[תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי vinsky2002 לאתר Pixabay]
[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן]
עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד.
רגב ניהל מספר רב של חקירות - בישראל ובחו"ל - כנגד ארגוני הפשיעה הפעילים בישראל, ופענח מקרי שוד ורצח רבים.
הוא משמש כיום כעורך דין פרטי (משרד עורכי-דין יאיר רגב ושות'); וכמרצה בסוגיות של חוק ופשיעה.
* * *
ב- ת"פ 66439-07-17 מדינת ישראל נ' פרדה, הוגש נגד הנאשם כתב אישום בעבירות של החזקת סכין שלא למטרה כשרה, לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, ועבירה אחת של הפרעת שוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק. מעובדות כתב האישום עולה כי סמוך לכניסה לסניף המוסד לביטוח לאומי, הנאשם החזיק בכיס מכנסיו בסכין יפנית כמו-כן, הנאשם הפריע לשוטר לבצע את תפקידו, בכך שבעת שהשוטר ביקש מהנאשם לרוקן את כיסיו, הנאשם הוציא את הסכין מהכיס והשליך אותה הצידה.
בית המשפט החליט לזכות את הנאשם, מן הטעמים הבאים:
בית המשפט קבע כי לאור מכלול ראיות המאשימה, החיפוש שאותו ערך השוטר על גופו של הנאשם הוא בלתי-חוקי, ונעשה בניגוד לסעיפים 72(א) ו-24 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים). כמו כן, נקבע, כי לא היה בהתנהגותו של הנאשם כדי לעורר חשד סביר אובייקטיבי לביצוע עבירת סמים וכדי להקים לשוטר סמכות חיפוש מכוח פקודת הסמים המסוכנים. בית המשפט קבע כי מכלול התנהגותו האמורה של הנאשם אכן מעורר חשד כללי, אך הוא אינו מעורר חשד קונקרטי אובייקטיבי להחזקת סמים. על כן, החיפוש שנערך על גופו של הנאשם הוא בלתי חוקי. מטעם זה יש לפסול כראיה את הסכין שנתפסה מכוחו.
בית המשפט קבע כי יש לזכות את הנאשם גם מעבירת הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, שבנסיבות המקרה דנן היא עבירה משנית ונלווית לעבירת החזקת הסכין, הן מכיוון שאי חוקיות החיפוש שוללת את התקיימות הרכיב הנסיבתי של "כשהוא ממלא תפקידו כחוק", והן מכיוון שהרשעת הנאשם בעבירה זו על אף זיכויו מעבירת החזקת הסכין לנוכח אי חוקיות החיפוש עומדת בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית ומקימה הגנה מן הצדק.
בנסיבות אלו, נקבע, העובדות המתוארות בכתב האישום לא הוכחו מעבר לכל ספק סביר ועל כן יש לזכות את הנאשם מחמת הספק מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.
[לפסק הדין המלא, לחצו כאן]
זיכוי מחמת הספק
השופט ירון גת (ראו תמונה משמאל) קבע בפסק הדין המצ"ב: כי השוטר ביצע חיפוש בלתי חוקי ולכן יש לפסול את הראיות שנתפסו. ברקע כנראה הדהדה תופעת הפרופיילינג - שעניינה ייחוס מסוכנות לאדם בשל עצם השתייכותו לקבוצה גזעית, אתנית, לאומית או דתית, גם בהיעדר מידע קונקרטי על מסוכנות כזו.
[מקור תמונתו של השופט ירון גת: אתר הרשות השופטת]
"משהחלטתי לשלול את קבילותה של הסכין היפנית כראיה, נשמטת הקרקע תחת העבירות של החזקת סכין שלא למטרה כשרה ושל הפרעת שוטר במילוי תפקידו, והתוצאה היא זיכוי הנאשם.
