[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 8385 לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לסדרת המאמרים אודות 'מומחים', פרשנים ומאחזי עיניים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן]

אלוף משנה במיל', ד"ר אפרים לאור הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה, תואר שני במדיניות ציבורית ודוקטורט בניהול מקרי אסון שעשה בקינגס קולג' בלונדון. כיהן כיו"ר ועדת ההיגוי להיערכות המדינה לטיפול ברעידת אדמה וכראש המגמה לגאוגרפיה של אזורי אסון באוניברסיטת חיפה.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

*  *  *

COVID-19 הינו מסוג התרחשויות נדירות, תקדימיות, תוצאה בלתי צפויה (תב"ץ) / ברבור שחור, שחותמה (Impact) מעפיל ומאפיל על כל מה שהכרנו בעבר. את רגע ההתרחשות ירצו לשכוח – למרות שלעולם לא ישכחו!

[להרחבה בנושא התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים), לחצו כאן] [להרחבת המושג: ברבור שחור, לחצו כאן]

בעשורים האחרונים התרחשו אירועים, שהיו מעבר לכל תחזית של המפריזים, גם המחמירים ביותר; אך עובדה היא שהם התרחשו. אנה קארנינה, של טולסטוי (ראו תמונת כריכה משמאל) נפתח במשפט הידוע: "כל המשפחות המאושרות מאושרות בדרך דומה, כל המשפחות האומללות, אומללות כל אחת על פי דרכה." בהשלכת הגיון זה למצבי חירום, ניתן להציע: "כל מצבי השגרה דומים זה לזה, מצבי החירום שונים זה מזה, הם מצבי חירום, כל אחד על פי דרכו."

[בתמונה משמאל: כריכת הגרסה העברית לאנה קרנינה ללב טולסטוי. גרסה זו יצאה בהוצאת עם עובד ב- 2010. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

מומחים לסוגיהם המרואיינים על ניהול המשבר התקדימי בגין COVID-19, מטיפים לניהול בשליטה ריכוזית, מחפשים ארגון מוסדי מדינתי, סמכותי שהוכן מראש, לניהול מצבי חירום. מומחים אלה מניחים כי מצבי חירום דומים זה לזה.  הם משערים או בטוחים שמצבי חירום נושאים מאפיינים גנריים, המזמינים טיפול בידי מומחים ובידי ארגון ייעודי, שהוכנו  לכך מראש... כל זאת כנגד מחולל-נזק שעד 7 בדצמבר 2019 איש מהם לא שמע עליו!

אפר"ן – אסון פתע רב נפגעים - הינו מצב יסוד, תופעה ייחודית, נפרדת ושונה מתרחישים ברצף: "רגיעה---מלחמה", שם ממקמים כל התרחשות "שוברת שיגרה." לאפר"ן מאפיינים חוזרים ונשנים. אין מדובר ב"תופעה כאוטית", לגמרי אקראית. אך במהותו הוא מאופיין  כאירוע תקדימי שהאנושות טרם למדה וטרם התנסתה במאפיינים חוזרים ונשנים. לראייה, שפע הגישות והשיטות המגוונות בעשרות המדינות שמתמודדות עם המחלה.

בעוד מספר שנים נדע יותר, אך החלטות צריך לעשות עכשיו, במצב של אי ודאות, ולא בעוד מספר שנים, לכן, חכמים לאחר מעשה היזהרו בהצעותיכם הנמהרות. חייבים להפריד את הדיון בסוגיות השונות ולחדול לאלתר להשוות את המצב למלחמה. ההיגיון המבצעי, הכללים, הדוקטרינות [תו"ל בשפתכם], שיטות הפעולה, קצבי התגובה, הכלים ו'המספרים הגדולים' לטיפול באפר"ן שונים באופן קוטבי מנסיבות 'רגיעה' ואפילו מ'מלחמה גדולה'. כל ניסיון להתמודד עם אפר"ן כ'מקרה פרטי' של מלחמה, שגוי וגובה קרבנות רבים יותר מאלה שיגרמו ממילא, מתוך תוצאות האסון הבלתי נמנע. לצערנו, אנשי ביטחון רבים, מומחים לאפר"ן בעיני עצמם, כעוזי ארד, גיורא איילנד, מתקשים להפריד וגורמים נזק עד כדי פוטנציאל לקרבנות מיותרים.

[לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי TheDigitalArtist לאתר Pixabay]

אנשים רגילים לעכל בהגיונם התרחשויות ליניאריות, פשוטות, שמתוארות כמתחלקות ל- "3 דברים עיקריים"... וניתנות לתיאור ב"תקציר מנהלים". מי מהמומחים בעיני עצמם קיבל או אפשר כמנהל/מפקד לפרוס בפניו סקירה שמעבר לעיקרי הדברים?! החיים ב'רגיעה' ואפילו במלחמה הינם סדורים ויציבים בגבולות תבנית מוכרת ומעוצבת, אפילו מוסדרת. נסיבות אפר"ן מזמנות מצבים מורכבים ביותר, שיש בהם 300 משתנים מהותיים ולא 3 בו-זמנית. אבני הדרך באפר"ן מתרחשות במערכות מורכבות, דינמיות, ולא ליניארית Mechanisms of Non -linear Dynamics and Complex Systems.

מצב אפר"ן מאופיין בהיותו אירוע תקדימי. משמעות הדבר, שמערכת עובדות יסוד, הנחות יסוד והנחות עבודה השתבשה. שמערכת הכללים המסדירה כל פעולה, מתעלת אותה, מעוררת אותה או מגבילה אותה השתבשה... ומי שמצפים, מטיפים או נוקטים בכל מאמץ להכניס את המציאות למסגרת, ולמתכונת שנבנתה והוכנה בעבר, פועלים כך כדי שנוכל להתמודד באמצעותה עם הכוחות שהכשרנו וציידנו בעבר.

אלא  שכך חוסמים את המבט הבוחן את ייחודו של האירוע - כך מתהווה הכישלון - או מתרחש נס!  עוזי ארד רואיין (רשת ב'  13.4.20) על ניהולה של מדינת ישראל את משבר הקורונה. כיוון את ביקורתו אישית כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו וכנגד הפקדת הניהול בידי המועצה לביטחון לאומי. את שיטת הניהול בכללותה תיאר כאלתור והוסיף שזה הדבר המאפיין את מדינת ישראל. שם המשחק בעיניו הוא מוכנות מראש. מוכנות ארגונית, מוכנות במחסני חירום, מוכנות בתפיסה.

[להרחבת המושג 'ליניאריות', לחצו כאן]  [להרחבת המושג 'חוסר ליניאריות', לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Mysticsartdesign לאתר Pixabay]

בדומה, ב- 19 באפריל 2020, צייץ המתמודד לנשיאות ארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית, ג'ו ביידן, כך: "אף נשיא אינו יכול להבטיח למנוע התפרצויות עתידיות. אבל אני יכול להבטיח לכם שכשאני אהיה נשיא, נתכונן טוב יותר, נגיב טוב יותר ונחלים טוב יותר. נקשיב למומחים ונשמע לעצותיהם. ותמיד אגיד לך את האמת.":

[לציוץ של ג'ו ביידן בטוויטר, לחצו כאן]

התבוננות ביקורתית במאפייני תופעות אפר"ניות מלמדת כי גם עוזי ארד וגם ג'ו ביידן טועים: דבריהם הם מסגור (Framing) של המציאות. ביטוי לאשליה המודרנית שכל בעיה היא ליניארית ולכל בעיה פתרון ליניארי פשוט; והם מדברים אל הקהל שמייחל לחיזוק האשליה הזו.

התמודדות עם אפר"ן תקדימי מצריך מערכת חשיבה פתוחה וגמישה, רב-ממדית, מבוזרת ורב-מוקדית, משוחררת מפרדיגמות קבעוניות. בהתרחשות אפר"ן ההסתגלות לדרישותיו חייבת להיות דינמית, נמרצת והחלטית  בתכיפות של דקות ושעות, לא שבועות, מערכת שמסוגלת לאבחן תבונת – מצב, למרות שתמונת-מצב תתבהר לקברניטים ולמנהלים רק בעוד שנים רבות, בידי חוקרים שיתמקדו בניתוח האירוע[ בחכמה שלאחר מעשה.

זו המערכת הניהולית הנחוצה לעת הזו. יש האומרים ואחרים רומזים לכישורים המצויים במערכת הצבאית. האמנם? הליכה בכיוון הזה עלולה להתגלות כמיתוס ושברו בהקשר חירום. אפר"ן מעקר רלוונטיות ממערכות ההגנה הבסיסיות השזורות בתשתית תחושת הביטחון של אזרחי ישראל: קהיליית המודיעין אינה יכולה להתריע; חיל-האוויר אינו יכול ליירט; כוחות היבשה אינם יכולים להכריע; פיקוד העורף יתקשה מאד להושיע.

