[מקור התמונה המקורית: פייסבוק]

[גרסה מקוצרת של המאמר ראתה אור לראשונה בעיתון 'ישראל היום'. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר]

[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על דמי חסות (פרוטקשן) וכופרים בני חסות ('דימי'), לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

בנאומים שנשאו שר הביטחון בני גנץ ושר החוץ גבי אשכנזי, בטקס כניסתם לתפקיד, הצהירו נאמנות לדרך השלום:

• "אני מחויב לעשות את כל שניתן לקידומם של הסדרים מדיניים ולחתור לשלום", מדברי השר בני גנץ.
• השר אשכנזי אמר: "תכנית השלום של הנשיא טראמפ היא הזדמנות היסטורית...היא תקודם באחריות ובתיאום עם ארה"ב, תוך שמירה על הסכמי השלום, הסכמי השלום עם ירדן ומצרים הם נכס אסטרטגי".

אלמלא ההקשר הפוליטי הייחודי, על רקע המחלוקת בסוגיית מימוש הריבונות במרחבי יו"ש והבקעה, לא היה בדיבור על הסכמי השלום יותר ממסר שגרתי ראוי. אלא שעל רקע אזהרות המלך עבדאללה וראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן, מפני צעדים ישראליים לסיפוח שטחים; ולנוכח המחלוקת הישראלית בסוגיה, יש לדברים משמעות מיוחדת. סוג של התחייבות להתניית צעדיי ישראל להחלת הריבונות בהסכמה אזורית.

[להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'ריבונות', לחצו כאן]

[התמונה המקורית מתוך התקשורת הערבית]

על פניה, החתירה לשלום היא מטרה ראויה. אולם מבט ביקורתי בדרכי יישום השלום בין מדינת ישראל לשכנותיה, מגלה תמונה מורכבת. בדינמיקה שהתפתחה, ההתנהלות כלפי מדינת ישראל נראית לא פעם כמובלת בדפוס ההיגיון של הענקת שלום בתשלום דמי חסות.

התפקיד - שממלאת הממלכה ההאשמית בשמירת השקט בגבול הארוך עם ישראל - הוא מציאות מבורכת; וראוי להכיר בערכה. אולם, כאשר "מומחים" ליחסי ישראל ירדן ממליצים למדינת ישראל להימנע בשל כך מצעדים למימוש האינטרסים הלאומיים שלה בבקעת הירדן, באזהרה שמא נאבד את השיגי השלום, הדבר נקלע במידה רבה לדינמיקת סחיטה במערכת הזיקות שבין נותן חסות לבין מקבל החסות - זה שמוכר בתרבות האסלאם בכינוי 'דימי' [לאוסף המאמרים על דמי חסות (פרוטקשן) וכופרים בני חסות ('דימי'), לחצו כאן]

.

[להרחבת המושג: אינטרסים לאומיים - אינטרסים חיוניים, לחצו כאן] [למאמר: 'מהם האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל?', לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא צילום מסך]

למדינות המתקיימות בשלום, ראוי להתחשב זו בזו. אלא שחובת ההתחשבות ההדדית כפי שמתאפיינת בהסכמי השלום של ישראל עם ירדן ומצרים, רחוקה מסימטריה. מראשית המשא ומתן לשלום בין ישראל למצרים, נדרשה מדינת ישראל לפתרון הסוגיה הפלסטינית, כתנאי קריטי.

ואמנם, בכירי משרד החוץ הישראלי מסבירים את השלום הקר עם מצרים כנובע מאי מילוי ההתחייבות הישראלית בסוגיה הפלסטינית. מצב דומה מתקיים גם בהתנהלות השלום עם ירדן. בדינמיקה הזו, הסכמי השלום, העניקו לירדן ולמצרים מנוף השפעה (leverage) להגבלת יכולתה של מדינת ישראל למימוש האינטרסים החיוניים שלה בירושלים ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן.

כבר בהתגבשות הסכמי קמפ דיוויד ב-1978 התריע יגאל אלון מפני הסיכון  טמון בהתניית השלום הישראלי-מצרי כתלוי בהתקדמות בסוגיה הפלסטינית. הוא דרש לנתק כל תלות בין שני התהליכים והסביר: "מה יקרה אם הצד הערבי בכינון האוטונומיה יציג תנאים שישראל לא תוכל לקבלם? הלוא בכך מבקשת מצרים לשמור לה אופציה מפורשת להתחמק מן הנורמליזציה."

[בתמונה משמאל: יגאל אלון. הוא הבין.... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Bert Verhoeff / Anefo קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0 nl]

ישראל מעניקה לירדן לא מעט תמורות, כמו הספקה קבועה של מאה מיליון קוב מים בשנה. השאלה הנכונה איננה מי מפיק יותר ממצב השלום. מה שמטיל על מערכת היחסים צל של "קיום בדמי חסות", אינו נובע מהעדר סימטריה בתמורה שמניב הסכם השלום לכל אחת מן המדינות, אלא מן המקום שבו המשך קיום הסכם השלום מופעל על ידי עמאן כמנוף סחיטה, להגבלת מדינת ישראל ממימוש האינטרסים הפנימיים החיוניים לה.

[להרחבת המושג: 'מנוף השפעה', לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא צילום מסך]

בצומת הדרכים בה עומדת מדינת ישראל, בצל האיומים של מנהיגי האזור, הכרעה ישראלית עצמאית לקידום האינטרסים הריבוניים שלה, היא לא פחות מהכרזת עצמאות!

[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על דמי חסות (פרוטקשן) וכופרים בני חסות ('דימי'), לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית'.
• אוסף המאמרים על דמי חסות (פרוטקשן) וכופרים בני חסות ('דימי').
• הרחבת המושג: 'מנוף השפעה': הדרך להשיג הרבה בפחות.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2022), דמי חסות (פרוטקשן) ו'כופרים בני חסות' ('דימי') באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 8/8/22.
• יחזקאלי פנחס (2016), מהם האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל?, 11/12/16.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), ריבונות, ‘גבולות מוכרים’ ולגיטימציה בינלאומית, ייצור ידע, 15/5/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), מנוף השפעה: הדרך להשיג הרבה בפחות…, ייצור ידע, 25/12/14.