלכות? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי pixel2013 לאתר Pixabay]

[לריכוז מאמרים בנושא: צבא המילואים, לחצו כאן] [לקובץ מאמרים על בכירות ומשמעויותיה, לחצו כאן]

האלוף במילואים יצחק בריק שירת בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות. לחם כמפקד פלוגה במילואים במלחמת יום הכיפורים ועוטר בעיטור העוז; כיהן מעל עשור שנים כנציב קבילות חיילים. בשנת 2018 יצא בביקורת קשה על מוכנות צה"ל למלחמה, ונאבק באומץ, בהתנגדות צה"ל לביקורת זו.

*  *  *

לאחרונה קיבלתי טלפון ממפקד גדוד (מג"ד) מילואים שהוא וחברו (שגם הוא מג״ד במילואים) מבקשים להיפגש איתי בדחיפות , קבענו פגישה במקום שקט, והם סיפרו לי את סיפורם:

לדבריהם הם מג״דים ביחידות מילואים מהשורה הראשונה, שצה״ל מצהיר כי הוא רואה בהן את יחידות החוד של צבא המילואים, שמובילות את התכניות ההתקפיות של צה״ל.

אבל, הצהרות לחוד ומציאות לחוד. בפועל, צה"ל מתייחס ליחידות המילואים ה'נחשבות' הללו כדרכו: כמות האימונים ורמתם ירודה; אין הטמעה של אמצעי הלחימה החדשים; קיימים חוסרים קריטיים בציוד, שפוגע בכשירותן של היחידות; וחסרים ימי מילואים כדי לנהל את הגדוד בשגרה.

[בתמונה: מה נשאר מצבא המילואים ומהן ההשלכות? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי pixel2013 לאתר Pixabay]

המג״דים מספרים שהם נלחמים על כל יום מילואים, על מנת שיוכלו לעשות את המינימום ההכרחי. לדבריהם, אין יכולת כפי שהיה נהוג בעבר להביא ל'חד יומי' - פעם בשנה - את החיילים והמפקדים לימ״ח (מחסן החירום) ולבדוק את כשירות האמצעים והציוד שלהם למלחמה.

המצב במחסני החירום, לדבריהם, קשה מאוד; היות ואין כוח אדם בקבע וחיילים בסדיר כדי לבצע את תכניות העבודה, לאחר הקיצוצים הקשים בשנים האחרונות של הנגדים הוותיקים, בעלי הניסיון. עם עזיבת הנג"דים הללו, עזבה איתם גם היכולת המקצועית; ואין חיילים בימ"חים בגלל קיצור שרות הבנים.

עוד מספרים המג"דים, שמי שאחראי על הפעלת הכוח - מפקדי החטיבות (המח״טים) - שהם אנשי צבא קבע -  מפקדי האוגדות ואלופי הפיקודים, אינם מבינים שזו צריכה להיות אחריותם הישירה, על הנעשה במחסני החירום, ששם מונחים הציוד ואמצעי הלחימה של היחידות. הם מותירים את האחריות לקציני החימוש והלוגיסטיקה. האחריות והסמכות לא משתלבים. אין גורם אחד, שרואה ואחראי על כל התמונה.

כך נופלת כשירות של יחידות המילואים 'בין הכיסאות'; מפקדים בכירים בקבע מנותקים ממצבן של יחידות המילואים. לדברי המג״דים ששוחחו איתי, קיצוצי בסדר כוחות (להלן, סד״כ) המילואים במאות טנקים (מספר חטיבות שריון) בתר״ש גדעון; ובהמשך, החלטת הרמטכ״ל כוכבי על קיצוץ של עוד מאות טנקים בתר״ש תנופה, מביאה את סד״כ היבשה למצב שאין לו עתודות, ואין לו יכולת להגן ולהתקיף בעת ובעונה אחת.

לדברי המג״דים, גם יחידות המילואים - שנשארו לאחר הקיצוץ הלא אחראי הזה - אינן כשירות, ברובן, בגלל היחס של הפיקוד הבכיר של צה״ל. צה״ל מאבד את מעט יחידות המילואים שעדיין נשארו; ומבסס את עצמו על יחידות סדירות, שאין בהן את הניסיון והרוח של אנשי המילואים הוותיקים יותר, וגם לא את המסה הקריטית להתקיף ולהגן בעת ובעונה אחת במלחמה רב זירתית. על פי הרגשתינו אומרים לי המג״דים, צבא המילואים הפך לשעיר לעזאזל בעיני הפיקוד הבכיר.

[בתמונה: מה נשאר מצבא המילואים ומהן ההשלכות? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי pixel2013 לאתר Pixabay]

כפי שאנחנו שומעים מדרגים בכירים יותר, בתרגילים מטכ״לים - כאשר יש צורך להלחם במספר גזרות במקביל (מלחמה רב זירתית) - שאין ספק שזו תהיה דמות המלחמה הבאה עלינו - מורגש חוסר קריטי של גודל סד״כ צבא היבשה, שקוצץ בצורה לא אחראית; מבלי לקחת בחשבון את איום הייחוס שנקבע ע"י אגף המודיעין.

[לריכוז מאמרים בנושא: צבא המילואים, לחצו כאן] [לקובץ מאמרים על בכירות ומשמעויותיה, לחצו כאן]