שאול שלו: המחברת של דני – כוחה של הנעה חיובית

 

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 6689062 לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על 'למידה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על מוטיבציה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על טיפול משפחתי, לחצו כאן]

שאול שלו הוא פסיכותרפיסט ממוקד טראומה‏ ויועץ משפחתי, המטפל ב'לצמוח אחרת'

פודקסט מוסרט של המאמר, בסרטון וידאו המצורף בסוף.

*  *  *

בתי ספר הם ארגונים לכל דבר, והשוני בין הנעת עובדים והנעת תלמידים אינו גדול. מורים משתמשים - ממש כמו מנהלים בארגונים כלפי עובדיהם - בדרכים שונות להנעת תלמידים - שלילית וחיובית:

הנעה יכולה להיות:

  • חיובית: הפעלת כוח מניע חיובי המקרב את התלמיד אל המטרה;
  • או שלילית: הפעלת כוח מניע שלילי, המרחיק אותו מהשגת המטרה.

.

המחברת של דני

דרך מרתקת ופשוטה למדי של הנעה חיובית אכנה בשם: "המחברת של דני", והיא מבוססת על שימוש שונה במחברת הקשר המוכרת:

על פי רוב משמשת מחברת הקשר לתקשורת בין המורה להורים, על התנהגויות בעייתיות של התלמידים (משמע, להנעה שלילית): הפרעות, אי הכנת שעורים וכדומה. נזקה של השיטה הזו רב מתועלתה. במקרים הבעייתיים באמת, הדבר רק מוסיף לתסכולו של הילד ואינו תורם לשינוי חיובי של התנהגות ו/או למערכת יחסים תקינה יותר בין מורים לילדים ובין מורים וילדים.

על כן אני מציע כאלטרנטיבה, להפוך את מחברת הקשר לכלי של הנעה חיובית, לגבי כל אחד מהילדים המפריעים ביותר, והפחות משתפים פעולה. המחברת תהיה משויכת באופן בולט לילד בכותרת בולטת בעמוד הראשון. למשל: "המחברת של דני" (ראו התמונה שבראש המאמר). המורה אמורה להזמין את הילד אליה. הוא רואה את המחברת ומבין שהיא עוסקת בו. ואז היא מקריאה לו חיזוקים חיוביים בנוסח:

  • "ביום רביעי, ראיתי כמה שעזרת לילד שיושב לידך".
  • "ביום חמישי הבאת חלק גדול משיעורי הבית. אני מעריכה את זה מאוד".
כעבור מספר ימים קוראת המורה שוב לילד, מספרת לו שיש לה עוד מספר דברים שכתבה, ומקריאה לו. מנסיוני, השיטה הזו עושה פלאים, כי בדרך כלל מדובר בילדים שקיבלו הרבה מאוד ביקורתיות, מהרבה מאוד אנשים וזה פעל בכיוון ההפוך. זה רק הפך אותם מיוחדים לשלילה, וגרם להם לא להאמין בעצמם... לכן, המחברת שלנו עוסקת אך ורק בחיובי. יש להימנע מ'למהול' את השלילי בחיובי. מרגע שהילד ישמע את הקטע השלילי - קטן ככל שיהיה - קטע זה ישתלט בעיניו על היתר כי לכך הוא מורגל. אין גם צורך בסופרלטיבים כמו "כל הכבוד"... פשוט להתייחס ישירות למה שנעשה!

באופן כזה מתחיל הילד להאמין שכך רואים אותו, וכך מתייחסים אליו, ומתוך ניסיון באין ספור מקרים, השינוי לא מאחר להגיע!

[לאוסף המאמרים אודות שיתוף פעולה לסוגיו, לחצו כאן]

השיחה המוקלטת:

[לאוסף המאמרים על 'למידה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על מוטיבציה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על טיפול משפחתי, לחצו כאן]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *