[לאוסף המאמרים על השימוש המשטרתי באקדח הטייזר, לחצו כאן]
ד"ר מאיר גלבוע הוא קרימינולוג ישראלי וניצב משנה (בדימוס), שכיהן כסגן ראש היחידה הארצית לחקירות פשעים במשטרת ישראל.
לאחר פרישתו מהמשטרה, עמד בראש מחלקת החקירות ברשות ההגבלים העסקיים.
לאחר מכן שימש יועץ מיוחד לענייני שחיתות למבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס.
זהו מאמר רביעי מתוך חמישה על הירי בראש העין ב- 30 באפריל 2020. שם, נורה גבר בן 40 למוות על ידי שוטר, לאחר שדקר אותו. השוטר נפצע קל. המאמרים האחרים בסדרה זו הם:
- יאיר רגב: האם מה שאתם רואים בסרטון זה רצח?
- פנחס יחזקאלי: אמנם הגנה עצמית, אבל…
- פנחס יחזקאלי: טעיתי! שיעור מתנ”ץ סיגל בר צבי על מגבלות הטייזר…
- יאיר רגב: יש להיזהר מגלישה לפרשנות דווקנית בפרשת הירי בראש העין.
- אלכס רנב: חקירה פורנזית דיגיטלית – מקרה הירי בראש העין כמקרה בוחן.
* * *
קצינת בכירה מיהרה להגן על שוטר שירה באדם שהשתולל עם סכין בידו, פצע את השוטר, והירי גרם למותו של אותו חשוד. לדעתי מיהרה מידיי אותה קצינה; ורשת ההגנה שפרסה כוללת חורים גדולים, שגם כדורגל יכול לעבור בהם.
בשורות הבאות אנסה לנתח את האירוע ואת הטענות של אותה קצינה. אודה מיד, קל לנתח אירועים כאלה בדיעבד מהכורסה, אך כך עושים חוקרים שבודקים אירועים כאלה וגם בתי משפט, מה גם שאחרי כשלושים שנות שירות במשטרה, במהלכן נתקלתי בעבריינים רבים, ולא רק עברייני צווארון לבן, יש בידי מספיק כלים לעשות זאת גם תוך אמפתיה לנקודת הראות של השוטר.
ב- 30.4.20, הוזעקה המשטרה על ידי אמו של חשוד, שדיווחה שבנה מעורער בנפשו, מסתובב עם סכין שלופה ומאיים לרצוח אחרים. החשוד דקר את השוטר שהגיע למקום בראשו ובירכו. תוך כדי המרדף של החשוד אחרי השוטר, שניסה לברוח מהמקום, השוטר ירה בו פעם אחת ופצעו ואז שניהם נפלו יחד על הקרקע. השוטר קם, התרחק מספר מטרים מהחשוד, ובעוד האחרון שוכב על הקרקע ירה בו מספר יריות. לפי סרטונים מזירת העבירה, השוטר ירה בחשוד לאחר שהתרחק ממנו וכשהחשוד שוכב פצוע על הקרקע ירה בו יריות רבות, מהן מת.
עד כאן העובדות הידועות לי בקליפת אגוז. כאן אביא את הפקודות של משטרת ישראל בעניין שימוש בכלי ירייה
נכון, שהחלטה של שוטר להשתמש בנשק נעשית כאשר הוא בסיכון ועליו להחליט על כך מיד, ממש תוך שניות. אבל, פקודות המשטרה, שגם הן מציינות זאת, הן ברורות מאד. לפי פקודות המשטרה השימוש בכלי ירייה יהיה מוצא אחרון וכשאין דרך אחרת להתגבר על חשוד כזה! לפני השימוש בנשק על השוטר להזהיר את החשוד, בין בקריאה בקול ובין בירייה באוויר. השימוש בכלי ירייה ייעשה תוך שמירה על כך שהפגיעה שתיגרם בעקבות הירייה תהייה הקטנה ביותר. ושוטר מצווה על פי פקודות משטרת ישראל להפסיק את הירי כשהצורך לכך פסק.
