[בתמונה: ביזיון הבריחה מלבנון - אנשי צד"ל צוברים על השערים הסגורים... הצילום: משה מילנר, לע"ם]
[גרסה מקוצרת של המאמר ראתה אור לראשונה בעיתון 'ישראל היום'. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר]
[לקובץ המאמרים על מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון, לחצו כאן]
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
* * *
את הנזק האסטרטגי שחוללה הפקרת צד"ל עם הנסיגה מלבנון, מדינת ישראל תתקשה לתקן גם בעוד דור. האלוף איציק מרדכי שהיה אלוף פצ"ן ושר הביטחון, מספר על מסרים שקיבל מבכירים במצרים וירדן שראו בהפקרת צד"ל ביטוי מדאיג להפרת נאמנות מצד ישראל.
פתגם ערבי ידוע אומר: "נחנא מעא אל חיט אל וואקף" ופירושו: אנחנו עם הקיר הניצב איתן. הפתגם מבטא קוד מכונן לדינמיקה של היווצרות בריתות ונאמנות להן. מדובר בתמרור אזהרה, במיוחד לקבוצות מיעוט, המנחה אותן, להתקשר אל בני ברית הראויים להיתפס כמשען איתן.
בחרדה קיומית, הפתגם מציע גם לבחון בכל יום מחדש האם בן הברית ממשיך להיות איתן. בהפקרת צד"ל מדינת ישראל הקרינה לבני בריתה כי היא אינה מציעה משענת איתנה ויציבה. המסר באופן הישיר, הובן היטב על ידי הדרוזים בגולן, ומשפיע עד היום על עמדתם הזהירה ביחסם להצעת האזרחות הישראלית. בהפגנת ראשי מועצות דרוזיות וצ'רקסיות אתמול בתל אביב, אמר ראש מועצת סג'ור ג'עבר חמוד: "לא ניתן להפוך אותנו למקרה צד"ל". המסר מהדהד מאז כהערת אזהרה, לכל גורם באזור השוקל את צעדיו לשיתוף פעולה עם ישראל.
תפיסת הביטחון הישראלית, לא פיתחה תשתית מושגית דוקטרינרית לאופני הפעלת בני ברית מליציוניים בלחימה מעבר לגבולותיה. בנוסף לגבולות משפטיים מוכרים בחוק הבינלאומי, יש למדינות מרחבי התעניינות קריטיים לצורכי הגנה. אנגליה טענה, לדוגמה, אחרי מלחמת העולם השנייה, כי גבולה האסטרטגי לצרכי הגנה הוא על הריין. לצד"ל היה בהיבט זה תפקיד לגיטימי בגבולה הצפוני של ישראל. דפוס הפעלה כזה באמצעות שליחים (proxy) הוא עתיק יומין, והיה גורם משמעותי ביכולתה של ביזנטיון להמשיך להתקיים מאות שנים לאחר נפילת רומא. באילוצי המלחמה החדשה, שהתפתחו במאה ה- 21, הפעלת כוחות כאלה הפכה לנפוצה ביותר. היא מופעלת בשיטתיות על ידי הרוסים באוקראינה, בסוריה ובלוב, וגם על ידי האמריקאים. צד"ל ככוח מליציוני שהופעל בידי ישראל היה פוטנציאל אסטרטגי מהסוג הזה והוא הוכר היטב על ידי אלה שעסקו בהקמתו, בהם אלוף מאיר דגן.
לצד"ל כארגון לוחמים שהושתת על בני המקום, הייתה לגיטימיות בסיסית לפעולתו במרחב, לא פחותה מזו שהייתה לחיזבאללה. גנרל אנטואן לאחד מפקד צד"ל, דאג להדגיש כי הוא פועל כפטריוט לבנוני. זו טבעה של ברית אסטרטגית מסוג זה, שהיא נוצרת על מפגש אינטרסים. צד"ל הוקם כגוף לבנוני, מתוך המגמות שהתרחשו במערכת הלבנונית, ופעל קודם כל לקידום האינטרסים המקומיים שלו. הניע אותו אינטרס אזורי משותף לבני הכפרים והעיירות שבסמוך לגבול הישראלי, שבשנות מלחמת האזרחים הלבנונית, נדחקו לשוליים וסבלו מהזנחת המדינה הלבנונית. ככוח מאורגן נכללו יחד בארגון אחד כל תושבי המרחב: דרוזים, נוצרים ושיעים, והייתה לכך משמעות יותר מסמלית. לאורך הדרך, פעולתם אכן הונעה למען האינטרס שלהם, אולם בעצם נוכחותם במרחב בשיתוף הפעולה המלא עם צה"ל, העניקו תרומה משמעותית לביטחון מדינת ישראל.
ברקמת החיים המשותפת, ובנתיב הדמים בשדות הלחימה, נוצרה זיקה עמוקה של אחוות לוחמים, שאין להתעלם ממנה. אהוד ברק שהיה ראש הממשלה והוביל את הנסיגה הסביר: "המציאות לגביהם הסתבכה מרגע שהחלטנו לצאת על פי החלטה 425... מועצת הביטחון לא תכיר ביציאת ישראל אם היא לא תהיה לגבול הבינלאומי ואם צד"ל לא יתפרק." (מעריב, 1.5.2020)
החלטות אסטרטגיות אכן תובעות הגיון קר, במיוחד כשהן כרוכות בהפניית עורף לבני ברית שהלכו יחד כברת דרך משמעותית. גם אם הדיון ביסודו נותר פרגמטי, כטענת ברק, אין להתעלם מן הממד הרגשי והמוסרי. הדיון על הפקרת צד"ל מסמן פרק שעדין לא גובש ולא לובן דיו בתפיסת הביטחון של מדינת ישראל. לפרק זה היו השלכות גם על קבלת החלטות בעיצומה של מלחמת האזרחים בסוריה, לשיתוף הפעולה עם המליציות הסוריות בכפרים סמוכיי הגבול בגולן. מרכזיותה של הסוגיה מזמינה בחינה מחודשת של הפקרת צד"ל במכלול השיקולים הכרוכים במבחן התועלת האסטרטגית לטווח הארוך.
הטיפול בפליטי צד"ל בישראל - כפי שמוכר למפקדי יק"ל לשעבר גבי אשכנזי ובני גנץ - רחוק משלמות. מדינת ישראל עדין יכולה ונדרשת לחולל בעניין זה תיקון משמעותי!
