תקציר: רובם המכריע של המודלים העוסקים בבני אנוש - הנלמדים בקורסים במבוא לפסיכולוגיה ובהתנהגות ארגונית - הם פרי מוחם של חוקרים מערביים, בעיקר אמריקנים; והם מתארים את אותם אנשים מאותה סביבת גידול שבה גדל החוקר. אבל, האם הם מתאימים לכולם?

[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', בהשוואה למערבית, לחצו כאן]

עודכן ב- 25 בפברואר 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

רובם המכריע של המודלים העוסקים בבני אנוש - הנלמדים בקורסים במבוא לפסיכולוגיה ובהתנהגות ארגונית - הם פרי מוחם של חוקרים מערביים, בעיקר אמריקנים; והם מתארים את אותם אנשים מאותה סביבת גידול שבה גדל החוקר.

אבל, האם הם מתאימים לכולם?

ב- 29 במאי 2020 פרסם ד"ר גלן גהר (Glenn Geher; ראו תמונה משמאל למטה) מאמר בכתב העת "Psychology Today", אשר עוסק בשאלה הזו ממש. לצורך המחשה עושה גהר שימוש באחד המודלים המוכרים והאהובים ביותר, שרבים מאיתנו מזדהים איתם: תיאורית הצרכים של מאסלו... (Geher, 2020).

אברהם מאסלו (Maslow; 1970-1908; ראו תמונה משמאל למטה) היה פסיכולוג חברתי יהודי-אמריקני, הנחשב לאחד התאורטיקנים המרכזיים של הפסיכולוגיה ההומניסטית.

תיאוריית הצרכים של מאסלו

מאסלו (ראו תמונה משמאל) פרסם ב- 1943, תיאוריה שבה לאדם יש מדרג של צרכים, המדורגים לפי סדר היררכי של התעוררות. השגת אחד מהם הוא תנאי לשאיפה לבא אחריו במדרג [להרחבה על: 'תיאורית הצרכים של מאסלו, לחצו כאן].

[תמונתו של אברהם מאסלו משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי آبراهام مأزلۉ - . קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC0]

מאסלו מנה חמישה צרכים, להלן, מהנמוך לגבוה (ראו התרשים למטה; בר חיים, 2004, ע' 199):

- צרכים פיזיולוגיים בסיסיים: שינה, אוכל, שתייה, אוויר לנשימה וכדומה.

- צורכי הביטחון: ביטחון הגוף, ביטחון תעסוקתי, ביטחון בריאותי, ביטחון הרכוש, משאבים, מוסריות, משפחה.

- צרכים חברתיים (הצורך בהשתייכות): חברות, משפחה, קרבה מינית. זהו צורך חברתי, וכולל את הרצון להשתייך ולהיות חלק מקבוצה, לאהוב ולהיות נאהב. שלב זה קשור לגיבוש הזהות העצמית.

- הצורך בהערכה חברתית: הערכה עצמית, כבוד עצמי, כבוד לאחרים וכבוד על ידי אחרים. זהו צורך להרגיש מכובד ולהגיע למעמד, להערכה ולהכרה חברתית.

- הצורך במימוש עצמי: מוסריות, יצירתיות, ספונטניות, פתרון בעיות, היעדר דעות קדומות - יכולתו של אדם להביא לכלל מימוש את כישוריו הייחודיים ולבטא את הפוטנציאל האישי הטמון בו.

הדגשים למודל:

- ללא סיפוק צורכי חסך, לא יגיע הפרט לבריאות פיזית ונפשית.

- הצורך בסיפוק הצרכים, מניע התנהגות.

- בזמן נתון, קיים צורך אחד, המהווה מניע עיקרי להתנהגות.

- צורך מסופק מפסיק להיות מניע להתנהגות.

- צורך לא מתעורר בטרם מולא הצורך הקודם.

[בתמונה: הדגשים למודל... התמונה משמאל היא חלק מתמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

המימוש העצמי בראש הפירמידה? אצל כולם?

גהר (ראו תמונה משמאל) מתמקד במאמרו בסוגיית המימוש העצמי (Self-Actualization), הנמצאת בראש פירמידת הצרכים של מאסלו; ושואל, האם באמת זהו הצורך העליון של בני האדם בכל תרבות?

קיימת שונות תרבותית בנושאים רחבים חשובים. אחת הדרכים העיקריות - שבהן התרבויות נבדלות זו מזו - נמצאת במימד האינדיבידואליזם / הקולקטיביזם (Triandis & Gelfand, 2012). פרדיגמת החשיבה המערבית היא תוצר של תרבות אינדיבידואליסטית. היא נוטה לשים דגש גדול על הצרכים והיעדים של הפרטים. ארצות הברית ניתנת לרוב כדוגמה קלאסית. בתרבויות כאלה, אנשים גדלים ומתחנכים מגיל צעיר לעמוד על שלהם ולדאוג להשיג את המגיע להם! (Geher, 2020).

בתרבויות קולקטיביסטיות, בעלות פרדיגמת החשיבה המזרחית - גהר מביא את יפן כדוגמה קלאסית - אנשים מתחנכים מגיל צעיר באופן הפוך בתכלית ממה שמתחנכים עליו בני פרדיגמת החשיבה המערבית. שם, יש דגש גדול על הצבת צרכיו האישיים של הפרט בצד, כדי לעזור במתן מענה לצרכים של הקבוצה או הקהילה הרחבה יותר (Geher, 2020) [לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', בהשוואה למערבית, לחצו כאן].

דרך פשוטה לחשוב על ההבדל בין תרבות אינדיבידואליסטית לעומת תרבות קולקטיביסטית נוגעת לרעיון הבולטות:

(Geher, 2020)

- בתרבות אינדיבידואליסטית, אנשים מעודדים להתבלט או להתבדל מאחרים. מעודדים אנשים להיות ייחודיים או להשיג מוניטין כאליטה בתחום כלשהו.

- לעומת זאת, בתרבויות קולקטיביסטיות, ההתבלטות נתפסת כחיסרון, על פי הפתגם: "הציפורן הבולטת נחבטת". בתרבויות קולקטיביסטיות, בדרך כלל לא מעודדים "עשיית גלים"; בעוד בתרבויות אינדיבידואליסטיות, "עשיית גלים" מוערכת מאוד, בתנאים מסוימים.

נחזור לסוגיית ההגשמה העצמית, שהיא רעיון אינדיבידואלי בעליל. איך היא יכולה להיחשב כצורך עליון על ידי בעלי פרדיגמת חשיבה מזרחית? שם, המימוש הקהילתי יהיה דווקא בראש פירמידת הצרכים שלהם: העשרת עולמם של הסובבים אותם וטיפוח קהילתם (Geher, 2020).

[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', בהשוואה למערבית, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', בהשוואה למערבית;
• הרחבה על: 'תיאורית הצרכים של מאסלו.

מקורות והעשרה

• Glenn Geher (2020), The Case Against Self-Actualization, Psychology Today, 29/5/20.
• Triandis, H. C., & Gelfand, M. J. (2012). A theory of individualism and collectivism. In P. A. M. Van Lange, A. W. Kruglanski, & E. T. Higgins (Eds.), Handbook of theories of social psychology (p. 498–520). Sage Publications Ltd. https://doi.org/10.4135/9781446249222.n51.
• Maslow, A.H. (1943). A theory of human motivation. Psychological Review. 50 (4): 370–96.
• פנחס יחזקאלי (2020), תיאורית הצרכים של מאסלו, ייצור ידע, 15/5/20.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על פרדיגמת חשיבה מזרחית – מול המערבית – באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 1/7/18.