[לקובץ המאמרים על תרבות ארגונית ו'תרבות של שקר' בצה"ל, לחצו כאן]
האלוף במילואים יצחק בריק שירת בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות. לחם כמפקד פלוגה במילואים במלחמת יום הכיפורים ועוטר בעיטור העוז; כיהן מעל עשור שנים כנציב קבילות חיילים. בשנת 2018 יצא בביקורת קשה על מוכנות צה"ל למלחמה, ונאבק באומץ, בהתנגדות צה"ל לביקורת זו.
* * *
הנה דווח מהשטח שנשלח אלי על ידי מדריך - ששמו שמור אצלי - שמעביר הכשרות ובחנים לפלוגות ולגדודים, על מגוון סוגי נשקים ומקלעים.
"... ברצוני לספר לך על שני אירועים חריגים:
אירוע חריג ראשון
לאחרונה, בשבוע חמסין הקשה שפקד אותנו, נאלצתי להעביר מטווחים בדרום בחום כבד ביותר, תחת סככה מפח. לא היה הסעות משטחי האש לכיוון הבסיס; והחיילים התקשו מאוד באימון ובהליכה בחום הכבד. מה שסיכן אותם במכת חום ובהתייבשות.
בקשתי ממפקדי לחדול את האימון; אך, התשובה הייתה מזלזלת.
אירוע חריג שני
הגעתי ליחידה, לסדרה של ראשון עד חמישי, עם מגוון רחב של כלים וכוונות.
התדריך הראשון כלל הוראות בטיחות לכל השבוע; ולפני כל פעילות במטווח, הועברו הוראות בטיחות ממוקדות לאותו יום.
חלק מהחיילים הגיעו בזמן; וחלק בטפטופים; כשנרשמו איחורים של 40 דקות ויותר לתדריך הבטיחות. גם מפקדי המחלקות ומפקד הפלוגה איחרו להגיע. לא בדיוק עניין אותם הלוז העמוס...
כך זה המשיך, כשלמשל, נרשמו איחורים של שלוש שעות לירי לילה; וזלזול במדריך באופן קבוע. והתוצאות: חיילים לא פגעו במטרות; שיקרו לגבי התוצאות, בגיבוי הקצינים.
אדגיש כי אינני מסמיך חיילים שלא פוגעים בבוחן; ואין מועד ב'. הקצינים ביקשו שאעגל פינות: שאשקר, שכולם פגעו, ואסמיך אותם. לאחר מכן כשסירבתי ודיווחתי על כך למפקדי, הם התקשרו לקצינים שלי וטענו שאני משקר. למג"ד שלהם דווח שכולם פגעו והוסמכו.
חשבתי פעם לחתום קבע; אבל לאור המצב, אין סיכוי. בלתי אפשרי להגיע להישגים.
אדגיש, לא כולם כאלה: יש יחידות שכיף לעבוד איתן; אבל יש 'תרבות של חפיף' בחלק גדול מהיחידות!
אתם הבנתם את זה?
מכתב מעליב בעיקר מפני שהכותב אלמוני מכיוון שהיחידות אלמוניות מכיוון שהקצינים המ״פ והמג״ד ״השקרנים״ אנונימיים.אין אף גורם הגון בשרשרת הפיקוד ביחידה שאפשר לפנות אליו אין אף קצין מ״ממ״פ , מג״ד שאיכפת לו. מוזר בהמעטה. כמי שהוא בעצמו מילואימניק פעיל וכמי שהיה מאמן מילואים אני יודע היטב כי חייל מילואים שנכנס בשער הבסיס הוא ״מבקר המערכת״ הוא אינו חס על אף אחד שאינו עושה את עבודתו כראוי היום וגם בעבר אבל היום כל אחד יודע שצריך למצות את הזמן ולכל בזבוז זמן ואפילו אימון לא טוב המבקרים הראשונים הם המתאמנים. בכל בסיס בדרום יש פרסום של שעות עומס חום הנפלא נמצאים מחת השמש הקופחת וגם לא תחת סככת פח לוהט.
לסיכום מכתב הנראה לענ״ד מאד בלתי מהימן המנסה לפגוע בצה״ל כולו ( ראה הדגשת האנונימיות). טעות לפרסם מכתב כזה ואני לא הייתי מפרסם מכתב כזה.
הכותב אינו אלמוני דובי. השם שמור אצל האלוף בריק!
חובה לבער את התרבות הקלוקלת מהיסוד.
זה מזכיר לי סיפור אישי מלפני שנים.
התמניתי לראש חוליית גיוס מילואים, כאזרח (סטודנט), חוגר במילואים.
נקבע תרגיל גיוס, הייתי אמור לפגוש קצין בדרגת רס"ן שאחראי על התרגיל בנקודה מסויימת בזמן מסויים.
אני הגעתי בזמן לנקודה, ראשון. אחרי הגיעו עשרות רבות של אנשי מילואים. ומי לא בא? אותו קצין שאמור היה לשחרר את כולנו.
ניסיתי נואשות להשיגו, אבל הוא לא היה זמין.
לאחר כשעה וחצי מהמועד בו היינו אמורים להתכנס, ולאחר זעם רב מהמילואימניקים שלא משחררים אותם חזרה לעיסוקם, לא היתה לי ברירה ושחררתי אותם. החתמתי 2-3 על דף עם אישור שהייתי במקום בזמן וחתמתי גם למי שביקש.
כעבור כשעתיים מהמועד המקורי ולאחר שחזרתי לביתי אני מקבל טלפון נזעם מהרס"ן – בוא מייד חזרה. אתה לא בסדר ששחררת אותם.
הגעתי חזרה והוא אומר לי: לא היית במקום ובזמן שקבענו. אני מראה לו את הזימון עם הזמן והמקום ואת אישור המילואמניקים ואני אומר לו שהוא בעצמו לא היה בזמן שם. הוא אומר לי, על זה אתה תשלם ביוקר… לך תביא חזרה את כולם ותגיע אלי בסיום.
עבדתי שעות רבות והבאתי את המילואמניקים הזועמים חזרה. כל אחד בא התייצב והשתחרר. אני בא ללכת הביתה לאחר שעות ארוכות מאד והוא נותן לי תלונה על אי מילוי הוראות. באתי למשפט בפני סא"ל, מפקד היחידה. מישפט שהוא משפח. רציתי להראות לו את העדויות אבל הוא סירב. הוא "יודע" מראש שאני משקר. 14 יום על תנאי.
זו דוגמא לתרבות שקר, בה לא מקשיבים לחייילים. צבא עם תרבות כזו לא יכול לנצח.
אני מאד מקווה שבעקבות בריק יחול שינוי.