יצוין, כי באשר לעבירת הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, סבורני כי לנוכח פסילת הסכין כראיה והקביעה כי החיפוש היה בלתי חוקי, יסודותיה של עבירה זו לא מתקיימים במלואם, שכן זריקת הסכין היפנית בוצעה לכאורה במהלך חיפוש שאותו ערך השוטר ללא סמכות בחוק, תוך חריגה מתפקידו, כך שלא מתקיימת הנסיבה "כשהוא ממלא תפקידו כחוק". כמו כן, מאחר שבנסיבות המקרה דנן עבירה זו היא משנית ונלווית לעבירת החזקת הסכין, סבורני כי הרשעת הנאשם בעבירה זו על אף זיכויו מעבירת החזקת הסכין לנוכח אי חוקיות פעולות השוטר עומדת בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית ומקימה גם הגנה מן הצדק.
אשר על כן, אני מזכה את הנאשם מכלל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, וזאת מחמת הספק."
[להרחבת המושג 'פרופיילינג גזעי', לחצו כאן]
פרופיילינג כהטיית תפיסה
אדם הולך ברשות הרבים ומתקרב לגדר חיה המקיפה סניף של המוסד לביטוח לאומי ואז מתכופף בצורה חריגה למשך מספר שניות ליד שיח הממוקם בסמוך לפינת שביל גישה לכניסה לסניף ולאחר מכן מתרומם ומתרחק מהמקום. האם התנהגות זו מקימה יסוד סביר לחשד המצדיק חיפוש על גופו???, ומה אם האדם הוא בן העדה האתיופית?
השופט העיר "אציין רק עוד כי דברים אלו אינם נאמרים בחלל ריק. לדאבון הלב, פשתה במקומותינו התופעה המכונה פרופיילינג, שעניינה ייחוס מסוכנות לאדם בשל עצם השתייכותו לקבוצה גזעית, אתנית, לאומית או דתית, גם בהיעדר מידע קונקרטי על מסוכנות כזו"
פרופיילינג גזעי (Racial Profiling) הוא הטיית תפיסה המבוססת על 'כללי אצבע'. משמע, כלל שאינו מתיימר להיות מדויק לחלוטין או מהימן בכל מקרה, לרוב מיועד לפישוט מצבים מורכבים. במקרה זה, נלכדים בהטיה הזו שוטרים, שאמורים לקבל החלטות בפרקי זמן קצרים; ועל כן, הם מאמצים לעצמם ככללי אצבע להחלטה.
התבססות המשטרה על הסיור כעמוד שידרה יצרה גם נטייה לאפליה גזעית בקרב השוטרים. כמו כלב שמירה טוב מתמקד הסיור באלה שריחם שונה מריחו של בעליו. כך, למשל, יגלה כלב עירוני ערנות יתר לגבי צועני העובר בסמוך לביתו ולהיפך. כלב צועני יחשוף שיניו מול בן-עיר הנקלע לסביבתו. כך הסיור, המתמקד, מטבע הדברים, באותה אוכלוסייה הנמצאת ברחוב: העניים יותר, המובטלים, הצעירים, כנופיות הרחוב, השחורים בארצות-הברית, ואצלנו - בני עדות המזרח מהמעמדות הנמוכים, ערבים, עולים חדשים ועובדים זרים. משטרות לעולם תהיינה מועדות לחטוא בתחום האפליה הגזעית, ותמיד תחשדנה ככאלה, על-ידי מיעוטים (יחזקאלי, 2014).
[להרחבה בנושא: 'הטיות תפיסה', לחצו כאן] [להרחבה בנושא: 'כללי אצבע', לחצו כאן]
"על קיומה של תופעה זו עמד הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, שהוקם מכוח החלטת ממשלה מס' 1107 מיום 4.2.16. בדו"ח המסכם של הצוות, שפורסם ביולי 2016, נבחנו פרקטיקות של הפליה ושל יחס גזעני כלפי האוכלוסייה האתיופית במישור הפלילי.
בין היתר, הדו"ח הצביע על כך שבקרב שוטרים יש נוהג רווח לדרוש לעיין בתעודות זהות של אזרחים יוצאי אתיופיה על-סמך פרופיילינג או ללא כל הצדקה עניינית (ע' 83 לדו"ח).
