[בתמונה: המושג ההופכי ל- יציבות ניהולית הוא חוסר יציבות ניהולית (Managerial instability): מצב שבו גורמי הניהול המרכזיים בארגון מתחלפים כל העת; והארגון נסחף לכאוס ניהולי. הוא מיטלטל מתכנית אסטרטגית לשניה, ומשינוי לשינוי, בלי יכולת לייצב את עצמו, כמו ספינה בים סוער... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Myriams-Fotos לאתר Pixabay]

המאמר עודכן ב- 12 במאי 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

ארנסט ישראל יפת ז"ל (1997-1921) היה מנכ"ל בנק לאומי לישראל בשנים 1970–1977, ובמקביל, גם יושב ראש מועצת המנהלים של הבנק בשנים 1977–1986, שילוב תפקידים שמהווה ניצול לרעה של עוצמה ארגונית, שמתבטאת בהיעדר פיקוח אפקטיבי.

במהלך השנים הללו שלט יפת שלטון ללא מצרים בבנק לאומי. היציבות הניהולית שהשיג, והביאה אותו - בעיקר בעשור הראשון לכהונתו בצמרת הבנק - להישגים רבים. עליו קבע בית המשפט (ראו בהמשך) כי "נחשב בעיני הרשויות וגורמים מרכזיים בכלכלה הישראלית ובבנקאות הבינלאומית כמומחה מהמעלה הראשונה, כבעל קשרים ענפים וחשובים ביותר לכלכלת המדינה וכמי שעשה רבות לגיוס הון ומטבע חוץ למדינת ישראל." (ויקיפדיה: ארנסט יפת).

[להרחבת המושג: 'עוצמה', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן]

[בתמונה: ארנסט יפת ב"ימים הטובים" (במרכז השורה הראשונה, עם הבלורית הלבנה) עם מנהלים זוטרים בבנק לאומי, 1977. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי ונטורה. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.5]

אין ארוחות חינם...

אבל אין ארוחות חינם ולאיחוד התפקידים הניהוליים באיש אחד וליציבות היתר לאורך 16 שנים תמימות היו מחירים קשים: יפת היה מראשי האחראים למשבר ויסות מניות הבנקים והורשע בשורה של עבירות הקשורות בכך (לצעירים שבינינו, היה זה משבר כלכלי חריף, שהתרחש בישראל ב-1983 והביא להלאמת הבנקים הגדולים בישראל, ולירידה ניכרת בערכן של השקעות הציבור במניות הבנקים).

עדות לעוצמת היתר שלו - ולפער רלוונטיות (ראו התרשים למטה), משמע, לאבדן הקשר עם המציאות - הנלווה אליה, הייתה פרשת פיצוי העתק, שסידר לעצמו יפת כשאולץ לפרוש מבנק לאומי: הדבר הגיע להשתוללות של ועד עובדי הבנק הזועמים שהתפרצו ללשכתו בבית גיבור אליה עבר מבנק לאומי, ובה המשיך לנהל את שאר עסקיו, וכלאוהו שם... 

סיפורו של יפת ממחיש, מחד גיסא, את החשיבות העצומה של היציבות הניהולית להתפתחותו של ארגון; ומאידך גיסא, שחיוני שהכל יהיה במידה. יש מחירים עצומים ליציבות ניהולית מוגזמת, לאורך זמן ארוך מידי, וללא מנגנוני משוב/היזון חוזר מספקים.

[להרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'עוצמת יתר', לחצו כאן] [להרחבת המושג: משוב - היזון חוזר, לחצו כאן]

[בתרשים למעלה: כך נוצר פער רלוונטיות... התרשים: ייצור ידע]

יציבות ניהולית וחוסר יציבות ניהולית - המשגה

יציבות ניהולית

יציבות ניהולית (Managerial stability) היא מצב שבו הארגון פועל לאורך זמן תחת אותם קברניטים ותחת תפיסה ניהולית מגובשת אחת, שמאפשרת תכנון אסטרטגי, ארוך טווח ויישומו.

יציבות ניהולית מושגת כאשר סולם העוצמה ומאזן הכוחות בין קברניטי הארגון יציב לאורך זמן. במצב הזה לא מתקיימים בארגון מאבקי עוצמה קשים שעלולים לטלטל אותו. השקט הזה מאפשר לארגון לגבש תכנון אסטרטגי וליישם אותו.

מצב של יציבות ניהולית מתאפיין בקדנציות ארוכות יחסית של בעלי תפקידים מרכזיים בארגון כמו המנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון (המנכ"ל, יו"ר הוועד המנהל ויו"ר האסיפה הכללית בעמותה). התקופה המקובלת ליציבות ניהולית אפקטיבית. היא בין 5 ל- 8 שנים. זה הזמן שבו תכנון אסטרטגי אמור להיות מיושם על ידי אותו גורם שיזם אותו ושאחראי עליו באופן שלם. בתום התקופה הזו, מגיע זמנם של המחליפים לבחון בעיניים אובייקטיביות את התפיסה הקיימת; ולתכנן מחדש לאור השינויים בסביבה הכללית של הארגון

(בארגונים צבאיים, אגב, נוהגות דמוקרטיות לתחום לקדנציות של בכירים זמן קצר יותר, אבל מסיבות אחרות: בשל החשש שעוצמת יתר של קברניטי הגופים האלה עלולה לפגוע בדמוקרטיה).

