[לאוסף המאמרים על ביטחון הפנים, לחצו כאן]
דן רוגל (ראו תמונה משמאל) הוא מבכירי תעשיית פיתוח הנשק בישראל - רפאל ותעש - שזכה פעמיים בפרס ביטחון ישראל.
יזם ועמד בראש קבוצה גדולה של אנשים שפיתחה והכניסה לשימוש הצבא מספר מערכות לחימה ראשיות.
בתע"ש, שימש מהנדס מערכות ראשי, ועסק בפתוח טנק חדש (אוגדה לתורכים).
בשעתו, בחש"ן, היה ראש צוות לקחי חש"ן מלחמת יום הכיפורים
בשנה האחרונה, הוא מעורב רגשית עם עמותת "מגן לעורף", שמנסה כבר שנים רבות, וללא כל הצלחה, לגרום להכנסתו לשימוש של הסקייגארד, לייזר רב עוצמה של החברה האמריקאית נורתרופ גרומן כמיירט של רקטות וטילים בליסטיים.
* * *
למה אין הגנה לעורף? פעם לא הזכירו בכלל את העורף, היום אין חזית אחרת...
אמר הרמטכ"ל: "עוצמת האש (של האויב) תהיה גדולה. צריך להכיר את זה. צריך להתכונן לזה צבאית, צריך להתכונן מבחינת הרשויות האזרחיות וגם צריך להתכונן מנטלית", כך הוא אומר, כשהוא מתכוון לעוצמת האש הארטילרית הבליסטית הצפויה מהירי של חיזבאללה על העורף, ואני מוסיף – גם מהחמאס. ומהצפון עד הדרום הרחוק, ולא רק.
והוא כמובן צודק. שימו לב: בשום מקום בעולם לא היה איום כזה מסיבי של ירי רקטי על אוכלוסיה. מאות אלפי רקטות. מעולם גם לא היתה מדינה שכל גבולותיה היו רוויות ונחצות בעשרות מנהרות; ומעולם אפילו לא היתה מדינה, שהיו שורפים את שדותיה בעזרת בלונים.
אבל, למדינה הזאת יש את חיל האוויר הכי הכי, ואת חיל השריון הכי הכי, ואת הטנקים הכי הכי, ואת המודיעין הכי הכי, ואת הסייבר הכי הכי ומה לא... מילים אחרות – למדינה הזאת יש עליונות צבאית מוחלטת ומוחצת איפה שלא תסתכלו. היא אפילו הגיעה לירח.
איפה אין למדינה הזאת עליונות? איפה היא דווקא מצטיינת בפיגורה? לא צריך להיות גאון גדול בשביל לדעת – למדינה הזאת יש פיגור עליון בהגנת העורף. כי בעוד אשר בכל מקום בו אכן הושגה עליונות צבאית יש אבא. אבא מוגדר, אבא חזק ותקיף, אבא שיושב בפורום מטכל, אבא שרואים בתקשורת, שכולם מכירים אותו, שדרגתו בכירה, שיש לו מהלכים אצל שר הביטחון ובממשלה.
אבל, העורף הוא יתום! אין לו אבא וגם לא אמא! עד היום אין את הכתובת האחת והברורה שאחראית על כך שלהגנת העורף יינתן פתרון הולם. זהו הצורך בהגנת העורף.
ובמילים אחרות, אני טוען שכמו שיש בחיל האוויר ניר מטה בנושא עליונות אווירית; וכמו שיש ביבשה אין ספור ניתוחים על עליונות התמרון; וכנ"ל גם בחיל הים; ולבטח במודיעין, כך גם היתה צריכה להיות היום הסתכלות כוללת על הגנת העורף, עליונות העורף, שממנה היו גוזרים ומגדירים את הצרכים המבצעיים הדרושים וכמובן, היו נכתבות דרישות מבצעיות.
תגידו, יש הרי את אלוף פקוד העורף, לא כך? אז כן, יש אלוף ויש את הפונקציה, אבל, האם זה המקום שם יכתבו את הדרישה המבצעית למערכת נגד טילים ורקטות? או למערכת גילוי מנהרות? או אפילו רק למערכת להשמדת בלוני נפץ? אז איך אומר הגשש? "הצחקתני"... ובבקשה, שימו לב, המשפט הזה לא נכתב בזלזול, אלא, בכאב לב ענקי!
ואם להשתמש במילים שאומר אלוף פקוד העורף (אמר לי): הם לא מתעסקים בהגנה האקטיבית של העורף, אלא, הם מופקדים רק על האיסוף והפינוי של הנפגעים וההריסות.... אז מי כן, אני שואל? מי אחראי על עליונות/שלמות העורף? כי אם אין אבא, אז אין הסתכלות מערכתית כוללת, אין דרישות מבצעיות, ואין פתרונות. נשאר רק ל"התכונן מנטלית" כהצעת הרמטכ"ל.....
אם היו דרישות מבצעיות רציניות של הגנת העורף, אפשר היה למצוא שם התייחסויות לכל הרעות החולות שהזכרתי קודם – החל מהקמת גדר להגנה מפני טילי נ"ט; עבור ב"משהו" נגד בלוני תבערה; וגמור בהגנה הבליסטית בצפון ובדרום. דמ"צ כזה היה מזכיר גם את המנהרות וגם את פגזי מרגמה וגם את פינוי היישובים ר"ל....
אם היה דמ"צ שעינינו הגנת העורף, אפשר היה גם לחפש שם, למשל, את הניתוחים וההשוואות למערכות הגנה שונות, נגד בלונים, נגד טילי נ"ט וגם, הפלא ופלא, נגד האיום הבליסטי, זה שבצפון! זה שהוא כרגע, האיום הכי כבד מכל האיומים שהזכרתי. זה שברור שהוא היום האיום הכי כבד על מדינת ישראל! מישהו ראה עבודה שכזאת? לא. לא ראו כי היא לא קיימת!
ואם אין אבא, אז אין הסתכלות מערתכית כוללת ובעיקר, אין דרישות מבצעיות.
מאחר ואף פעם לא נכתב הצורך המבצעי להגנה כוללת מפני האיום הבליסטי, אז גם כיפת ברזל, זו המערכת שאנחנו מתברכים בה היום, מעולם לא נבנתה ובטח גם לא נבחנה מול צורך מבצעי מלא, כזה שהיה צריך להיגזר מדרישה מבצעית מלאה ורצינית. ועד כמה שידוע לי, עד היום דרישה כזאת לא קיימת... ונזכור, שהצורך שכולם דיברו עליו בשעתו היה רק ההתגוננות מפני מה שמתרומם מרצועת עזה! איש לא התעסק בכלל עם המסות של המטחים הצפויים מהצפון! אולי חשבו על זה, בוודאי דיברו, אבל, על ההיפך ... "הרקטות של חיזבאללה מחלידות במחסנים". זוכרים?
ובכן, נתקדם. הנה עוד משהו שלא כולם יודעים...
באותו זמן שהייתה תחרות "מדומה" בעניין השמדת קאסמים מהרצועה (2007), הונחה על השולחן, הצעה מלאה של חברת נורתרופ גרומן להתחיל ייצור של מערכת סקאייגארד, מבוססת לייזר רב עוצמה, ליירוט רקטות ופגזים. ההצעה הוגשה אחרי ניסויים מוצלחים ביותר שנערכו בארה"ב, בשיתוף עם משהב"ט/מפא"ת, ע"י המערכת להוכחת ההיתכנות, הנאוטילוס. ההצעה כללה לוחות זמנים קצרים (שנה וחצי), העברת ידע ואפילו קנסות פיגורים. ואני חייב להדגיש כאן, שההצעה של נורתרופ גרומן לא באה מהירח, אלא, הייתה תוצאה ישירה של הזמנת פיתוח של ממשלת ישראל בהסכם בין שמעון פרס וביל קלינטון בשנת 1996.
