* * *
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, קבעה את שמות השופטים שישבו לדין בשבע העתירות שהוגשו כנגד מינויו של בנימין נתניהו כראש ממשלה.
מדובר באחד עשר שופטים.
השופטים שלא מונו להרכב הם אלה שהתמנו לתפקידם בתקופת הכהונה של אילת שקד כשרת המשפטים: אלירון; וילנר; גרוסקופף; ו-שטיין.
איני יודע כמובן מה תהיה החלטת השופטים, אם כי אני נוטה לנחש את תוכן פסק הדין כשם שניתן לצפות את דעות החלק הארי של השופטים.
ללא קשר לתוצאת הדיונים, אני סבור כי הנשיאה טעתה בשיקול דעתה כאשר יצרה מצב לפיו איש מהשופטים שמונו בתקופת שקד אינו נמנה על ההרכב. למדנו, כי צדק לא רק צריך להיעשות אלא גם צריך להראות.
אין לי ספק כי רבים בישוב יראו בהרכב ללא אותם שופטים כהרכב מכוון ובלתי צודק. שיקול דעת נכון והבנה כי מוטב להיות חכם מאשר להיות צודק בבחינת "אני ובלתי אין" - הבנה כזו עדיפה.
כך לא מחזקים את אמון הציבור בבית המשפט. כך גורעים מן האמון של הציבור בבית המשפט!
ב- בג"ץ 243/71 בלה אייזיק נ. שר הפנים כתב השופט יואל זוסמן את השורות הבאות אשר לא פג תוקפם:
"אין הדברים צריכים להגיע לידי כך שאם ישאל אדם מן הישוב לעצת עורך-דין כדי לדעת מהי ההלכה,ייאלץ עורך-הדין להשיב לו:
"זה תלוי בהרכב". [פד"י כו (2) 52,33.].
התנהלותה של השופטת חיות במינוי השופטים כמפורט לעיל אינה מגשימה את קביעתו דלעיל של השופט זוסמן, אחד מנשיאי בית המשפט העליון בתקופתו הקלסית.
עצוב וחבל.
בנוסף למה שכתב יאיר רגב, ברור, הרן, ששופטים שמונו בתקופת איילת שקד, עם כל הסירחון שהתגלה על המינויים בתקופתה, נמצאים בניגוד עניינים. לכן, טוב נהגה חיות שלא מינתה אותם להרכב זה.
השופטים מונו על פי עקרון הסיניוריטי, בראש ההרכב עומדת הנשיאה אסתר חיות, ולצידה עשרת השופטים הבאים בוותק שלהם בבית המשפט העליון: חנן מלצר, ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, מני מזוז, ענת ברון, ג'ורג' קרא ודוד מינץ. אין פטנט כזה של בחירת שופטים לפי עמדתם או לפי השר שמינה אותם.