[להרחבת המושג: 'תכנון אסטרטגי', לחצו כאן] [להרחבה בנושא: 'סולם העוצמה', לחצו כאן][לריכוז המאמרים על 'מאבק העוצמה במערכת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'סביבה כללית', לחצו כאן]

[בתמונה: יציבות... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Lichtsammler לאתר Pixabay]

חוסר יציבות ניהולית

המושג ההופכי ל- יציבות ניהולית הוא חוסר יציבות ניהולית (Managerial instability): זהו מצב שבו חלק מקברניטי הארגון - או כולם - מתחלפים בפרקי זמן קצרים; והארגון נסחף לכאוס ניהולי. הוא מיטלטל מתכנית אסטרטגית אחת לשניה, ומשינוי לשינוי, בלי יכולת לייצב את עצמו.

הדבר יכול לנבוע ממשבר קשה שנכפה על הארגון עקב שינויים הסביבה הכללית של הארגון, ממשבר פנימי שנובע מעוצמת יתר שהשיג אחד מבעלי העוצמה העיקריים בארגון (מנכ"ל או יו"ר דירקטוריון בארגונים עסקיים; מנכ"ל או יו"ר ועד מנהל או יו"ר אסיפה כללית בעמותות).

אפשר להמחיש זאת בנוסחת ההצלחה של אחד ממומחי הארגון החשובים בימינו, פרופ' יצחק אדיג'ס (ראו תמונה משמאל):

[בתמונה משמאל; פרופ' יצחק אדיג'ס, צלם לא ידוע, מתוך אתר VK. אנו מאמינים שאנחנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

על פי אדיג'ס (ראו תמונה משמאל), ההצלחה הארגונית (ראו הנוסחה למטה) היא הפונקציה שבין השת"פ / האינטגרציה / הפתיחות החיצונית (ככל שהמונה גדל כך ייטב, עד לרמה מסוימת); לבין קיומו של שיתוף פעולה פנימי. חוסר יציבות פנימית, ורמה גבוהה של עימותים, מריבות וההתפוררות פנימיים, מחבלים בהצלחה (כשהמריבות מחבלות ביציבות הניהולית ומביאות לתחלופה לא בריאה של קברניטים באמצע תהליכים קריטיים). אז, המכנה הופך שלילי וההצלחה שלילית בעקבותיו! 

[להרחבת המושג: 'כאוס', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על שינוי ארגוני ועל שינוי בכלל, לחצו כאן] [להרחבה בנושא הצלחה וכישלון, לחצו כאן]

[בתמונה: הארגון נסחף לכאוס ניהולי תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 12019 לאתר Pixabay]

המסקנה: הכל במידה... 

המשורר הרומי הורציוס (Quintus Horatius Flaccus; ראו דיוקן משמאל) היה זה שטבע את כלל האצבע שכל כך נכון בתחומים רבים: "כל דבר במידה". הכלל הזה נכון תמיד לגבי מערכות מורכבות, שבהן, אין ארוחות חינם ושניצחונות יתר ו- עשיית-יתר הם הגורמים העיקריים למהפכי עוצמה... [בתמונה משמאל: דיוקנו של הורציוס. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Generale Lee. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

ובאמת, יש מחירים לא פשוטים ליציבות ניהולית לאורך זמן. האנטרופיה אוכלת בשדרה הניהולית של הארגון; מוקדי הכוח צוברים זכויות יתר ומתנוונים; הארגון מאבד את היכולת להיזון חוזר אפקטיבי מהסביבה הדינאמית, המשתנה במהירות; ומפתח פער רלוונטיות הולך וגדל שעלול לאיים על קיומו.

כדי למנוע תופעות כאלה, ארגונים - וגם ארגונים גדולים כמו מדינות - מגבילים בחוק את הקדנציות של בכיריהם

[להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'עשיית יתר', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מהפך עוצמה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אנטרופיה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• ויקיפדיה: ארנסט יפת.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), השימוש בעוצמת יתר ו’חכמת הוואלס’, ייצור ידע, 20/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), פער רלוונטיות, ייצור ידע, 21/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), משוב - היזון חוזר, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על מאבק העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 29/3/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), תכנון אסטרטגי, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), ‘סולם עוצמה’ (‘סולם סטטוס’) ומדידת עוצמה, ייצור ידע, 18/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2018), סביבה כללית של ארגון, ייצור ידע, 6/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2017), עשיית יתר, ייצור ידע, 18/12/17.
• יחזקאלי פנחס (2016), מהפך עוצמה: יחסי הכוחות מתהפכים…, ייצור ידע, 30/12/16.
• פנחס יחזקאלי (2014), אנטרופיה: שום דבר לא נשאר כשהיה..., ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות: שינוי התנהגות המערכת על ציר זמן, ייצור ידע, 11/4/14.