[בתמונה: ההצעה של נורתרופ גרומן לא באה מהירח, אלא, הייתה תוצאה ישירה של הזמנת פיתוח של ממשלת ישראל בהסכם בין שמעון פרס וביל קלינטון בשנת 1996... צילום: סער יעקב, לע"מ]
עכשיו, אני חוזר ומעתיק לכאן, במלואו, משפט שאולי כתבתי קודם: ".... ההשלכה המידית של העובדה הזאת, שאין ל"הגנת העורף" אבא חזק ומשמעותי, היא שאחרים נכנסים במקומו, אבל, לא ממש במקומו, אלא, רק איפה שזה כדאי...." מפא"ת בחרו את ההצעה של רפאל...
עד כמה שידוע לי, (וידוע היטב!), הצעת נורתרופ גרומן מעולם לא נבחנה באופן רציני על ידי שום גורם טכני מוכר (מפא"ת היא לא כזאת), ולמעשה היא נזרקה לפח במכתב סתמי שנשלח אליה, כמובן, ממפא"ת. רפאל התחילו לעבוד על הכיפה, אפילו ללא משימת פתוח מלאה, אותה ממילא אי אפשר היה לכתוב כי אין דרישה מבצעית, כי אין אבא... וגומר... עוד אני חייב להזכיר, וחשוב לזכור, שהיעד שעמד אז לפני מפתחי הכיפה היה האיום הרקטי שיוצא מהעוטף! אף אחד לא דיבר באותו זמן על האיום הרקטי הצפוני! זוכרים את ה"אין ראיה מערכתית?"
היום, למעלה מעשר שנים אחרי, האיום הבליסטי, זה שמהצפון, נהיה קיצוני בהווייתנו; ושום דבר לא התווסף להגנתנו. נשארנו עם כיפת ברזל בלבד. אני האחרון לזלזל בכוחה.
ועוד אני אומר, ומיד, מניסיוני הבלתי מבוטל, שאין ספק שיכולותיה של כיפת ברזל הלכו והשתכללו עם הזמן הרב, לאין שיעור, בכל הפרמטרים. היא לבטח תוכל להתמודד בקטלניות בכל סוג של איום שיגיע; אך זאת, פרט לשני פרמטרים:
- הראשון – קצב היירוטים הנדרש ומישכם;
- והשני – המחיר שנשלם פר יירוט, בין 50 ל- 100 אלף דולר האחד.
אם היתה לנו את מערכת סקייגארד, היינו משלבים אותה במערך ההגנה יחד עם הכיפה, ומשתמשים יחד באותה מערכת שליטה ובקרה. סוללת סקייגארד אחת תשמיד מטרות, אם ולכשתהיה, בקצב ממוצע של 15-10 לדקה; ובעלות של 1500 דולר ליירוט (כמאית ממחיר טיל הכיפה). סוללת סקייגארד יכולה לעבוד שעות ארוכות רצוף וללא צורך בטעינה חוזרת. הלייזר שלה מופעל על ידי דלק מטוסים (לא רעיל ולא נעלים...). ומספיק גם עם קשקושי "מזג אוויר". ושימו לב מיוחד: דגם נוסף של הלייזר הזה, על אותו בסיס טכנולוגי, יכול להיות מורכב בתוך מטוס; ולייתר באופן מוחלט את כל החיצים והפטריוטים (כזכור, כמה מליוני דולר לחץ אחד).
אולי עוד אפשר לעשות את זה. אולי עוד לא מאוחר. אולי.
