[Image credit: All About Space/Adrian Mann]

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים

*  *  *

אלי בר און: תותח לייזר חשמלי - מה הוא יכול לעשות ומה אינו יכול?

דוברי צה"ל ומערכת הביטחון יצאו לאחרונה בהצהרות ופרסמו סרטוני הדמיה על פריצת דרך טכנולוגית שמאפשרת כעת הגנה באמצעות תותחי לייזר נגד איומים אוויריים.

עולות כאן השאלות על היכולות; ומה בכלל יש לדרוש בהגנת לייזר?

בהגנה מקומית, הגנה ניידת על כוחות בשטח, הגנה בטווחים קצרים יחסית, יש עדיפות ללייזר החשמלי נגד מזל"טים מתאבדים, פצמ"רים, פגזי ארטילריה, טילי שיוט תת קוליים, טילי נ"ט ורקטות קלות יש עדיפות למערכת לייזר קטנה, קלה, מערכת ניידת.

זאת בתנאי שעוצמתו של הלייזר תהיה כפי שמצהירים דוברי משרד הביטחון: לפחות 100 קילוואט; ושהיכולת לרכז את האנרגיה על המטרה - כפי שמצהירים דוברי המשרד - היא לכתם בקוטר 2 ס"מ בלבד; וזאת, במרחק שלא יקטן מ כ 5 ק"מ והכי חשוב לשמור על כתם האנרגיה שלא יזוז למרות שהמטרה נעה במהירות ומתזזת.

אמצעי הגנה כזה יהיה יעיל יותר וזול יותר לתפעול מתותחי הוולקן פלנקס שמשמשים היום להגנה מטווח קצר על ספינות הקרב בחילות הים; וכן ממערכות טילים קיימות שמיועדות ליירט איומים אוויריים אטיים יחסית בטווח קצר מאוד מהמשגר: מערכות נוסח כיפת ברזל שלנו ופנצ'ר אס 1 הרוסית. להערכתי, לאמצעי כזה - אם יצליח לסיים בהצלחה את פיתוחו - יהיה גם פוטנציאל יצוא רציני.

[מקור התמונה: Edward L. Cooper/Wikimedia]

מה תותח הלייזר החשמלי הזה לא יכול וגם לא מתוכנן לעשות?

• ליירט איומים אוויריים ומהירים בטווחים גדולים; ומכאן, להגן באמצעות מערכת אחת על הערים הגדולות ועל שטחים נרחבים.
• להגן ביעילות נגד מטחים כבדים; שכן הגנה נגד מטחים מחייבת יכולת ליירט אותם בטווח רחוק ככול שניתן מתותח הלייזר; כיוון שלתותח הלייזר נדרשות מס' שניות כדי לעבור ממטרה למטרה.
• להגן נגד מטרות קשיחות מהירות, רקטות וטילים כבדים חלקם מדויקים לרבות טילי שיוט מהירים וטילים היפרסוניים שיכנסו בעתיד לזירה.

גם כאן, בגלל מהירות הטילים הגבוהה, יש להתחיל את היירוט בטווח גדול ככול שניתן הרבה מעבר ליכולות של לייזר חשמלי קצר טווח. גם להניח על המטרה כתם אנרגיה גדול משמעותית יותר, בהספק של 100 קילוואט, הלייזר החשמלי קטן מידי למשימה הזו.

מסקנות

1, עקרונית, כדי להתגונן ביעילות נגד כמויות גדולות של איומים אוויריים, אנחנו חייבים לעבור ליירוט באמצעות אנרגיה ישירה היא יירוט באמצעות לייזר. 2, אין ולא תהיה דרך יעילה כלכלית ולוגיסטית אחרת. טילים נגד טילים לא נועדו להגן נגד מתקפת טילים נרחבת וממושכת; ולכן, אינם יכולים להצליח במשימה הכבדה הזו.

[התמונה באדיבות אתר חיל האוויר]

3, נדרשות שלוש סוגי מערכות מבוססות לייזר:

• מערכת טקטית, תותח לייזר חשמלי קטן מידות, נייד ובהספק נמוך יחסית, להגנה מקומית מטווח קצר נגד איומים קלים ואטיים. בנוסף, הגנה כנ"ל על כוחות ניידים.
• מערכת אסטרטגית ורבת עוצמה בהספק של 1000 קילוואט, מערכת ניידת להגנה יבשתית מטווח ארוך; להגנה על מרכזי האוכלוסייה שלנו ועל היעדים החיוניים וסמלי הלאום. הגנה נגד כל סוגי האיומים; אבל בעיקר, נגד רקטות וטילים כבדים, ארוכי טווח שחלקם כבר מדויקים, שמהווים כעת וגם לעתיד את האיום העיקרי על בטחון ישראל.
• מערכת אסטרטגית ורבת עוצמה להגנת לייזר מוטסת בגובה רב. זה היהלום שבכתר. כאן, היירוט יתבצע מטווחים גדולים מאוד, זו הגנה מטווחים של מאות ק"מ, הגנה שמרביתה יתבצע מעבר לגבולות המדינה. הגנה נגד איומים של רקטות וטילים כבדים שמשוגרים נגד מדינת ישראל.

ברור שמתחייב שהמערכות הנ"ל תהיינה מסונכרנות וישלימו האחת את האחרות. יש לדעת שרק אם תהיה לנו הגנת לייזר לא תתקיים הבעיה הכרונית של מאזן אימה, כפי שמצהיר מידי יום מנהיג החיזבאללה חסן נאסראללה ו/או איומי מנהיג איראן, עלי חמינאי, להפציץ את מרכזי האוכלוסייה שלנו. בנוסף גם נדע להתמודד עם סכנת התקיפה מאיראן ו/או הארגונים שבחסותה בעיראק ובתימן.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), סנכרון, ייצור ידע, 12/4/14.