הדו"ח אף הצביע על כך שלא מעט מהתיקים הפליליים של נאשמים בני העדה האתיופית מתחילים מ"עניין של מה בכך", כמו בקשה להזדהות, ועד מהרה העניין מתדרדר ומסלים לאירוע של אלימות ממשית, מעצר חשוד ופתיחת תיק פלילי (עמ' 79 לדו"ח).
מבלי לקבוע דבר בעניין זה ביחס למקרה דנן, חשוב להדגיש כי יש לגנות פרקטיקה זו מכל וכל ולומר בצורה ברורה וחד-משמעית שפרופיילינג הוא תופעה פסולה שאין לה מקום בשיטתנו, גם כאשר הדבר נעשה שלא במכוון ואף שלא במודע, באשר התוצאה היא תוצאה קשה של הפליה על הרקע הפוגעני ביותר.
ובחזרה למקרה שלפנינו
על כל פנים, אף מבלי להכריע בסוגיה זו כאמור, בהתנהלותו של השוטר נפלו שלל פגמים, שאותם מניתי לעיל, ונראה שגם אם אין בכל אחד מהם כשלעצמו כדי להוביל למסקנה בדבר אי חוקיות החיפוש שנערך על גופו של הנאשם, הרי שצירופם יחד עשוי להביא למסקנה כי החיפוש היה בלתי חוקי.
אך גם אם נניח שלא נפל פגם בהתנהלות של השוטר בהיבטים שצוינו לעיל וכי השוטר פעל כנדרש, מן הבחינה פרוצדורלית, הרי שעיקר העניין טמון בשאלה, האם הייתה לשוטר סמכות לבצע חיפוש על גוף הנאשם. חיפוש על גופו של אדם הוא מעצם טיבו פעולה חודרנית הפוגעת בפרטיות, בחירות ובכבוד ועל כן השימוש בו צריך להיעשות במשורה. בהתאם לכך, ועל פי הוראות החוק והפסיקה, לא כל חשד יש בו כדי להקים סמכות לביצוע חיפוש, אלא החשד צריך להיות חשד סביר ("יסוד סביר לחשד"), בהתאם לתנאים מסוימים שנקבעו בחוק ובפסיקה."
השופט ציין את שרשרת הפגמים שנפלו בפעולותיו של השוטר:
- ראשית, השוטר תשאל את הנאשם מבלי שהזהירו כי אין הוא חייב לומר דבר העלול להפלילו וכי כל דבר שיאמר עשוי לשמש ראיה נגדו, וזאת בניגוד לחובתו על פי דין של השוטר. משהתעורר אצל השוטר חשד לגבי התנהגותו של הנאשם, ובאופן קונקרטי חשד לביצוע עבירות פליליות של החזקת סמים והעלמת ראיות, ומשפנה אל הנאשם כדי לברר את החשדות, היה עליו להזהירו לפני שחקר אותו.
- שנית, השוטר תפס ועיכב את הנאשם, מבלי שהזדהה תחילה בפניו כשוטר, מבלי שהודיע לו כי הוא מעוכב ומבלי שהבהיר לו את סיבת העיכוב, וזאת בניגוד לחובתו לפי סעיפים 72(א) ו-24 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996.
- שלישית, השוטר הקדים לעכב את הנאשם לפני שדרש ממנו להזדהות. ראוי היה לפתוח בדרישת הזדהות, שהיא בסיסית ומינורית יותר, מבחינת מידת הפגיעה בחירויות הנאשם, ורק אחר-כך, במידת הצורך, לעכב את הנאשם. אין הצדקה להיפוך בסדר הפעולות ולנקיטה בעיכוב טרם דרישה להזדהות. לא זו בלבד, השוטר תפס את הנאשם על מנת להובילו, על פני מספר מטרים, במרחב הציבורי, עד לעמדת הבידוק בתוך הסניף – ללא שום סיבה ניכרת לעין. לא היתה שום עדות לחוסר שיתוף פעולה מצדו של הנאשם או התנגדות, וגם אם נניח שהייתה לשוטר עילה לעכב את הנאשם, הרי שלא ברור מדוע היה צריך לתפוס את הנאשם ולהוביל אותו, תוך הפעלת מידת כוח מסוימת ובאופן פוגעני במרחב הציבורי, ולא להניח לו להתלוות אל השוטר באופן עצמאי.