לסיום, אני רוצה להוסיף עוד כמה מילים על הבדיחה הזאת של הלייזר החשמלי, שמככב לאחרונה בפרסומים שונים (ונחשו של מי...), בעזרתו מנסים לשכנע אותנו עד כמה אנחנו רציניים ולא קופאים על שמרינו. (מעניין מיהו "הבכיר הזה" המנסה, גם לו אין אבא ???)
ובכן, דעו לכם, שללייזר הזה, לייזרון בעצם, הספק קטן ביותר. פחות מעשירית מזה של הלייזר רב העוצמה של הסקייגארד. זה אומר שלעולם לא תהיה לו יכולת להתמודד עם רקטות וטילים. לעולם. הוא יהיה, אם בכלל הוא יהיה, יעיל רק נגד מטרות כמו, למשל, רחפנים ובלונים.... ולא יותר.
ובהינתן העובדה הזאת, שתי שאלות נשאלות:
- האחת, אז מדוע "בהלת" הפרסומים והצפת התקשורת? אני לא אענה על השאלה הזאת מתוך ידיעה. אולי כיסוי תחת? אולי בחירות?
- והשאלה השנייה, אז למה לא מפעילים אותו בעוטף, להשמיד בלונים? הא? ובכן, כבר נתתי את התשובה לזה קודם! כי זה לא כדאי לאף אחד! אין בזה כסף! שלא לדבר על כך שלמערכת התצפית שלו מספיק להצמיד רובה....
זהו. זה הכל. נורא פשוט ונורא מובן ונורא בכלל.... ובלי להשמיץ אף אחד. רק נשאר לי לקוות שמי ממקבלי ההחלטות יקרא את זה. אולי אצליח גם לפרסם באיזה עיתון....
[לאוסף המאמרים על ביטחון הפנים, לחצו כאן]
כמי שעוקב אחר התהליך מראשיתו ועד היום, ךא אכנס לויכוח המתמשך בעניין מערכת הלייזר שהוצעה לישראל והבחינות והניסויים נערכו בארה"ב הניו מקסיקו כאשר כל ערכת נשק נוסתה בשיתוף מומחים עשראליים. לא אשאל את השאלה המתבקשת מדוע כל שרי הביטחון לא שאלו את עצמם ולא בקשו פרטים על סירוב מפא"ת לבצע הזמנה של הסקייגארד? מר עמיר פםרץ כשר ביטחון קבע שכיפת ברזל היא ההפתרון. ולאחריה כמובן שרביט קסמים – קלע דוד ומי יודע מה יבור עכשיו, בטוח שיש כבר בצנרת איזה טיל-טילון חדש שיהווה איזה קסם חדש למרכת ההגנה האוירית. ובזאת אולי ינסו להרגיע את המומחים להגנת העורף. בל נשלה את עצמנו במקרה של מערכה כוללת הטילים שישראל תאלץ ליירט יגיעו לא רק מלבנון או מעזה, הם עלולים להגיע גם מתימן -חוטים, מסוריה, ומעירק. הבעיה איננה עד כמה ישראל תהיה מסוגלת להגיב באמצעים העומדים לרשותה. אלא עד כמה העורף שבמלחמת לבנון השניהה כבר ידע מה זה טילים על ראש האוכלוסיה האזרחית. לא לא קאסמים, זה לא פרוגים, זה כבר תהיה תזמורץת אחרת. ואלי בצידי הבעיה אדוני השרים הכין יהיו בני הצמשפ]חות שלכם בעת המערכה בבתים או אולי בבונקר הממשלתי? האם בבלפור ישראו מי מדייריו? האם בראש העין ימשיכו לגור בני משפםחות השרים?
אני כבר דואגת על כך שנים רבות. מי היה זה שהחליט להסתיר את הלייזר במחסן? אני מבינה שחרר הב הרבה יותר משתלם לספק נשק שעולה הון תועפות. אז מי הוא זה שהחליט לא לקבל את נשק הלייזר???
אחותי גרה בארז, ואין להם כסוי רציני. האם זה מאוחר מדי?