ועכשיו השאלות וההערות:
מדוע נשלח למקום שוטר אחד בלבד, למרות שהאם דיווחה שהוא מסתובב עם סכין בכוונה לרצוח? שליחת שוטר בודד לאירוע כזה היא מרשם בדוק לכך שהשוטר ישתמש בנשק. אירועים רבים ביותר של שימוש בנשק על ידי המשטרה הם תוצאה של נחיתות מספרית של שוטרים מול חשודים ובוודאי מול חשודים זועמים, או מול חשוד מזוין בנשק, קל וחומר מעורער בנפשו. כן, גם סכין היא נשק.
השוטר ידע מראש שמדובר באדם מעורער בנפשו, הרי זה הדיווח של האם למשטרה. הוא גם ידע שהוא מזוין בסכין ושכוונותיו רצחניות. במקרה כזה, המשטרה לא הייתה אמורה לשלוח שוטר בודד לטיפול באירוע. השוטר גם לא היה אמור להתקרב לחשוד, אלא להזהירו מרחוק, או אפילו לירות ירייה אחת באוויר כדי להרתיעו.
הסרטון מראה שהשוטר והחשוד נפלו יחד, אחרי שהשוטר ירה ירייה אחת (לפחות) בחשוד וזה שכב פצוע על הקרקע. בשלב זה, כשהחשוד שרוע פצוע על הקרקע, השוטר קם הלך מספר צעדים לאחור וירה על החשוד מספר יריות. לפי צילום של זירת העבירה, נראה שהשוטר ירה יריות רבות. בשלב זה של הירי, השוטר היה מרוחק מהחשוד וכבר לא היה בסכנת חיים. הוא היה יכול לבחור בין נקיטה במספר פעולות, כמו להשתמש בטייזר (אפשר "לירות" בטייזר ממרחק של מטר וחצי מחשוד), לקרוא לעזרה או לבקש מאחרים במקום לקרוא לעזרה. לפי הסרטון הגיעו למקום אנשים נוספים מיד אחרי הירי, ואפילו לסגת מעט כדי להתארגן ולטפל באירוע כזה בצורה יותר טובה. למצער, אם היה לשוטר חשש אמיתי שהחשוד יקום, למרות פציעתו, יתקרב עד אליו וידקור אותו, יכול היה לירות בו ירייה אחת נוספת לפלג גופו התחתון של החשוד. השוטר ירה, כאמור, בחשוד יריות רבות, ולא הפסיק לירות עליו, כפי שהוא מצווה לעשות לפי פקודות המשטרה.
בכל מקרה, אחרי שהשוטר קם ונסוג מעט לאחור, ולא היה צמוד לחשוד, היה עליו להזהיר את החשוד, אפילו בירייה באוויר על כוונתו לירות בו, אם ימשיך בניסיונותיו לתקוף את השוטר ולדקור אותו. כך לא נהג השוטר.
אני מסכים עם עו"ד, סנ"ץ בדימוס, יאיר רגב, שאין פתרון קסם. הכול נתון לשיקול דעת השוטר בשטח. נתוני מקרה זה מצביעים בבירור, שהיה יותר מפתרון אחד ובפני השוטר היו פתוחות מספר אפשרויות, במקום לירות. אך הוא כלל לא שקל כל אמצעי או פתרון אחר.
אני גם מסכים עם הציטוט של בית המשפט העליון שיאיר הביא: "אכן, יהיה זה מלאכותי להתמקד במעשיו של הנתקף, ולא צודק להתעלם מן התמונה במילוּאה". לכן, יש לראות את התמונה השלמה, של הירי הראשון של השוטר בחשוד, של חשוד שהמשיך להיות שרוע על הקרקע כשהוא פצוע מירי וכנראה לא מסכן איש, של התרחקות השוטר מהחשוד על למרחק של ביטחון יחסי מפני תקיפה חוזרת ושל מספר יריות רב של השוטר, שמצביע על הכל, רק לא על שיקול דעת.
כמובן, שאני עושה כאן חצי מלאכה, שכן העובדות המלאות אינן ידועות, כנראה גם למשטרה, שכן מח"ש מנהלת את החקירה. איני יודע מה תהיה תוצאת החקירה של מח"ש, אך ללא קשר לאירוע זה ולחקירתו, מח"ש הוכיחה בשנים האחרונות את דלותה בחקירות. המשטרה מצידה מגיבה בצורה פבלובית, שלא תמיד תואמת את המציאות.