- רביעית, השוטר החל לערוך חיפוש על גופו של הנאשם מיד לאחר שדרש ממנו להזדהות בפניו. הנאשם שיתף פעולה עם השוטר ומסר פרטי הזדהות בעל-פה. לנוכח שיתוף הפעולה של הנאשם, לא ברור מדוע השוטר לא הסתפק בשלב זה בדרישת הזדהות ובתשאול ועבר מיד לחיפוש על גופו של הנאשם, תוך פגיעה קשה בפרטיותו, וזאת ללא יסוד סביר לחשד שיצדיק את החיפוש.
השופט סיכם את מסקנותיו לאחר שמיעת כל העדים וצפייה בסרטון האבטחה: "מכלל האמור עולה כי אצה לשוטר הדרך לנקוט בפעולות מרחיקות לכת ביחס לנאשם, הכוללות תפיסה, עיכוב וחיפוש על הגוף, מבלי לברר תחילה אם קיימת הצדקה לנקיטה בכל אחת מפעולות אלו. בהקשר זה, אין בידי להתעלם מהשאלה המטרידה, שאף עולה מדבריו של הנאשם בעדותו, שמא יש קשר בין העובדה שהנאשם הוא צעיר כהה עור בן העדה האתיופית לבין העובדה שאירוע שתחילתו בחשד כללי על רקע התכופפותו של הנאשם ליד שיח בשביל ציבורי בפינת שביל הגישה לכניסה למוסד לביטוח לאומי התדרדר במהירות לכדי עיכובו של הנאשם, חיפוש על גופו ובסופו של דבר אף לכדי מעצרו."...
תופעת שיטור היתר נגד בני העדה האתיופית - והסיבות הבלתי מוצדקות לתופעה בקרב השוטרים - מעסיקות את המשטרה והציבור כבר כמה שנים.
ראוי לזכור כי במציאות משוסעת, בה שאלות של זהות, שייכות וסמכות מצוינות במחלוקת תמידית, שאלות של צדק והוגנות גם הן חלק מהמחלוקת בעיני קבוצות חברתיות המשתייכות למיעוט, עלולה המשטרה להיתפס, בין אם בצדק ובין אם לאו, כמי שמעניקה שירות בלתי שוויוני, המתאפיין לא רק בנוקשות ואלימות כלפי מיעוטים (שיטור יתר), אלא גם בהזנחה הפוגעת בחיי היום יום שלהם (שיטור חסר).
אי האמון של קבוצות המיעוט במשטרה מקשה על תיפקודה, ולעיתים מחזק בקרבה תפיסות גזעניות המוסיפות לירידה באמון, וחוזר חלילה. ביטחון הוא זכות לה ראוי כל אזרח, ומשטרה אפקטיבית והוגנת, הדואגת לסדר ולשלום הציבור, היא צורך בסיסי של כל קהילה.
[להרחבה על אמון, לחצו כאן] [להרחבת סוגיית אמון הציבור במשטרה, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'שיטור יתר', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן]
מקורות והעשרה
- יחזקאלי פנחס (2014), פרק ב': משטרת לונדון, מבוא ללימודי משטרה ושיטור, 24/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), הטיות בתפיסה (הטיות קוגניטיביות): כשלי החשיבה שלנו…, ייצור ידע, 4/11/14.
- פנחס יחזקאלי (2019), כללי אצבע: להחלטה מהירה, פשוטה (ובדר”כ) אפקטיבית!, ייצור ידע, 27/7/19.
- יחזקאלי פנחס (2016), פרופיילינג גזעי, ייצור ידע, 3/3/16.
- יחזקאלי פנחס (2014), שיטור יתר, ייצור ידע, 24/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2019), אמון: התנאי האולטימטיבי לכל אינטראקציה חיובית…, ייצור ידע, 15/6/19.
- יחזקאלי פנחס (2014), אמון הציבור במשטרה, ייצור ידע, 24/6/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
