תיאורית "מוקד שליטה" (Locus of Control) של ג'וליאן רוטר

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי TheDigitalArtist לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על יכולות קוגניטיביות והבדלים בינאישיים, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 22 באוגוסט 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

בחצי גמר המונדיאל ב- 2014 - במשחק שבין הולנד לקוסטה ריקה - ארעה דרמה עצומה: אחרי קרב מתיש, אין ספור החמצות ו-0:0 מאכזב בתום 120 דקות, נערכו הקבוצות להכרעה מבעיטות 11 מטרים.

מאמן הולנד, ואן חאל, ביצע מהלך מפתיע. הוא הציב בשער לא את השוער הראשי, סילסן, ששיחק כל המשחק והצטיין בו, אלא את שוער המשנה, טים קרול, שהיה "קר" וישב על הספסל של הולנד 120 דקות. המעשה הזה, להעלות שוער "קר" שלא שיחק לפנדלים המכריעים יכול להיחשב בעיני רבים למעשה חסר אחריות...

למה הוא עשה זאת? הייתה לו, מן הסתם, סוג של אינטואיציה. התוצאה: השוער קרול עצר שתי בעיטות; והמשחק הוכרע 3:4 להולנד, שעלתה לגמר נגד ארגנטינה.

הפרשנים עיטרו את ואן חאל בתואר "גאון"; אבל דווקא המאמן הצטנע. מאמנים רבים היו מכבירים מילים על האינטואיציה החדה שלהם. לא ואן חאל. הוא טען שפשוט נהנה ממזל. "אם קרול לא היה מצליח לעצור והבועטים שלנו היו נכשלים, אז כולם היו שואלים, למה החלפתי את השוער לפני הפנדלים. הצלחנו וניצחנו, אז הופכים אותי לגיבור ולקוסם"...

לגישה הזו - התולה את מה שקורה לנו בתנאים חיצוניים - יש שם: "מוקד שליטה חיצוני", שהוא חלק מתיאורית "מוקד השליטה" (Locus of Control) של ג'וליאן רוטר. לתיאוריה הזו מוקדש המאמר.

[להרחבת המושג: 'אינטואיציה', לחצו כאן]

[למאמר המלא בוואלה, לחצו כאן]

"תיאורית מוקד השליטה" - המשגה

"מוקד שליטה" (Locus of Control) היא אחד המודלים הבוחנים הבדלי אישיות. זהו מונח בפסיכולוגיה, המתייחס לאמונתו של האדם באשר לסיבות הגורמות לדברים שונים להתרחש בחייו.

המונח הוטבע בשנת 1954 ע"י ג'וליאן ב. רוטר (J. B. Rotter; 2014-1916; ראו תמונה משמאל) ומאז, נחקר רבות ע"י פסיכולוגים של האישיות.

[מקור תמונתו, משמאל, של ג'וליאן רוטר: פייסבוק]

על פי התאוריה, מקור השליטה בחיי האדם עשוי להיתפס כפנימי או כחיצוני:

  • פנימי: כלומר האדם מאמין כי הוא שולט בגורלו ובחייו; וכי התנהגות האנשים נובעת מתכונותיהן האישיות. מכאן שהוא גם מאמין שהצלחה נובעת מעבודה קשה, וכישלון נובע מטעויות.
  • חיצוני: זוהי גישה דטרמיניסטית, לפיה האדם מאמין כי האחרים ו/או הסביבה הם השולטים בגורלו ובחייו. השליטה נמצאת בידי מספר מועט של אנשים; ולאדם הבודד אין יכולת להשפיע. מכאן שהוא גם מאמין שכישלון מקורו במזל רע או בתנאים לא הוגנים (למשל, נכשלתי כי נולדתי למשפחה ענייה בפריפריה...); ושהצלחה נובעת מלהיות במקום הנכון בזמן הנכון.

מקור שליטה פנימי או חיצוני אינם שני מצבים דיכוטומיים, אלא הם מציינים שני קצוות של רצף.

[למאמר: הבדלי אישיות - השוני המעצב את דמותנו, לחצו כאן]

לדוגמה:

  • סטודנט בעל מקור שליטה פנימי יאמין כי הציונים שהשיג הם פרי יכולותיו ומאמציו (התכוננתי, התאמצתי, השקעתי).
  • סטודנט בעל מקור שליטה חיצוני יאמין כי הציונים שהשיג נובעים מבחוץ  (ממזל טוב או רע, ממורה שכותב מבחנים גרועים או שמחלק ציונים באופן גחמתי, מרעש בכתה). משום כך יש להניח כי הוא יצפה פחות לכך שיכולותיו או המאמצים שישקיע הם שיביאו להצלחתו, ולכן שסביר פחות כי יתמיד בעבודה קשה עבור ציונים גבוהים.

[לאוסף המאמרים על יכולות קוגניטיביות והבדלים בינאישיים, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

 

2 thoughts on “תיאורית "מוקד שליטה" (Locus of Control) של ג'וליאן רוטר

  1. מיקוד שליטה חיצוני יכול לשמש גם כמנגנון הגנה פסיכולוגי לאנשים החוששים שהם לא מספיק טובים ומצליחים בעבודתם. המנגנון מציב מרחב ביטחון בין החרדה הטבעית מתגובות קטלניות של אחרים.
    בהרצאה המקסימה של הסופרת אליזבט גילברט היא מתארת מודל להתמודדות העוזר לגבש תפיסה טובה יותר שפויה וצנועה של העיסוק והחיים.
    התפיסה הזו עוזרת לנהל את הפחד והחשש מחוסר הצלחה.
    https://www.youtube.com/watch?v=86x-u-tz0MA
    אני לא אהרוס לכם את ההרצאה שטובה לאמנים שהצליחו וחוששים מאוד שלא יצליחו לשחזר שנית את הצלחתם וקורסים…
    יאיר רגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *