תקציר: הספרות מלמדת אותנו כי עוררות רגשית גבוהה היא אחד התנאים ליצירת מסוגלות עצמית נמוכה; היא יוצרת תחושת מתח נפשי, גורמת לאדם לשינויים פיזיולוגיים של תחושת אי נוחות, מולידה תחושות של כישלון, תסכול, פגיעה בהערכה העצמית ופגיעה בתפיסת המסוגלות העצמית. אבל, יתכן גם מצב הפוך!
[לאוסף המאמרים על רגש – ככוח מניע ומשתק, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תפיסת העוצמה, לחצו כאן]
עודכן ב- 30 במרץ 2024
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
עוררות רגשית (emotional arousal) היא מצב של פעילות פיזיולוגית מוגברת שהיא תוצאה של רגשות עזים, כמו כעס ופחד. אנחנו עוברים למצב עוררות רגשי בתגובה לחוויות היומיומיות שלנו; שעלול לגרום למצבי היסטריה או קיפאון. עוררות רגשית נוצרת כתוצאה מגורמים פנימיים הנובעים מהאדם ולא מסביבתו.
רמת העוררות הרגשית שלנו היא פועל יוצא של מבנה האישיות שלנו:
- יש כאלה שנולדים עם תגובה גבוהה של עוררות רגשית;
- ויש שלהפך: שדרוש הרבה כדי לעורר אצלם עוררות רגשית.
'מסוגלות עצמית' או 'יעילות עצמית' (Self efficacy) היא אמונתו של אדם (בין אם היא מציאותית או לא), ביכולותיו לבצע משימה מסוימת. מסוגלות עצמית גבוהה מגבירה את הנטייה להשקיע מאמצים בביצוע המשימה; ולהיפך.
הספרות מלמדת אותנו כי עוררות רגשית נמוכה היא אחד התנאים ליצירת מסוגלות עצמית גבוהה; כי עוררות רגשית גבוהה יוצרת תחושת מתח נפשי, גורמת לאדם לשינויים פיזיולוגיים של תחושת אי נוחות, מולידה תחושות של כישלון, תסכול, פגיעה בהערכה העצמית ופגיעה בתפיסת המסוגלות העצמית [להרחבה בנושא 'מסוגלות עצמית', לחצו כאן].
אבל, יתכן גם מצב הפוך!
הקשר בין עוררות רגשית למסוגלות עצמית הוא מורכב, ומשתנה בהתאם לאופן שבו אנשים תופסים ומנהלים את רגשותיהם!
בעוד שעוררות רגשית גבוהה יכולה לפעמים להוביל לירידה במסוגלות העצמית, אנשים יכולים לרתום את העוררות הזו כדי להשיג את מטרותיהם, ובתמורה, להגביר את המסוגלות העצמית שלהם.
זאת, בשני תנאים:
- האחד, שניחנו במודעות למצבם הרגשי וליכולתם לווסת אותו. כאשר מישהו מגורה רגשית מאוד אך מודע לכך, הוא יכול לתעל את האנרגיה הזו לפעולה פרודוקטיבית, במקום לאפשר לה לפגוע בביצועיו.
- השנייה היא האופן שבו אנו תופסים את העוררות הרגשית שלנו: יש העשויים לפרש זאת כסימן ללחץ או לחרדה, שעלולים להוביל לירידה במסוגלות העצמית. לעומת זאת, אחרים עשויים לראות בזה אות של מוכנות או מוטיבציה, שיכולים להניע אותם לביצועים טובים יותר.
ניצול אפקטיבי של עוררות רגשית להשגת מטרותינו
אלה בינינו, שיכולים להשתמש באפקטיביות בעוררות הרגשית שלהם כדי 'לתדלק' את מאמציהם להשגת מטרותיהם יכולים לטייב את מסוגלותם העצמית. זה כרוך בתיעול רגשותיהם המוגברים לתשומת לב ממוקדת, לנחישות ולהתמדה.
אביא שלוש דוגמאות לכך:
דוגמה ראשונה - טיוב היכולת הרטורית של דיבור בציבור:
אנשים רבים חווים עוררות רגשית גבוהה כשהם מדברים בפומבי. אלה שמודעים לעצבנותם, אך משתמשים בה כדי לתדלק את המוטיבציה שלהם, עשויים לשאת נאום משכנע יותר, שיוביל לתחושת הישג ולהגברת מסוגלותם העצמית.
אדולף היטלר הוא מקרה בוחן לא סימפטי אבל אפקטיבי מאוד; בשל התיעוד המצולם הרב שיש לנו לגביו. אחד מיתרונותיו כנואם היה היכולת שלו להכניס את עצמו למצב של עוררות רגשית גבוהה במהלך נאומיו, עד לרמה של אקסטזה ממש. קרי, מצב של התעלות והתרוממות רוח, שאחריה היה סחוט ומותש.
היום הזמנים אחרים, ונאומיו נתפסים נלעגים משהו. אולם בתקופתו הם עשו רושם מהפנט על שומעיו. צרפתי נאום כזה למטה.
ברור כי העוררות הרגשית אינה פוגעת בתחושת המסוגלות העצמית שלו. להיפך: היא מעצימה אותה!
דוגמה שנייה - ביצועי ספורט:
ספורטאים חווים לעתים קרובות עוררות רגשית אינטנסיבית לפני תחרויות. אלה שיכולים לרתום את הגירוי הזה כדי להגביר את המיקוד, המוטיבציה והביצועים הגופניים שלהם נוטים יותר להשיג את התוצאות הרצויות שלהם, מה שיכול להגביר את ביטחונם העצמי ומסוגלותם העצמית.
אתגרים אקדמיים:
סטודנטים העומדים בפני בחינות או מצגות מאתגרות עלולים להרגיש חרדה או לחץ. אבל, מי שיכול לפרש את הרגשות הללו כאינדיקטורים לחשיבות המשימה, ולהשתמש בהם כדי 'לתדלק' את ההכנה והריכוז שלו, עשוי להשיג ביצועים טובים יותר, מה שיוביל לתחושת שליטה עצמית מוגברת, ולהגברת המסוגלות העצמית.
המסקנה...
בכל אחת מהדוגמאות הללו, אנשים בעלי עוררות רגשית גבוהה, שמודעים לכך ומסוגלים להשתמש בה לטובתם, יכולים להפוך את מה שעלול להיראות בתחילה כמכשול, למקור של עוצמה וחוסן, שיגביר את אמונתם ביכולתם להצליח (מסוגלות עצמית).
[לאוסף המאמרים על רגש – ככוח מניע ומשתק, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תפיסת העוצמה, לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- אוסף המאמרים על תפיסת העוצמה.
- הרחבה בנושא 'מסוגלות עצמית'.
- הרחבת המושג 'אפקטיביות'.
- הרחבת המושג: 'מורכבות'.
- הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת'.
- אוסף המאמרים: 'הכל על מוטיבציה'.
- הרחבה על המושג: 'פרודוקטיביות'.
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2017), מסוגלות עצמית, ייצור ידע, 15/11/17.
- פנחס יחזקאלי (2024), תפיסת העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 29/3/24.
- פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2020), הכל על מוטיבציה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 30/4/20.
- פנחס יחזקאלי (2014), פרודוקטיביות של מערכת מורכבת, ייצור ידע, 26/6/14.
Pingback: תפיסת העוצמה באתר ייצור ידע | ייצור ידע