[למאמרו של אלי בר און: 'חתול שחור בין פוטין לאסד?', לחצו כאן]
את האיראנים בסוריה אפשר לנצח ומה שיפה הוא שאפשר לנצח את האיראנים בסוריה ויותר מפעם אחת... בדיבורים!
בדיבורים, השמדנו את ההתבססות האיראנית בסוריה חזור והשמד הרבה יותר מפעם אחת (למרות ששר הביטחון, נפתלי בנט הצהיר באספת בחירות בגבעת שמואל שצה"ל פוגע בערך ב- 15% מהתעבורה האיראנית...)
הוצאנו את האיראנים מסוריה בכוח הזרוע; בכוח המחשבה בכוח הרצון; ובכוחו של ולדימיר פוטין הרבה יותר מפעם אחת... הצהרנו על השמדת הנוכחות האיראנית בסוריה לפני כל מערכת בחירות ובמהלכן.
רק שמה שלא הצלחנו לעשות, זה באמת להוציא את האיראנים מסוריה. כל פעם מחדש כמו במחזוריות של בית משוגעים, מתפרסמת ידיעת הזהב שכולם חיכו לה. והנה לפני יומיים או שלושה הופיע אלון בן דוד על תקן הכריאוגרף התורן של בית המשוגעים באולפני החדשות ואמר הפעם? זה סופי! הפעם התקשורת החצי רשמית בסוריה מבקרת את אסד מדברת אליו כמו שמעולם לא דיברה ואסד גמור.
[התמונה: אלעד רזניק]
אז בתור אחד שמציץ מהחלון תרשו לי כמה מילים?
האינטרס המנחה את הרוסים במזרח התיכון לא השתנה: עצירת הסינים ומימוש צנרת גז ונפט רוסית לדרום אירופה בשיתוף עם הטורקים והצינור העיראקי-איראני-סורי-לבנוני. הקורונה לא רק שלא שינתה את האינטרס הזה; היא מייצרת מצב, שבשנתיים הקרובות פחות מדינות יתחרו על כמות המשאבים הקיימת; והאינטרס הרוסי בעצירת דרך המשי הסינית גבר.
יתרה מזאת, כיוון שלהערכתי סין תיפגע כלכלית קשות בטווח של 18 החודשים הקרובים, מהעברת מפעלים למערב, פוטין יראה בזה הזדמנות להרחיב את הפעילות שלו במזרח התיכון, על חשבון צמצום הפעילות הסינית. קבלן הביצוע העיקרי של פוטין והשותף האסטרטגי שלו במזרח התיכון זאת איראן. זה לא הולך להשתנות.
ולכן, פרץ האופטימיות הנוכחי - בדיוק כמו כל אלו שקדמו לו - הוא, איך להגיד? קצת חסר בסיס.
מלבד זאת אני סבור שיש להרוס את קרתגו ולפני זה כדאי להחזיר את הדוב למערה... איליושין 20 שנופל באמצע הלילה זאת התחלה נהדרת רק שמאז עברו 598 יום; ואצלנו המערכה הפוליטית - סדום ועמורה...