כן, המערכת הצבאית ביצעה מדיניות ממשלתית אזרחית יוצאת-דופן בגוש-קטיף. אלא שהיא התארגנה לכך כשנה והתאמנה לכך כחצי שנה.

בישראל טרם התרחש אפר"ן; תודה לאל, אין בתחום זה ניסיון ישראלי – יש ניסיון זר, שצריך ללמוד אותו. לכל המטיפים לבניית מערכת ארגונית מוכנה מראש, מומלץ  ללמוד תחילה, את משמעותו המגבילה והמזיקה של סטנדרט מוכן וקבוע מראש – בנסיבות אפר"ן. מה שמוצג  לכאורה כפתרון רציני, שלא הוכן כ"אלתור תוך כדי תנועה" מתגלה בנסיבות אפר"ן כמקור אי-הרלבנטיות של המערכות המוסדיות. ומצד שני דווקא מה שנוטים לתיאור  כ"אלתור",  הוא המענה הנכון לנסיבות.

ראוי להתבונן ביקורתית במושג "אלתור". אין עוררין, מערכות מודרניות מבוססות טכנולוגיה - כמו מערכת הרכבות, ומערכת התעופה - נדרשות לניהול ריכוזי מאורגן ושיטתי. לא כדאי לעלות לטיסה שהוכנה באלתור. כאשר מתרחשת תאונה במערכות אלה, ניתן לאבחן כשל מוגדר, טכני, אנושי, או ניהולי, הנובע מליקוי בהכנה השיטתית הנדרשת.

כאן בדיוק ההבדל בין האלתור - שאותו מבקר עוזי ארד - לבין הטיפול באסון רב ממדי, שבטבעו איננו מסתכם רק בהיבטים טכניים,  ומה שנדרש בו, בניגוד לטיפול בתאונת רכבת, הוא הסתגלות הוליסטית מהירה למצב שהנו כה חסר תקדים, עד שהדחף הטבעי להסתמך על המתכונת הארגונית המוכרת שהייתה מוכנה מראש, הוא המכשול המהותי להסתגלות נכונה. במקום הזה, כאן מתחיל הדיון העקרוני עם עוזי ארד וגיורא איילנד הטוענים  כי באף מדינה מתוקנת - בעלת מורשת מל"ל מאורגן כמו בריטניה או ארה"ב - האירוע לא הופקד בידי המל"ל, אז מדוע אצלנו "מאלתרים" ומפקידים את הניהול בידי גוף שלא הוכן לכך מראש?

[להרחבת המושג 'מסגור', לחצו כאן]

ולסיום, ברצוננו לסיים בהצבעה על סכנה בהעתקה עיוורת ממדינות זרות, במיוחד קוריאה, טיוואן, סינגפור, שוודיה וארה"ב! וגם להבהיר:

הטענה אינה שלא צריכים להתכונן. הטענה היא שהתכוננות מהסוג הליניארי היא מתכון לכישלון. ההיבטים המנהליים של ביקורת המומחים נכונה: צריך נוהל התכנסות לחירום; צריך למנות מנהל מערכתי (Case Manager) לאירוע ולהושיב את כל הסמנכ"לים של משרדי הממשלה - במקום שיריבו ביניהם על סמכויות - סביב שולחן עגול, ולאלצם לעבוד באופן מערכתי, כל אחד בתחום יתרונו היחסי. 

השאלה היא באיזה מצב תודעה מתיישבים האנשים האלה לדיון. האם הם באים עם כל ״מה שהוכן מראש״ - בהנחה שמאמץ מחשבתי ותכנוני נכון יסדר מוכנות מתאימה גם לברבור השחור - או באים עם הכרה עמוקה בחובה לברר את ייחודו של האירוע. צריכים להתכונן לבלתי ידוע בהכרה, שהבלתי מוכר והבלתי ידוע הם מעבר לכל מה שיכול להיות מובן וידוע. אצל המבקשים הכנה מהסוג הליניארי

[להרחבת המושג: 'מנהל מערכתי' (Case Manager), לחצו כאן]

[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לסדרת המאמרים אודות 'מומחים', פרשנים ומאחזי עיניים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2015), מסגור, ייצור ידע, 4/10/15.
• פנחס יחזקאלי (2018), מומחים, פרשנים ומאחזי עיניים באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 28/5/18.
• יחזקאלי פנחס (2014), חוסר ליניאריות, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), ליניאריות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), התוצאות הבלתי צפויות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2009), ניקולס נסים טאלב והברבור השחור, ייצור ידע, 8/5/09.