[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]
[מאמר זה ראה אור לראשונה בכתב העת ליברל. הוא מועלה לכאן באישורו ובאישור המחברים]
יותם הכהן הוא שותף בחברת דואלוג - תהליכי חשיבה אסטרטגיים, יועץ בכיר במערכת הביטחון ובמגזר הציבורי, עוסק בתחומים של חשיבה מערכתית ואסטרטגית, בפיתוח מתודולוגיות למידה מתקדמות ובעיצוב סביבות טכנולוגיות תומכות שיתוף ולמידה. יותם שימש בעבר כראש צוות תפיסת הביטחון הלאומית במכון ראות.
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
* * *
משבר הקורונה מזמין בירור לסדרי היסוד בפעולת מערכת החינוך. למוסדות חברתיים יש בדרך כלל יותר מתפקיד אחד כתכלית קיום:
- לבית הכנסת למשל, התכלית המוצהרת היא התפילה. אולם, מתלווה לה עם חובת המניין, תכלית נוספת, כמוקד מחולל לבניית קהילה.
- לחדר האוכל בקיבוץ, תכלית בסיסית להאכיל את החברים. התכלית הנוספת ואולי החשובה יותר היא לכונן נקודת מפגש יומית לתיאום סדרי העבודה ולגיבוש החברים.
מצבי משבר מחוללים פוטנציאל למבט מחודש על הגלוי והסמוי בתכלית הקיום של סדר החיים ודפוסי ההתארגנות לניהולם. מבט מחודש כזה על מערכת החינוך, מדגיש עד כמה בנוסף לתכלית המוצהרת להענקת ידע וערכים, המערכת הזו מתקיימת במילוי שני תפקידים קריטיים נוספים:
- התפקיד הראשון: מתן מענה מוסדי לשמירת הילדים, באופן שיאפשר שילוב ההורים בעבודת המשק והכלכלה.
- התפקיד השני, לכונן על בסיס יומי, מקום מפגש מודרך לילדים, לטיפוח כשירות חברתית ושייכות חברתית מעבר לתא המשפחתי המצומצם.
ב-1 למרץ 2020 ערך משרד החינוך תרגיל לאומי ללמידה מרחוק במטרה להיערך לתרחיש, שימנע הגעת התלמידים בישראל לבית הספר. לכאורה, המשרד הגיע למשבר הקורונה ערוך ומוכן. אך הפעלה של ה״למידה מרחוק״ לא הוכתרה בהצלחה, והחידוש שלה לאחר הפסח זכה לביקורות רבות מצד ההורים. ראוי לבחון מה קרה.
מערכת החינוך הישראלית בוחנת את עצמה בדיוק כמו מפעל ייצור, ומתנהלת במוכוונות למדדים וכמויות. ההישגים הלימודיים של התלמידים - כפי שהם נמדדים במבחני המיצ"ב, הבגרות ופיז"ה - הפכו לאמת המידה העיקרית ליעילותו של בית הספר ושל המערכת. עם המשבר, ומתוך מגמה זו, פעלה המערכת כאילו תפקידה העיקרי ממוקד בהוראה ואת התפקיד הזה, ניתן כביכול להמשיך גם בטכנולוגיית הלמידה מרחוק. אולם, במצוקת הנסיבות, לא ניתן מענה לשני התפקידים הנוספים של מערכת החינוך והם הושבתו לחלוטין. בהבעת הסיפוק מהמאמץ לגיבוש מענה הוראה חליפי בלמידה מרחוק, התפקידים הנוספים הודחקו למעשה כמעט במוצהר למעמד שולי.
אמנם בסדר החיים השגרתי, מערכת החינוך ממלאת מאליה את כל שלושת התפקודים תחת קורת הגג של בית הספר. אלא שבתודעת הזהות המקצועית של עובדי ההוראה, היא מתגלה כמתמקדת בעיקר בהעברת החומר הנלמד. יחידת היסוד של המערכת היא לכן המורה וכיתתו. מרגע שכרכנו יחד את שלוש הפונקציות תחת המורה, אנו נמצאים תמיד במחסור – מורה הוא משאב יקר מאוד.
אבל ניתן גם כעת וגם בחזרה לשגרה לספק מענה משמעותי הרבה יותר אם נפריד את החבילה ונדגיש את ההכרח במילוי ראוי של התפקידים הנוספים. יתכן שכח אדם צעיר יותר, פחות משכיל אבל יותר נמרץ יכול לסייע היטב בשני תפקידים אלה. אלו יכולים להיות בני נוער מתנדבים (זה היה תפקידן המרכזי של תנועות הנוער), או מדריכים צעירים בשכר.
ארבעת הצדדים יצאו נשכרים:
- המורים יוכלו להיות מקצועיים יותר, בעלי משכורת גבוה יותר, ואפקטיביים יותר בהוראה;
- צעירים יוכלו להתחבר לעבודה עם משמעות ועם אופק כלכלי התואם את צורכיהם;
- הילדים יקבלו מענה התואם יותר את צורכיהם החברתיים, האישיים והלימודיים;
- וההורים ייהנו משעות תעסוקה רבות יותר בעבודה.
במקום לראות במצב החירום תקופת ביניים שצריך לצלוח אותה, בציפייה לשוב אל הסדר המוכר, מומלץ לראות במצב הזדמנות להתארגנות מחודשת שתיוולד מתוך התארגנות החירום לקראת הימים שאחרי. הכרת החסך המשווע במענה לתפקידי היסוד הגלויים והסמויים שתיארנו, מזמינה אתחול מחדש לבירור קיומי חדשני של תפקידי היסוד של מערכת החינוך. למנהיגות החינוכית בישראל בכל הרמות, נוצרה הזדמנות לחילול שינוי הכרחי. זו 'שעת זהב' חולפת הדורשת מיצוי.
